יהונתן זילבר, עורך ערוץ המחשבים ב-ynet (מימין), ועורך-הדין של ארגון העיתונאים בישראל, אמיר בשה (צילום: עידו קינן, חדר 404)
שלב ההוכחות במשפט העוסק בנסיבות סיום העסקתו של כתב ynet תני גולדשטיין הגיע היום לסיומו. בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו נחקרו על תצהיריהם יהונתן זילבר, עורך ערוץ המחשבים באתר, וערן טיפנברון, המשנה לעורך הראשי.
על אף שהחקירות ארכו למעלה משעתיים, העדים התעקשו על העמדות שהביעו בתצהיריהם ולא חשפו עובדות דרמטיות שלא נודעו קודם לכן. במהלך רוב הדיון התנהל קרב חפירות בין באי-כוחם של הצדדים ובין העדים, ובעיקר בין עו"ד סיגל פעיל, המייצגת את ynet, ובין זילבר.
בשלב מסוים שאלה עו"ד פעיל את זילבר אם הופתע כשזומן לשיחת שימוע בתחילת החודש שעבר. זילבר ענה בשלילה והסביר: "לערן [טיפנברון] ולי יש מערכת יחסים קרובה בשנה וחצי שאני עובד ב-ynet. אני מרגיש שאני קורא אותו. ידעתי, או לפחות הרגשתי שהוא יודע על ההתארגנות יום או יומיים לפני". זילבר העיר בהמשך הדיון כי את פדר הוא אינו מיטיב "לקרוא", ועל כן אינו יכול לחוות דעה אם ידע על ההתארגנות או לא. טיפנברון, מנגד, עמד על כך כי לא ידע דבר וחצי דבר על ההתארגנות וכי הפיטורים הם חלק ממהלך כולל של צמצום חריף בשל מצוקה תקציבית שהאתר נקלע אליה.
"התיק הזה קם ונופל על עובדות", העירה השופטת דגית ויסמן לקראת סיומו של הדיון. לדבריה, החוק האוסר על מקום עבודה לפגוע בזכות ההתארגנות של עובדיו ידוע ומוסכם על הכל. "עכשיו", הוסיפה, "צריך להלביש את כל העניין המשפטי הזה על העובדות, זה החלק הכי קשה".
באי-כוחו של ארגון העיתונאים יגישו עד מחר את השלמת סיכומיהם, ובאי-כוחו של ynet יגישו את סיכומיהם בשבוע הבא. "פסק הדין יינתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים ויישלח לצדדים", חתמה השופטת ויסמן את הדיון.
להיכן נעלמה גניסלב?
מעל הדיון שנערך היום ריחפה היעדרותה של אראלה גניסלב, עורכת דף הבית של ynet, שזומנה בחודש שעבר יחד עם זילבר לשימוע לפני פיטורים. באי-כוחו של ארגון העיתונאים עתרו לבית-הדין הארצי לעבודה כדי לקבל היתר לצרף לתיק גולדשטיין את תצהיריהם של זילבר וגניסלב, ובקשתם התקבלה. אף על פי כן, לתיק צורף רק תצהירו של זילבר.
אפשר רק לשער כי גניסלב, שככל הידוע לא חזרה לעבוד ב-ynet, הגיעה בימים האחרונים להסדר פשרה עם הנהלת האתר. בדרך כלל במקרים כאלה העובד מקבל פיצויים, לעתים אף פיצויים מוגדלים, כשהציפייה ממנו היא לא לחשוף מידע שהגיע אליו בתוקף עבודתו בארגון. עם זאת, קשה להעריך עד כמה עדותה של גניסלב היתה יכולה להשפיע על מהלך משפט זה, שמתמקד בנסיבות הפסקת עבודתו של עיתונאי אחד.
שתיקתה של גניסלב בתיק גולדשטיין, ושתיקתה בכלל אחרי שעזבה באופן כה דרמטי את תפקידה ב-ynet, עודדה מן הסתם את הנהלת האתר להגיע עימה להסדר מוסכם. מבחינתה של גניסלב, סיום מסודר של עבודה תוך פיצוי נאה הוא פתרון זריז ובטוח לעומת אפשרות של הליכים משפטיים שעלולים להימשך שנים בלי כל ודאות לאן יובילו. אך להכרעתה של גניסלב גם צלע שלישית – ארגון העיתונאים בישראל: הוא הפסיד את אחד הקלפים החזקים ביותר שהיו לו. שכן, כאשר נעשו מאמצים לגייס עובדים באתר לארגון החדש, שמה של גניסלב היה מעין תמריץ ותעודת ביטוח. יציאתה בטרם עת מהמאבק על ארגון עיתונאי ynet מלמדת את העובדים הזוטרים באתר, ואת העובדים הזוטרים בכל כלי התקשורת בישראל, לקח עגום.
[עדכון, 22.3] הבוקר שלחה גניסלב לעמיתיה באתר מכתב פרידה בזו הלשון:
"לא חשבתי שככה זה ייגמר, אבל זה המצב. ואחרי הכל, גם חודשיים מחורבנים לא יכולים למחוק 12 שנה של עבודה מרגשת ומספקת.
"לא תמיד היה מרגש ומספק, לפעמים היה משעמם ומעצבן, אבל תמיד ידעתי שעוד יבואו ימים של עניין, של קורת רוח, של חדוות יצירה, של כותרת פצצה, של שיחות מרתקות עם אנשים, של ויכוחים מחכימים, והכי הכי – של הזדמנויות לעשות את הדבר הנכון ולדעת שאנחנו משפיעים, ולטובה.
"עברתי כאן חתיכת חיים, שלאורכה התעצב ה"אני מאמינה" העיתונאית שלי, שיבה זרקה בשערי, ילדיי הפכו מתינוקות לנערים, חליתי והבראתי, צחקתי ובכיתי, אהבתי ואהבתי פחות, למדתי ולימדתי, טעיתי – למרות שאני צודקת כרגיל, הברקתי בכותרות ופישלתי במשניות, העליתי לסטריפ והורדתי לטיזר, רבתי עם המסחר ומסחרתי את הריב, ראיתי עובדים יקרים באים והולכים, לקחתי חלק בהקמה של משהו חדש וגדול ומסעיר וחזיתי בו צומח, עשיתי חברים אמיתיים, וגם צעקתי, פגעתי והתנצלתי. ואם אני עדיין חייבת התנצלות למישהו – אני מתנצלת.
"היו שלום, ואם יורשה לי, משאלה עם קצת פאתוס: שמקצוע העיתונות יהיה מקצוע שבעליו גאים בו, מבינים את חשיבותו ואת גודל השליחות, ויילחמו על דמותו. ושיעבדו בו בני אדם".
32893-02-12