להפוך את הקערה על פיה

"מבוי סתום בדיונים בנושא עובדי הקבלן" היא הכותרת לדיווח מאת יהודה שרוני המתפרסם בראש עמ' 5 של "עסקים", מוסף "מעריב". שרוני מדווח כי המגעים בין ההסתדרות למשרד האוצר בנושא העסקת עובדי הקבלן הגיעו למבוי סתום, וכי ההסתדרות עתידה לפנות היום לבית-הדין הארצי לעבודה בבקשה לקבל אישור להשבתת המשק.

לפי שרוני, עיקר המחלוקת היא זו: ההסתדרות דורשת מהאוצר להעביר עשרות אלפי עובדי קבלן למעמד של עובדים קבועים, בעוד שהאוצר מוכן לקליטה סלקטיבית של עובדי קבלן המועסקים במסגרת קרנות המחקר של ההסתדרות, כמו גם עובדי קבלן "הנמצאים בקשר רציף עם מקום העבודה", כגון מזכירות ועובדים סוציאליים. "ההצעות שלנו להסתדרות בנושא היו נדיבות מאוד", מצוטט אדם המכונה "בכיר באוצר". והוא מוסיף: "גם לנו אכפת מעובדי הקבלן". לדבריו, אין אפשרות להעניק זכויות סוציאליות ליותר עובדי קבלן לנוכח ההאטה הכלכלית במשק.

לפי דיווח מאת חיים ביאור ב"דה-מרקר", עמדת האוצר שונה. ביאור מדווח כי האוצר הציע תוספת שכר של 25% לעובדי חברות קבלן המועסקים בניקיון, אך הוא מתנגד לדרישת ההסתדרות להעבירם למעמד של עובדים קבועים. ביאור כותב כי לפי האוצר, אין מקום להפיכתם של עובדי הקבלן לעובדים קבועים בארגונים שבהם הם מועסקים, כיוון שהדבר יגרום לעלייה תלולה בעלויות כוח האדם בארגונים אלה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. "אלפי שומרים, מאבטחים, עובדי ניקיון ומורים שמועסקים באמצעות חברות קבלן ייצאו החודש נפסדים בשכרם עקב חופשת חנוכה", מציין ביאור. "מטרתנו היא להפוך את הקערה על פיה ולצמצם משמעותית את תופעת ההעסקה הקבלנית בישראל", מצוטטים "גורמים בהסתדרות".

ב"ידיעות אחרונות" מדווח איתמר אייכנר על קיצוץ צפוי של 2% בתקציביהם של כל משרדי הממשלה, וזאת למימון תוכנית בעלות 630 מיליון שקל לצורך "המלחמה במסתנני העבודה". תקציב זה, כך מדווח, יבוא נוסף ל-1.5 מיליארד שקל שכבר הושקעו בתוכנית. בין המהלכים הצפויים: השלמת גדר הגבול בין ישראל למצרים, הרחבת "מתקן השהייה" בקציעות כך שיוכל להכיל 5,500 בני-אדם (כיום הוא יכול להכיל 2,000 בלבד) והקמת "מרכז שהייה" חדש בהשקעה של 250 מיליון שקל. ב"הארץ" מדווח ברק רביד על התוכנית. רביד מכנה את "מרכז השהייה" בקציעות "מרכז מעצר", אך את "מרכז השהייה" החדש שמתוכנן הוא משום מה משאיר בהגדרת "מרכז שהייה". לפי דיווחו, במקום "יסופקו להם [למסתננים] לינה, מזון, שתייה ושירותי בריאות". לא נכתב אם העובדים במרכז יהיו עובדי קבלן.

ב"עכבר העיר" מדווחת אודיה גנור כי כמה מהתושבים לשעבר של מאהל שכונת התקווה, שהתפנו ממנו לפני כחודש תמורת מענק של 10,000 שקל, מתכננים לחזור לשם. לפי הדיווח, חוזי השכירות שהציגו כמה מהמתפנים בפניהם של נציגי העירייה תמורת קבלת המענק הכספי היו פיקטיביים. "לא רק שנציגי העירייה ידעו שמדובר בחוזים פיקטיביים, הם אפילו עודדו את זה", אומר רוני אזולאי, המתגורר עד היום במאהל. בעיריית תל-אביב–יפו מכחישים.

עוז רוזנברג מדווח ב"הארץ" כי ראש עיריית ירושלים ניר ברקת טירפד תוכנית לדיור ציבורי שהוצעה לאחרונה לשש משפחות מחוסרות דיור, המתגוררות זה כחודש בבניין כלל בעיר. חברת הדיור הציבורי פרזות הציעה למשפחות לעבור לשלושת חודשי החורף הקרובים לדירות בשכונות קטמון וגילה. ברקת התנגד לפתרון בטענה כי הוא זמני. מלשכת ברקת נמסר כי ההצעה אינה רלבנטית בשל החלטת הממשלה על פירוק חברת פרזות.

"לפני שלושה חודשים נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם עיתונאים מ'כלכליסט'", כותב אמיר זיו בטורו האישי שבפתח מוסף "כלכליסט". "הימים היו ימי שיא המחאה החברתית, ונתניהו ביקש להצטייר כמי שמאות האלפים ברחובות מזיזים משהו בתפיסת העולם הכלכלית הנוקשה שלו. כתבתי כבר אז שהם לא באמת הזיזו לו. צפיתי שאם יתחולל שינוי בעקבות המחאה, הוא יקרה חרף רצונו של נתניהו, לא בזכות רצונו. לצערי צדקתי. באותו מפגש, בשיחה על הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה, נתניהו המתיק איתנו תובנה במעין קריצה: 'אתם יודעים מה באמת יוריד פה בן רגע את המחירים?', שאל, וענה: 'אם אני אצליח להכניס לכאן את וולמארט. אם הם ייכנסו, בתוך רגע המחירים צוללים. אבל בינתיים הם לא רוצים, השוק כאן קטן עליהם'. ראש הממשלה, בשיאה של מחאת הצדק החברתי, חשב שהפתרון המושלם יהיה להנחית בישראל סופר-טנקר קמעונאי".

בהמשך הטור מזכיר זיו כי וולמארט ידועה בהורדת מחירים על חשבון עסקים מקומיים שמחוסלים בהמוניהם, העסקת עובדים בשכר מינימום ופגיעה בזכויותיהם. "בינתיים לא ניתנו תשובות אמיתיות לרתיחה", כותב זיו. "חלוקת סוכריות ציניות בתלוש המשכורת רק מעידה שאין כוונה לספק תשובות אמיתיות. מושכים זמן. לכן סיכוי גדול שבסוף, הרתיחה אכן תתפוצץ. זה יקרה במקומות מפתיעים, בצורה יותר מתוחכמת, וזה יהיה הרבה פחות סימפטי מהגל הנעים של ההפגנות שעבר פה בקיץ".

דפנה מאור מדווחת ב"דה-מרקר" על נאום שנשא נשיא ארה"ב ברק אובמה השבוע בקנזס. "נאום חוצב להבות, שהתמקד בנושאים כלכליים", כהגדרתה. "הרבה לפני שהמיתון היכה בנו", אמר אובמה, "עבודה קשה הפסיקה להשתלם ליותר מדי אנשים. פחות ופחות מהאנשים שתרמו להצלחת הכלכלה נהנו בפועל מההצלחה הזו. אלה שנמצאים בפסגה התעשרו מהכנסותיהם והשקעותיהם יותר מאי-פעם, אולם כל השאר התמודדו עם עלייה בהוצאות ועם אובדן הכנסות ועבודה – ויותר מדי משפחות מצאו עצמן צוברות חובות גדלים והולכים, שלא ניתן לעמוד בהם".

"אובמה עשה מעשה נדיר עבור נשיא מכהן", כותבת מאור בטור נלווה, "הוא העז לומר במפורש שהחברה האמריקאית סובלת מקיטוב ומגידול באי-שוויון, ושהעם מאבד את האמון בממשל. הוא דיבר על השבר הגדול של החלום האמריקאי, שבו במקום הזדמנויות שוות יש העדפה של מעטים, ועל השקר שבטענה כי העושר מחלחל מלמעלה למטה. מה שהיה חסר בנאומו היה הנכונות לומר מה הוא מתכוון לעשות כדי לתקן את השבר הגדול הזה. אבל לכך יש לו עוד זמן – מעכשיו ועד הבחירות בנובמבר 2012".

גיא רולניק מקדיש את טורו השבועי במוסף "מרקר ויק" לנאומו של אובמה. "בעוד ברק אובמה חזר השבוע לקנזס כדי להזכיר לאמריקאים את שורשי המאבק הכלכלי והחברתי למען מעמד הביניים והחופש הכלכלי, הרי שבישראל ראש הממשלה בנימין נתניהו, אולי בהשראת הסקרים שלאחר שחרור גלעד שליט, ממסמס בשבועות האחרונים את מסקנותיהן של ועדת טרכטנברג ושל ועדת התחרותיות והריכוזיות שהחלו, לראשונה זה שנים ארוכות, לעסוק בסכנות שבריכוזיות הכלכלית ובשחיקה ביכולת של הממשלה להתמודד עם בעלי האינטרסים החזקים בישראל", כותב רולניק.

"השבוע עלו לירושלים עשרות עורכי-דין ואנשי עסקים לדבר בוועדת התחרותיות והריכוזיות בעד שימור המבנה הכלכלי הישראלי הנוכחי בכלל ובשוק ההון בפרט", ממשיך רולניק. "במקום לעסוק בפירוק המצב שבו עשרה אנשים שולטים בנתח אדיר מהשווקים הפיננסיים והריאליים בישראל, עסקו כולם בהתפלפלות על משטר תאגידי וחברות פער – כדי להסתיר את הבעיה האמיתית שמולה אנחנו ניצבים".

בעיתון "דה-מרקר" מוזכרים כמה מהדוברים בפני ועדת התחרותיות. "ח"כים מתריעים: 'הריכוזיות היא סכנה לדמוקרטיה ולשיח הציבורי", קוראת כותרת בראש עמ' 15 של העיתון, מעל דיווח מאת ערן אזרן שמוקדש לדבריהם של מקטרגי הריכוזיות במשק.

"יישום מסקנות ועדת הריכוזיות יביא במקרה הטוב לכך שבמקום כמה עשרות אנשים שנהנים מההון בישראל, ייהנו ממנו כמה מאות. מינוי הוועדה נועד בסך-הכל להגדיל את הלגיטימיות של המשטר הקיים ושל השיטה. זה לא יגרום לכך שהמחירים יירדו", אומר פרופ' דני גוטווין בראיון ל"גלובס" [חן מענית].

לדבריו, "בשלטון נוצרה ההבנה שלא ניתן יהיה לשמר את משטר ההפרטה אם הוא ימשיך להיות משטר שכל יתרונותיו מתרכזים אצל קבוצות מעטות, שמחזיקות גם בהון, גם בפעילויות וגם בתקשורת שמתווכת את המציאות. ועדת הריכוזיות נועדה להביא לכך שמעגל הנהנים ממשטר ההפרטה יגדל קצת, וכך הציבור העוין לטייקונים יתגייס מחדש לטובת המשטר. הנחת השלטון היא שכך (באמצעות ועדת הריכוזיות) תיווצר לגיטימציה מחודשת של משטר ההפרטה. [...] ועדת הריכוזיות 'זורה חול בעיניים' מכיוון שיש בה הבטחה לפתרון בעיה שכבר הוכח אינספור פעמים בעבר שהוא לא עובד".

על מסקנות ועדת טרכטנברג אומר גוטווין כי "מה שעשתה [הוועדה] הוא בסך-הכל לארוז תחת הכותרת של 'היענות למחאה' את מה שכבר היה בצינורות ובתוכניות. נתניהו וחבריו לוקחים את המחאה ומשתמשים בה כדי לקדם את סדרי היום שלהם".

"יש פער אדיר בין מה שמעניין את הציבור ונוגע בחייו לבין מה שבכירי התקשורת תופסים", אומר העיתונאי אביב לביא, שפוטר לאחרונה מ"מעריב", בראיון לנועם שיזף המתפרסם ב"טיים אאוט – תל-אביב". לדברי לביא, "זה לא רק הסביבה, אלו סוגיות אזרחיות בכלל, כמו אלו שעלו בקיץ לסדר היום".

הכותרות הראשיות

הכותרות הראשיות בכל עיתוני הבוקר, למעט "הארץ", מוקדשות לנשיא לשעבר משה קצב, שנכנס אתמול בבוקר לכלא. גם הבוקר השער האפקטיבי ביותר שייך ל"ידיעות אחרונות": במרכזו תצלום תקריב [גדי קבלו] של פני קצב, הנראה כמי שעומד לפרוץ בבכי.

הכותרת הראשית של "הארץ" עוסקת בנושא אחר: "אלפי תלמידות ספרדיות מופלות בשל מוצאן". תומר זרחין וטלילה נשר מדווחים כי הבוקר תוגש עתירה תקדימית לבג"ץ בבקשה לבטל את המכסות לתלמידות ספרדיות בסמינרים חרדיים שמתוקצבים על-ידי משרד החינוך. לפי הדיווח, "אלפי נערות ספרדיות נפגעו מתופעת המכסות בחינוך החרדי, והעתירה לביטולן עשויה להצית מחדש את העימות בין החרדים לבג"ץ" .

נוסף לכותרת הראשית, ההפניות בשער "ידיעות אחרונות" עוסקות בנושאים הבאים: מצלמה גנובה שחשפה פשע מזעזע, מושתלת כבד ושורדת סרטן ששוב נאבקת על חייה, הישגי מאבק הרופאים המתמחים, יומנה של הזמרת ריטה על הילדות בטהרן, פרטים ראשונים בנוגע למה שעבר על גלעד שליט מאז שחזר ותחרות השירים המזרחיים הטובים בכל הזמנים.

משקיפים וכבשים

בשער "הארץ" ידיעה מאת ברק רביד ואלי שווידלר על התגובות בעקבות הבחירות לפרלמנט שנערכו השבוע ברוסיה. לפי הידיעה, אתמול נמשכו ההפגנות במוסקבה, סנט-פטרבורג וערים אחרות, במחאה על טענות לזיופים בבחירות. הילרי קלינטון, כך מדווח, מתחה ביקורת חריפה על הליך הבחירות, ומיכאיל גורבצ'וב קרא לקיים בחירות חוזרות בגלל זיופים. את הידיעה מלווה תצלום [AFP] של ולדימיר פוטין מארח את אביגדור ליברמן. על-פי הידיעה, כדי להביע תמיכה בראש ממשלת רוסיה, אמר שר החוץ הישראלי כי הבחירות היו "הוגנות, חופשיות ודמוקרטיות".

"לשכתו של ליברמן", מציינים הכתבים, "פירסמה גם היא הודעה על תוכני הפגישה, אך השמיטה את החלק הזה בשיחה".

ב"ידיעות אחרונות" מדווחים איתמר אייכנר וצביקה ברוט כי ליברמן ביסס את הערכתו בדבר תקינות הבחירות על דיווחיהם של ארבעה חברי-כנסת ששוגרו מישראל כדי לשמש משקיפים בבחירות: פאינה קירשנבאום ורוברט אילטוב מישראל-ביתנו, רוחמה אברהם-בלילא מקדימה וחבר-הכנסת לשעבר ליאון ליטינצקי מהעבודה. "אנחנו יכולים להעיד רק על הקלפיות שראינו ועל האווירה ברחוב", מצוטטת קירשנבאום, "אבל אפילו נציגי האופוזיציה שביקשתי מהם להצביע על ליקויים בבחירות לא מצאו כאלה".

ב"מעריב" משוחחים אלי ברדנשטיין ואריק בנדר עם ח"כ אילטוב. "אני נשלחתי לעיר קטנה בשם קרמשטט, בפרברי סנט-פטרבורג, המונה 50 אלף תושבים", הוא אומר. "היו שם 18 קלפיות, וביום הבחירות הספקתי לבקר בתשע מהן. ההתרשמות שלי היא שהכל התנהל כשורה, ללא זיופים וללא בעיות מיוחדות".

"הם אמרו שהבחירות היו הוגנות, חופשיות ודמוקרטיות", אמר ליברמן לפוטין על התרשמות המשקיפים הישראלים, נכתב ב"הארץ", "זו גם דעתי". בהמשך הידיעה ב"הארץ" מדווח כי בהפגנה ביום שלישי נעצרו 600 איש וכי עשרות סרטונים שהועלו לרשת מראים לכאורה זיופים בקלפיות. בוועדת הבחירות המרכזית טוענים כי הסרטונים הם שמזויפים.

במדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" מדווח דימיטרי פרוקופייב כי בין העצורים בהפגנות נגד הבחירות גם עיתונאים. אלכסנדר צ'רניך, כתב העיתון "קומרסנט", כתב: "החזקתי ביד את תעודת העיתונאי והראיתי אותה לשוטרים. הם השיבו בבעיטות". העיתונאית יילנה קוסטיוצ'נקו מהעיתון "נובאיה גאזטה" דיווחה גם היא שהוכתה על-ידי שוטרים ובהמשך נעצרה בגין "התנגדות לדרישות החוקיות של זרועות הביטחון".

במדור חדשות החוץ של "הארץ" ידיעה מתורגמת מ"הגרדיאן" [מרים אלדר] על הבלוגר האופוזיציוני הבולט אלכסיי נבאלני, שנעצר אף הוא. אתמול דיווח אתר "הגרדיאן" כי נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב הפיץ ציוץ שהגדיר את נבאלני "כבשה מוצצת זין".

עוד חדשות

אתמול הוצתו מסגד, טרקטור ומכונית בכפר ברוקין שבשומרון. רק "הארץ" מדווח על כך בשערו. "ידיעות אחרונות" לא מדווח על כך כלל.

יוסי יהושוע מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי בעקבות ממצאי התחקיר בנוגע להריגתו של הרב דן מרצבך לפני שלושה שבועות, שינה צה"ל את נהלי הפתיחה באש במחסומים בשטחים. "מעתה החיילים יוכלו לירות לעבר מכונית חשודה רק אם תנסה לפגוע בהם", מדווח יהושוע, "ולא יתאפשר ירי אזהרה לעבר גלגלי המכונית". כמו כן מדווח כי בעקבות התחקיר הוחלט להדיח את מפקד הכוח ולהעביר את הלוחם שירה לעבר הרב לתפקיד מינהלתי.

ב"הארץ" מדווח ניר חסון על בית-החולים ליולדות אל-קודס בכפר עקב במזרח ירושלים, מעבר לגדר ההפרדה, שלאחרונה נותק מטלפון, פקס ואינטרנט.

ב"ידיעות אחרונות" מדווח יורם ירקוני על דיון שנערך אתמול בבית-המשפט המחוזי מרכז בתביעה שהגישו 44 מעובדי הכורים הגרעיניים בדימונה ובנחל שורק בטענה כי לקו בסרטן בעקבות פיקוח לקוי מצד הנהלת הכור. על-פי הדיווח, אתמול העידה ד"ר תלמה בירן, בכירה לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית, ש"חצתה את הקווים והפכה למבקרת חריפה של הוועדה" בכל הקשור לקשר אפשרי העבודה בכור למחלת הסרטן. "אנשים עבדו בכור בנחל שורק שמונה שעות ביום וקיבלו בכל שעה קרינה", העידה בירן. לדעתה, כך מדווח, רבים מהתובעים היו חשופים לחומרים רדיואקטיביים פתוחים.

ענייני תקשורת

"האם מיזוג בין ערוץ 10 ורשת יציל את הטלוויזיה המסחרית?", שאלו אמש לי-אור אברבך ורועי ברק ב"גלובס". לפי דיווחם, "שני תהליכים מתקיימים בימים אלה בו-זמנית בשוק הטלוויזיה המסחרית, שניהם קשורים זה בזה במלכוד אכזרי, אשר בסופו אנחנו עשויים להיפרד מאחד מגופי השידור שאליהם התרגלנו לפחות בעשור האחרון".

ב"דה-מרקר" מדווחים הבוקר אמיר טייג ונתי טוקר כי "בעלי המניות של ערוץ 10 הגיעו להבנות עם איש העסקים חזי בצלאל לכניסתו כשותף בערוץ. בצלאל עתיד להזרים לערוץ 50 מיליון שקל ולקבל 25%-30% ממניות הערוץ, באמצעות דילול כל בעלי המניות".

ב"כלכליסט" מדווחת שלי פריצקר כי "בצלאל מוכן להשקיע 40 מיליון שקל בערוץ, אך הציב שני תנאים: האחד, שכל אחד מהשותפים הנוכחיים בערוץ, יוסי מימן ורון לאודר, ישקיע גם הוא 40 מיליון שקל; והשני, שערוץ 10 יתמזג עם זכיינית ערוץ 2 רשת" (באתר זה כתבה אתמול כרמית גיא על האפשרות לסגירת חברת החדשות של ערוץ 10).

ועוד מדווחת פריצקר ב"כלכליסט": חברת יס שוקלת להחזיר לאוויר את ערוץ ביפ.

במדור חדשות החוץ של "מעריב" מתפרסמת ידיעה [סוכנויות הידיעות] שלפיה סגנית בכירה בעיתון ההודי "אסאן אייג'" הודתה כי סייעה בביצוע רצח של כתב פלילים בעיתון מתחרה.