הקיסר בכלוב
ארבעת העיתונים הערביים בחרו לדווח בכותרותיהם הראשיות על משפטו של הנשיא המצרי המודח חוסני מובארכ, שהחל ביום רביעי.
הכתב המדיני של "א-סינארה", זיאד מעדי, מעניק לראיס לשעבר כפולת עמודים בקונטרס החדשות, ואף מקום בשער, שם מופיעות תמונתו של מובארכ על אלונקה ותמונה קטנה של שני בניו עלא וגמאל, העומדים גם הם לדין. "אם תוכח אשמתו, מובארכ עשוי לעמוד בפני גזר דין מוות וגורלם של גמאל ועלא – לכלא", קובעת הכותרת הראשית של העיתון.
הכתב המדיני של "כל אל-ערב", סעיד חסנין, בוחר לטפל בסוגיית מובארכ באמצעות ראיון עם המועמד לנשיאות ד"ר איימן נור, שאומר: "תקופת הנשיא הסוכן והנשיא הפקיד שעובד ב-CIA – הסתיימה ולא תשוב לעולם". דבריו אלה זוכים לציטוט בכותרת הראשית, הממשיך בכותרת המשנה: "הופעת מובארכ בכלוב הנאשם פירושה שהמהפכה המצרית השיגה את מטרותיה – ומצרים צועדת לקראת תקופה חדשה".
שער "כל אל-ערב"
באשר לפגיעה האפשרית בתיירות במקרה שההנהגה החדשה לא תתחשב באינטרסים של ארה"ב אומר נור: "אנחנו נבנה מחדש את היחסים שלנו עם איראן, ואז יגיעו למצרים שלושה מיליון תיירים איראנים בשנה – וזה מספיק לנו".
גם חלק ממאמר המערכת של "כל אל-ערב" מתייחס למשפטו של מובארכ: "הייחודיות של משפט מובארכ היא בכך שהעם הוא שהפיל את הנשיא בהתקוממות עממית ולא בהפיכה צבאית. זהו גורלם של אלה שאינם מכבדים את רצון עמיהם, גורל הגנבים וגורל אלה שחושבים שארה"ב וישראל יכולות להגן עליהם חרף מעשיהם כלפי בני עמם. זהו גורלו של מי שחושב שהעם הולך לישון כל חייו".
"פנורמה" בוחר בכותרת קצרה: "משפט היסטורי". בכותרת הגג נכתב התיאור "מובארכ בכלוב הנאשמים על אלונקה ניידת". שלא כמקובל בעיתון, כפולת עמודים בקונטרס החדשות מוקדשת למשפט של מובארכ, בניו ושר הפנים שלו, חביב אל-עאדלי, שמשפטו נמשך גם ביום חמישי. הסיקור המעניין מלווה בתמונות מהטלוויזיה המצרית, אך נטול קרדיט.
"חדית א-נאס" בוחר בכותרת הראשית "קיסר בכלוב", מתחת לכותרת הגג "שמחה לאיד". בכותרת המשנה נכתב: "[פואד] בן-אליעזר: 'לבי כואב'".
סוריה היא הסוגיה שלנו
בשל הטבח שביצע משטרו של בשאר אל-אסד בעם הסורי בתחילת חודש הרמדאן, מעלים שוב בעיתונים הערביים את הסוגיה לעמודים הראשונים. ראש מועצת הנגידים לזכויות אדם בסוריה, אבראהים אל-יוסף, אומר לכתב "א-סינארה" זיאד מעדי ממקום מושבו שבאמירויות הערביות: "חיילי הצבא הסורי מוכרחים לירות במפגינים – אחרת הם יוצאו להורג בכיכרות".
חבר הפרלמנט הסורי העצמאי ד"ר מוחמד חבש אומר לכתב "כל אל-ערב" סעיד חסנין: "המשך הטבח יגרום להתערבות צבאית זרה ואסון לסוריה", ומדגיש: "כניסת טנקים לערים סוריות לא תפתור את המשבר ולא תשרת את המשטר".
העיתון תוקף במאמר המערכת (המפוצל) את חוסר המעש והמבוכה בוועדת המעקב של ערביי ישראל, שלא גיבשה עמדה כלפי המתחולל בסוריה. "הוועדה שקראה להפגנות ענק למען העמים הטוניסאי והמצרי אינה נוקפת אצבע בעניין הסורי, כנראה יש מי שמאמץ את התיאוריה הסורית [...] על ועדת המעקב לקבל עמדה מוסרית, שכן מה שמתרחש בסוריה הוא טבח עם שיצא לדרוש חופש וחירות, וכל חטאו שאינו סובל יותר משטר דיקטטורי".
ב"פנורמה" מדווחים שמועצת הביטחון של האו"ם גינתה ביום רביעי את שימוש הרשויות בסוריה באלימות נגד אזרחים. ב"חדית א-נאס" מדווחים על ההפגנה שמתכננים משכילים בנצרת נגד "משטר הדמים הסורי" ביום שישי (הפגנה שאכן יצאה לפועל), תחת הכותרת: "הרוצח את עמו – מאבד את הלגיטימיות שלו".
גם העורך ודיע עואוודה מתייחס לסוגיה "נוכח שפיכות הדמים שנמשכת למרות קדושת חודש הרמדאן", ומודיע כי העיתון מצטרף למארגני ההפגנה נגד המשטר הסורי: "החופש לפלסטין אינו כיסוי לדם הסורי, סוריה היא הסוגיה שלנו".
פרויקט אבו-מאזן
חבר מועצת המהפכה של אש"ף, לואי עבדו, אומר ל"א-סינארה": "נדרוש מהאו"ם להכיר בהקמת מדינה פלסטינית לפי החלטת החלוקה 181". בראיון (נטול קרדיט לכתב) מוסיף עבדו כי "הסכם אוסלו נגמר ב-1999 וישראל החזירה את המשטר הצבאי לגדה המערבית, והטילה מצור על עזה ואל-קודס".
ואילו בכיר חמאס ד"ר מחמוד א-זהאר אומר לכתב המדיני סעיד חסנין: "פרויקט אבו-מאזן בעניין המו"מ [עם ישראל] פשט רגל, ומטרת הליכתו לאו"ם היא שיפור תנאי המשא-ומתן". והוא תוהה: "מי נתן לאבו-מאזן ואבו-עמאר [יאסר ערפאת] את המנדט לקבוע את גורל העם הפלסטיני?".
ב"חדית א-נאס" מדווחים בעמוד הראשון כי "הכיבוש שיחרר מאה פלסטינים". ההסבר: מאה אסירים שוחררו מבתי-הכלא על רקע צמצום "מינהלי" של תקופת המאסר.
זהירות, מחאה
המחאה על יוקר הדיור והמחיה בכלל, ומחאת הרופאים בפרט, מטופלות השבוע בעמודים הפנימיים בעיתונים הערביים. ב"כל אל-ערב" וב"חדית א-נאס" מבליטים בעמודים הראשיים את דבריו של חבר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ מסעוד גנאים: "יש 11 אלף מורות ערביות מובטלות".
ב"חדית א-נאס" מבליטים בשער גם את קביעת אגודת אעמאר בגין הבזבוז הצרכני האדיר של המגזר הערבי בחודש הרמדאן (280 מיליון דולר), שאמור להיות דווקא חודש הסגפנות. נידאל וותד, כותב מאמרים קבוע, מזהיר כי במחאת רוטשילד בתל-אביב "אין לנו גמל ולא נאקה", וכותב:
"המחאה לא תוביל להישג למגזר הערבי. נהפוך הוא, היא עלולה לגרום להרעת מצבם לאחר שממשלת נתניהו תמהר להפריט את "קרקעות המדינה', ובמלים אחרות, תוכנית מכירת קרקעות הפליטים והגולים ואדמות הכפרים הערביים שהופקעו לאורך השנים".
שער "חדית א-נאס"
ב"כל אל-ערב" נכתב במאמר המערכת, תחת הכותרת "יש להצטרף למחאה, אך בזהירות", כי "שמנו לב לבלבול בקרב ועדת המעקב והמפלגות הערביות בקשר להצטרפות למאבק האוהלים החברתי ברחוב היהודי. אנחנו נגד בידוד המגזר הערבי בנושאים גורליים כאלה, ועלינו להצטרף בשל ייחודיות בעיות הדיור והקרקע ולהתמקד במשותף בינינו, למרות שהבעיות שלנו שונות. אך עם זאת, יש להיות זהירים, שכן השלטונות רוצים לפתור את הבעיה בתנאי של גיוס לצבא וכן על חשבון האדמות הכבושות משנת 1967. אנחנו מחזקים את אלה שיזמו הקמת אוהלים בערים ובכפרים הערביים, ועל המנהיגים למצוא את הדרך הנכונה להשתלב בשגרת המאבק, בלי לתת הזדמנות לשלטונות להסית את הרחוב היהודי נגדנו".
בעמ' 2, שבו מתפרסם מאמר המערכת, מביא העיתון מחקר של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, ולפיו "20 אלף יחידות דיור במגזר הערבי תלויות [בוועדות התכנון] ובנייתן לא אושרה בעשור האחרון". עוד מדווח העיתון על החלטת הכנסת לאשר את חוק הווד"לים, שמטרתו "לחנוק את הכפרים הערביים". מעל ידיעה זו ניצבת ידיעה בדבר חילופין בין ח"כ אחמד טיבי למוחמד ברכה בתפקיד סגן יו"ר הכנסת, ובין טיבי לטלב א-סאנע בראשות סיעת רע"מ-תע"ל בכנסת.
עוד בעיתון, מאמר של הדוקטורנט סעיד סלימאן, שקובע כי "יוזמות הפתרון למשבר הדיור אינן מתאימות לצורכי המגזר הערבי". מזכ"ל בל"ד עווד עבדל פתאח כותב גם הוא על מחאת הדיור וקורא "להקים מסגרת עממית ובה ועדות משנה כצורך אסטרטגי של הערבים הפלסטינים בישראל, שמטרתן לארגן את מאבקם נגד משטר האפרטהייד הישראלי ולפעול ביתר שאת לטיפול בבעיות הפנימיות".
במאמרו השבועי קובע יו"ר השלטון המקומי שלמה בוחבוט כי "המאבק הערבי-יהודי הוא הסמל של המשבר הזה". הדיווחים החדשותיים הם על מאהל המחאה שהוקם בטירה במשולש, על משבר דיור קשה בחורפיש, על ביקורו של ח"כ עמיר פרץ במאהל המחאה בירכא (שם אמר שהגיע הזמן להחלפת ממשלת ישראל), על ערבים ויהודים שמפגינים בנצרת נגד יוקר המחיה ועל משבר הדיור.
כמו כן מבליט "כל אל-ערב" באוזן שמאל של השער את דבריו של ד"ר ג'אודת ג'אבר, שאומר: "שכר עובד הניקיון 30 שקל לשעה, ואילו הרופא מקבל 26 שקלים לשעה". גם מחירי המים הגבוהים זוכים לסיקור. במהלך ראיון עם הממונה על תאגידי המים, ישראל עינב, הוא מספר לכתב אבראהים אבו-עטא (במסגרת כנס התאגידים באום אל-פחם) כי "כל אזרחי המדינה משלמים אותו סכום תמורת קוב מים". יש לציין כי העיתון לא דואג לאחד את ידיעותיהם של הכתבים אנוואר אמארה, מחאסן נאסר ואמין בשיר בעמוד אחד ותחת לוגו אחד.
ב"א-סינארה" נכתב בהפניה בשער: "המחאות נמשכות – ונתניהו מתחמק מהבעיות העיקריות". הבעלים והעורכת וידה משעור כותבת במאמר המערכת על המחאה הציבורית-חברתית מימין ומשמאל וקובעת כי "מדובר במלחמת מחאות כוללת שדורשת ניצחון ושינוי עקרוני של המצב".
שער "א-סינארה"
גם שיח' כמאל חטיב, סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית (שהבטיח בכנס סכנין כי שני הפלגים של התנועה יתאחדו וצוטט בהרחבה בכל העיתונים), קובע כי "מחאת האוהלים היא 'עבודה ערבית' עם הבדל גדול; בעוד שמחאתם והפגנותיהם [של היהודים] הן למען האוכל והפאר, הפגנותינו ומחאתנו הן למען גאווה וכבוד".
מתכנן הערים ד"ר מוחמד דראוושה אומר לכתב זיאד מעדי כי "הציבור בונה בלי רשיונות בשל משבר הדיור ולא כדי לעבור על החוק". באותו עמוד מובאת ידיעה של הכתב עוואד דראוושה על החלטת מפלגת חד"ש בסכנין להקים אוהל מחאה על המשבר בדיור ביום שישי. בהמשך מרכז העיתון את הדיווחים על המחאות בידיעה כוללת אחת, שבה משלבים גם את אישור חוק הוודל"ים, הקמת אוהלי מחאה בנצרת ובטירה והפגנה בנצרת.
באוזן שמאל של שער "א-סינארה" מטפלים בסוגיית הקמת מוסך לרכבת ישראל על 1,500 דונם מאדמת ג'לג'וליה. בראיון לכתב אמין אבו-ג'בל אומר ד"ר יוסף ג'בארין, מרצה להנדסה בטכניון: "יש 23 אתרים אחרים המתאימים יותר מאדמות ג'לג'וליה".
ב"פנורמה" מדווח הכתב מאלק גנאים על הפגנה בבאקה אל-גרביה בעקבות משבר הדיור, ועל אוהל מחאה נגד ההחלטה להקים יחידות דיור בחריש שבוואדי עארה. בעמוד "כאן נצרת" מדווחים על הפגנת משבר הדיור וכן על הפגנת הרופאים. ב"כאן טייבה" מדווחים על משלחות לאוהל המחאה ועל דרישת המשטרה לדחות את צווי ההריסה. הכתב אבראהים ג'ריס כותב על הפגנת התמיכה של צעירים יהודים וערבים במחאת האוהלים שנערכה בצומת ירכא-ג'ולס, ובאותו עמוד מביאים את סיפורו של אוהל מחאה נוסף שהוקם למען שינוי תוכנית המתאר בעיר קלנסאווה.
אקמול לחולי סרטן
עוד מבליטים העיתונים הערביים את תוצאותיו של מחקר שלפיו שופטי ישראל מכריעים על בסיס לאומי. ח"כ טיבי אומר ל"א-סינארה": "האפליה כלפי הערבים בבתי-המשפט מוכיחה את התפשטות הגזענות".
ב"חדית א-נאס" כותבים כי חתימת ראש עיריית נצרת ב-1948 על הסכם הכניעה היא שהצילה את נצרת. העורך הראשי כותב על רשמים מקריאה בספרו של דן שיפטן "פלסטינים בישראל – מאבקו של המיעוט הערבי במדינה היהודית".
שער "פנורמה"
כתב "פנורמה" חסין אל-עוברה חתום על "סיפור אנושי": סלמאן אבו-ג'לידאן, שמחבק את ארבעת בניו וקורא: "עזרו לי למצוא את אשתי סמאהר שנעלמה לפני חודשיים". דבריו, בלוויית תמונת אשתו, מופיעים בהפניה בשער.
עוד בשער "פנורמה": דיווח על פציעת הצעיר מונדר פדילי מטירה מירי בליל חתונתו וציטוט מהודעת משפחתו שמגנה את הפגיעה בבנה, ואילו קצין המשטרה נביל דאהר אומר: "משלחות הסולחה [במגזר הערבי] הפכו לאקמול לחולי סרטן", בעקבות "התפוררות המרקם החברתי במגזר הערבי והתרחקותו מהמסורת". עוד בשער: דיווח על צעיר יהודי, קוסטנטין לוטונוב (21) מקריית-ים, שהתאסלם במסגד בבעאנה: "מגיל שבע אני שומע קולות שלפיהם אני מוסלמי", אומר הצעיר לכתב מוחמד סוואעד.