טענות בדבר השפעה פוליטית על רשות השידור מלוות אותה מיום היווסדה, אולם לאחרונה חשה קבוצה של עיתונאים ברשות כי לאחר תקופה של עצמאות נרחבת באופן יחסי, הגוף שבו הם מועסקים נתון ללחץ פוליטי הולך וגובר. יש ברשות מי מגדיר זאת כ"חשש מחזרה לימי יוסף בראל הלא עליזים".
השליטה הפוליטית ברשות השידור מובנית. הרפורמה המתוכננת ברשות מוקפאת, נכון להיום, וממתינה למימון ממשרד האוצר, מה שמחזק את תלותם של עובדי הרשות המאוגדים בממשלה. במקביל, תיקון לחוק רשות השידור שונה על-ידי הממשלה הנוכחית, כדי למנוע את ביטול תלותם של מנהלי הרשות בה.
כך, למשל, אם בהצעה קודמת נקבע כי יו"ר ועדת המינויים לבחירת מועמדים למועצת הרשות יהיה "שופט בדימוס של בית-משפט מחוזי", בנוסח המחודש הורחבו מאוד אפשרויות הבחירה, ולצד שופט בדימוס נקבע כי ניתן יהיה למנות לתפקיד זה אדם בעל ניסיון ב"תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי", או ב"כהונה ציבורית בכירה, או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכלים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים".
אם בהצעה המקורית נדרש יו"ר הוועדה לבחירת חברי מועצת הרשות לבחור את יתר חבריה מתוך רשימות שהציגו גופים אזרחיים רלבנטיים, בנוסח החדש יש לו זכות לבחור מועמדים שלא מתוך רשימה זו או אחרת (גם לאחר תיקון שעבר הנוסח בוועדת הכלכלה, הניתוק מהפוליטיקה חלקי במקרה הטוב).
על-פי החוק, לאחר שהוועדה לבחירת מועצת הרשות מסיימת את משימתה, עובר הכוח אל המועצה הנבחרת, והיא ממנה את המנכ"ל. אך בעוד שבנוסח המקורי של הצעת החוק נכתב כי "המועצה תמנה מנהל כללי לרשות...", בנוסח החדש מופיע: "המועצה תמנה, באישור השר, מנהל כללי לרשות...". במקום הנוסח "חדל לכהן המנהל הכללי, תמנה המועצה מנהל כללי אחר במקומו", מופיע הנוסח "חדל לכהן המנהל הכללי, תמנה המועצה, באישור השר, מנהל כללי אחר במקומו". וכן הלאה. השר הוא הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, שבמקרה מתפקד כיום במקביל גם כראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהופעתו הראשונה בקדנציה בפני ועדת ביקורת המדינה, שאליה הגיע כשר הממונה על רשות השידור כדי להסביר מדוע אינו ממנה לה יו"ר. יולי 2010 (צילום ארכיון)
יש משהו סמלי בעובדה שכל ההצהרות על "מעורבות מופחתת של הממשלה" כדי "להגביר את עצמאותה של הרשות ואי-תלותה בדרג הפוליטי ובשיקולים פוליטיים" נמחקו מדברי ההסבר הנלווים להצעת החוק.
החוק טרם אושר סופית, ונכון לעכשיו שולט ברשות השידור ועד מנהל בן שבעה חברים. המכרזים הנערכים בימים אלה לאיוש מנהלי המדיה מתנהלים כך שלחברי הוועד המנהל יש רוב בהחלטות (ועדת המכרזים מורכבת מחברי הוועד המנהל, שני נציגי אגודות העיתונאים של ירושלים ותל-אביב ומנכ"ל הרשות. נציגי האגודות עזבו לאחרונה את ישיבת ועדת המכרזים שבחרה במנהל הרדיו, במחאה על כך שהוועדה התכנסה ללא המנכ"ל הפורש שקלאר או מועמד מוסכם אחר). ביולי 2010 אישרה הממשלה את מינויו של אמיר גילת לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של רשות השידור.
לפני אישור המינוי פנתה תנועת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת שפניץ לאישור מינויים בשירות הציבורי בבקשה לפסול את גילת בשל היכרותו הקודמת עם ראש ממשלת ישראל. גילת כיהן בעבר כיועץ התקשורת של נתניהו שעה שזה היה שר האוצר. בתחקירו של רביב דרוקר שפורסם ב"חדשות 10" הוזכר גילת כמי שהצטרף לאחת הנסיעות של בני הזוג נתניהו שמימונה שנוי במחלוקת. בסופו של דבר אושר מינויו של גילת ליו"ר הרשות לאחר שוועדת שפניץ קבעה כי אין לו קשר אישי, חברי או עסקי עם ראש הממשלה.
לפני כשלושה חודשים אישרה הממשלה את מינוי יתר חברי הוועד המנהל, וזאת לאחר תקופה ארוכה שבה נוהלה הרשות על-ידי ועד בהרכב חסר. רוב בוועד המנהל, ארבעה מבין שבעת החברים המכהנים בו, מזוהים במידה זו או אחרת עם נתניהו:
יו"ר הוועד המנהל, גילת, עבד כאמור כיועץ התקשורת של נתניהו. המשנה ליו"ר הוועד המנהל, אסתי אפלבוים, היתה מנהלת מטה ההסברה של נתניהו בשנות ה-90 ולאחרונה היתה חברה בצוות 100 הימים שהקים נתניהו עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה. לצדם מכהנים בוועד המנהל יעקב בורובסקי, מי שהיה בעבר מועמד מטעם נתניהו לתפקיד יו"ר הרשות, ויואב הורביץ, בעבר ראש מטה הבחירות של נתניהו בליכוד. לארבעתם יכולות מוכחות, כל אחד בתחומו, אך גם זהות פוליטית משותפת.
"הוועד המנהל החדש מזוהה עם אנשי מבצעים של נתניהו", אומרים גורמים ברשות. "המטרה היא חד וחלק: יש לו עיתון, ועכשיו הוא צריך ערוץ טלוויזיה וערוץ רדיו". לפי גרסתם, ההשתלטות על רשות השידור היא חלק מהיערכותו של ראש הממשלה לבחירות הבאות לכנסת, שאמורות להתקיים בעוד כשנתיים, אבל בהחלט עשויות להתקיים גם בשנה הבאה. "רשות השידור חוזרת לימים של מחלקה במשרד ראש הממשלה", הם מתריעים, "ימי בן-גוריון".
משסתום לצינור
המהלכים להגברת ההשפעה הפוליטית על רשות השידור אינם מתבטאים רק בהכשרת השטח לכך על-ידי חקיקה ומינויים בוועד המנהל. לטענתם של עובדים רבים ברשות, יש למהלכים הללו ביטוי גם במינויים מקצועיים ובהתנהלות העיתונאית השוטפת.
מינויו השבוע של מיכאל (מיקי) מירו לתפקיד מנהל קול-ישראל מבשר, לדעת גורמים ברשות השידור, כי ההשפעה הפוליטית על מחלקות החדשות ברשות עלולה להתחזק. על-פי גורם ברשות, אין כיום תופעה של התערבות ישירה מצד פוליטיקאים בהחלטות המתקבלות במחלקות החדשות של הרשות. נסיונות התערבות, אם ישנם, נעצרים בדרגת המנהל.
אותו גורם, כמו גורמים פעילים רבים אחרים ברשות ששוחחו עם "העין השביעית", לא הסכים לחשוף את זהותו מחשש שיבולע לו. החשש, לפי אותו גורם, הוא כי עם החלפת המנהלים, לא יהיה עוד בדרג הניהולי מי שיעצור את הלחץ, אלא להפך – הדרג הניהולי ישמש צינור למימוש ההשפעה הפוליטית. דומה כי להערכה הזו יש על מה לסמוך. אחת מהחלטותיו הראשונות של מירו היתה לבטל תוכנית שבה אמור היה להתארח לשעתיים החשב הכללי לשעבר שוקי אורן, שפרש לאחרונה מתפקידו על רקע חילוקי דעות עם שר האוצר יובל שטייניץ.
"לשכת ראש הממשלה אף היא פעלה באמצעות לחץ על שרים בממשלה כדי שישפיעו על נציגיהם לשנות את הצבעתם כך שייבחר מיכאל מירו, המועמד המועדף עליהם", כתב השבוע היועץ המשפטי של אגודת העיתונאים בתל-אביב, עו"ד אילן בומבך, ליו"ר רשות השידור אמיר גילת.
"בשיחות שקיימת עם בכיר באגודת העיתונאים תל-אביב אמרת לא אחת כי אתה רואה באחד המועמדים למנהל קול-ישראל, אריה שקד, כמי שיהיה 'עצמאי ולא נאמן', וכי בלשכת ראש הממשלה לא מעוניינים בו כמנהל קול-ישראל", הוסיף בומבך בשם אגודת העיתונאים והגדיר את ההתנהלות סביב המכרז למנהל הרדיו ברשות כ"תפירת מכרז למועמד מועדף על לשכת ראש הממשלה".
ח"כ אופיר אקוניס בעצרת מחאה של עובדי רשות השידור מול הכנסת, 2010 (צילום ארכיון)
עוד לפני שזכה במכרז, נקבו מקורות ברשות השידור בשיחה עם "העין השביעית" בשמו של מירו כמי שסומן מראש לזכות בתפקיד מנהל הרדיו. יחד עימו הוזכר יוני בן-מנחם כמועמד המועדף לתפקיד מנכ"ל הרשות. תחת המנהלים החדשים, כך חוששים עיתונאים ששוחחו עם "העין השביעית", תהפוך הרשות לכלי שרת בידיה של לשכת ראש הממשלה.
לדברי גורמים ברשות, בן-מנחם ומירו נפגשו עם מקורבו של נתניהו, ח"כ אופיר אקוניס, ונעזרו ביועצו של נתניהו שעיה סגל כדי לקדם את מועמדותם. הנוגעים בדבר מכחישים טענה זו מכל וכל. דבריהם מובאים בהרחבה בהמשך כתבה זו.
"אין ספק שיש עלייה מפחידה בפוליטיזציה", אומר בכיר ברשות. "רבים ברשות השידור ממש נתונים בחרדה. הם חרדים להתחשבנויות עם כל מיני אנשים על רקע פוליטי, התחשבנויות עם אנשים שלפי דעתם של האמורים להתמנות מזוהים עם מי שאינו שייך לליכוד". בין עובדי קול-ישראל שעל-פי גורמים ברשות כבר סומנו כ"דורשים התייחסות" נמנים העיתונאים הוותיקים אריה גולן, אסתי פרז, ירון דקל וקרן נויבך.
גורמים אחרים ברשות השידור שהסכימו לשוחח עם "העין השביעית" דוחים את הטענות ללחצים. "אף פעם לא אמרו לי מה לעשות", אומרת עיתונאית ותיקה. "אף פעם פוליטיקאים לא איימו עלי, לא הפריעו לי, לא רמזו לי. לא קיבלתי שום מסרים כאלה".
אך ההשפעה הפוליטית על רשות השידור אינה נמדדת רק בלחץ ישיר. "מספיק שאתה יודע מי הבוס שלך ושהוא יכול להתנכל לך באצטלה מקצועית, אז אתה יודע להישמר לנפשך ולהתיישר לפי הקו שאתה חושב שימצא חן בעיני שולחיך", אומר אחד מעובדי הרשות. גם עובדים אחרים דיברו על שכיחותה של צנזורה עצמית. "אנשים יודעים לאן הולך קול אדונם, אז הם מוצאים חן. מתי לאחרונה ראית תחקיר בערוץ 1 על בנימין נתניהו או שרה נתניהו?", שואל עיתונאי ברשות.
צליל מכוון
רשות השידור אכן אינה מובילה את התקשורת הישראלית בתחקירים ביקורתיים על נתניהו ולשכתו, וזאת בלשון המעטה. יתר על כן, עיתונאים ברשות ומחוצה לה מגדירים את היחס שראש הממשלה זוכה לו בשידור הציבורי כחיובי באופן חריג. דוגמה לכך היא עבודתו של הכתב המדיני של רשת ב', שמוליק טל.
להבדיל מרוב הכתבים המדיניים, טל אינו נוהג למתוח ביקורת על ראש הממשלה. מבחינה זו היחס שנתניהו זוכה לו מטל אינו שונה מהיחס שקיבלו אהוד אולמרט או אריאל שרון, אך לדברי גורמים ברשות, בתקופת נתניהו האהדה בולטת במיוחד. טל מקפיד להגיע לכל אירוע שראש הממשלה משתתף בו, חשוב כשולי, ולדווח על דבריו כהווייתם, לעתים מזומנות תוך שילוב ציטוטים ארוכים מדברי נתניהו.
"הוא בחור טוב וחרוץ, אבל בעל נכונות לרצות את הדרג הפוליטי", אומר עיתונאי. לדבריו, טל חרוץ באופן יוצא מגדר הרגיל, אבל זו "חריצות שלא מניבה שום פרי עיתונאי ביקורתי". העיתונאי מגדיר את עבודתו של טל כ"שופרות" ומוסיף: "מציק לי שבתחנה החשובה ביותר ברדיו, זה המצב".
עיתונאי אחר, לעומת זאת, טוען כי טל אולי כתב מיושן בנהליו, אבל הוא עיתונאי "טוב ומדויק". לדבריו, לפי תפיסת המקצוע של טל, אין זה מקומו של כתב להביע דעה, ועל כן הוא פועל כפי שהוא פועל. "הכתב המדיני ברשת ב' לא יכול להיות אחרת", מסביר גורם שלישי. "גם אם אתה לא מקבל הנחיה ישירה להגיד דברים ערבים לאוזנו של ראש הממשלה, זה קיים שם. מעצם העובדה שאתה יודע שהבוסים הגדולים שלך התמנו על-ידי הממשלה, די בכך כדי שאתה תזמר בצליל מאוד מסוים בזמן השידור".
תהא הסיבה אשר תהא, לעובדה שטל הוא הכתב המדיני הבכיר בקול-ישראל השפעה מובהקת על אופיו של סיקור ראש הממשלה. כך, למשל, למחרת פרסום תחקירו של רביב דרוקר בתוכנית הטלוויזיה "המקור" על נסיעות נתניהו, פרשה שנודעה בשם "ביביטורס", לא סוקרו ממצאי התחקיר ביומן הבוקר של קול-ישראל. למחרת הפרסום השני של התחקיר הוזכרו ממצאי דרוקר תוך הדגשת תגובת פמליית ראש הממשלה לתחקיר.
"בתקשורת הנוכחית, אם שמוליק טל קורא את ההודעות של ראש הממשלה בלי שום רפלקסיה אישית שלו, זה פתטי ומגוחך", טוענת כרמית גיא, שעבדה שנים ארוכות ברשות השידור. לדעתה, מנהלי הרשות "נלחמים את המלחמה הקודמת". דיווח מתחנף לממשלה, היא מסבירה, יביא בסופו של דבר לפגיעה ברשות ולנטישת מאזינים.
"בנוף שבו צ'יקו מנשה ואחרים מרשים לעצמם לעשות את העבודה המקצועית – גם לתת את האינפורמציה וגם את התובנות שלהם – ברשות השידור הופכים את עצמם לפחות ופחות רלבנטיים", היא אומרת. "הקהל היום הרבה יותר מתוחכם, הוא רוצה את התקשורת דעתנית, הוא רוצה את התובנות של אמנון אברמוביץ' אפילו אם הוא כועס עליו ומתעב אותו.
"אם יוני בן-מנחם ייבחר למנכ"ל וברדיו יהיה מיקי מירו, אז נגמר הסיפור", מוסיפה גיא, ומעריכה שתחת ניהולם אכן תגבר ההשפעה הפוליטית על עובדי הרשות. כיצד זה יתרחש בפועל? גיא מזכירה לדוגמה את ההחלטה שהתקבלה לאחרונה על-ידי מליאת רשות השידור לרענן את הדרישה ל"איזון" במשדרי הרשות – לא לאורך תקופה, אלא של כל משדר ומשדר בנפרד.
לדעתה, ה"איזון" יבוא לידי ביטוי בכך שגבולות השיח ביומני החדשות, המצומצמים כבר היום, יצטמצמו עוד יותר. במקום נציג של שלום-עכשיו, לדוגמה, יועלה לשידור נציג אופוזיציה בתואר, אבל לא במהות, כמו ח"כ שאול מופז מסיעת קדימה. באמצעות הנחיות שכאלה, ניטרליות לכאורה, יוגבל לדעתה החופש העיתונאי של עובדי הרשות.
תגובות: הפוסל במומו פוסל
ממשרד ראש הממשלה נמסר: "לשכת ראש הממשלה אינה מעורבת בקביעת בעלי התפקידים ברשות השידור, והליכי המינויים מתנהלים על-פי החוק והכללים".
"דברי הבל ממוחזרים", אומר שעיה סגל על הטענה שפעל למען בחירת מירו ובן-מנחם. סגל אומר כי הוא מכיר את בן-מנחם ומירו זה שנים ארוכות, ממש כפי שהוא מכיר עיתונאים רבים אחרים. לדבריו, לשניים יכולות מקצועיות מוכחות ויושרה מקצועית, כך שהם אינם זקוקים לעזרתו, ובכל מקרה לא שוחחו איתו על המינויים הצפויים ברשות השידור. באשר לנטיותיהם הפוליטיות של השניים אומר סגל כי מעולם לא שוחח איתם בענייני פוליטיקה והוא אינו מודע לדעותיהם בנושאים אלה.
מיוני בן-מנחם ומיקי מירו נמסר כי הטענות נגדם הם "בליל של שקרים של אנשים שמנסים להיאחז בקרנות המזבח ובכסאותיהם, למרות דו"ח מבקר המדינה שקבע שהמינויים שלהם אינם חוקיים וכי יש להוציא את תפקידיהם למכרז".
בתגובת השניים נאמר גם כי "מיקי מירו נבחר לתפקיד מנהל הרדיו במכרז חוקי ובהתאם לדו"ח מבקר המדינה. יוני בן-מנחם ומיקי מירו לא נפגשו עם ח"כ אקוניס או עם שעיה סגל כדי לקדם את ענייניהם האישיים, מדובר בהכפשות של גורמים אינטרסנטיים שהיטו פוליטית את השידורים ודירדרו את רשתות הרדיו למצבן הנוכחי בשלוש השנים האחרונות. במקום שגורמים אלה ישקיעו את מרצם בחיזוק השידור הציבורי, הם עוסקים בהכפשות חסרות שחר, שהן בבחינת 'הפוסל במומו פוסל'".
עוד נכתב בתגובתם: "ליוני בן-מנחם, ששימש מנהל קול-ישראל, ולמיקי מירו, ששימש מנהל רשת ב', ניסיון עיתונאי עשיר ורב שנים שזכה וזוכה להערכה רבה, ומצבו של הרדיו בתקופתם היה הרבה יותר טוב ממצבו הנוכחי".
באשר לביטול התוכנית בהנחיית החשכ"ל לשעבר שוקי אורן, נמסר כי מירו "מנהל בימים אלו בדיקה מקיפה בכל רשתות הרדיו לגבי מתן האפשרות לאורחים להגיש תוכניות רדיו. מטרת הבדיקה היא לברר אם הדבר הוא על-פי נהלי רשות השידור ואם נעשה על-פי קריטריונים ברורים, שקופים ואחידים, שכן הגיעו תלונות רבות על כך שאורחים שונים קיבלו אישור להגיש תוכניות ברדיו משיקולים זרים ולא ענייניים. מנהל הרדיו נחוש לשמור על מינהל תקין ועל כללי האתיקה של רשות השידור ללא משוא פנים ולקיים שידורים מקצועיים נטולי פניות".
שמוליק טל סירב להגיב. לא התקבלה תגובה מח"כ אקוניס.
