זה היה שבוע די בינוני לתקשורת הספורט הישראלית, ממש כמו הספורט בישראל. ההכרעות בליגות הכדורגל והכדורסל עוד לפנינו, אבל הקוראים והצופים מצביעים בידיים ובעיניים. ירידה ניכרת במדד החשק והעניין. הרייטינג של ערוץ 10 בפריים-טיים ירד לתהומות בגלל שידור משחקים. ביום שני רק 7.6% למשחק בין הפועל תל-אביב לסכנין, כשבערב הקודם זה היה מביך באמת עם 5.4% בלבד למשחק הכדורסל בין אשקלון למכבי תל-אביב, שכבר במחצית הפך לזמן-זבל.
בערוץ הספורט מקדמים במרץ את שידור שלבי ההכרעה ב-NBA. בתחילת משחקי הפלייאוף של ליגת הכדורסל האמריקאית היתה דממת שידורים בערוץ. אפילו הסברים לא טרחו לספק לצופים הממורמרים. אולי כי זה פוגע במוניטין להסביר שהם לא שילמו חובות ל-NBA ולכן נמנעו מלשדר. רק אחרי שהרגולטור החל להשמיע נהמות עצבניות, נמצא הכסף וה-NBA חזר למסך כאילו כלום.
אחרי הנשים והנכים, מצאו בערוץ הספורט שיתוף פעולה חדש נוסף: הפעם עם אתר ערוץ הילדים. בהודעת יחסי-ציבור מצהיר בכיר בערוץ על החשיבות של הרחבת קהל היעד. ראייה אסטרטגית נבונה. טוב שיש בעולם ילדים שבעתיד יוכלו לפתוח חשבון בנק ולהפוך לפראיירים התורנים. עד שיגדלו, ערוץ הספורט ימצא פטנט חדש לחלוב את דור הצופים הבא, וגם ידאג להביא להם מדי פעם סטירות. רמז לעתיד קיבלנו השבוע כשההתאחדות לכדורגל, בצעד תמוה, התירה לערוץ להעביר את גמר גביע המדינה לנוער בין הפועל למכבי תל-אביב בשידור ישיר בחמש פלוס לייב. ככה מעבירים את בשורת הנוער לכל בית בישראל.
אגב, את חצי גמר גביע המדינה בכדורגל קידמו בערוץ הספורט בעצלתיים. אמנם המשחקים הועברו בשידור חי באתר שלהם, אבל את הרייטיינג האמיתי קטף הערוץ הראשון, אז בשביל מה להתאמץ? לא שכחנו את הבאזז הגדול של ערוץ הספורט בשלבי הגביע המאוד מוקדמים, ששודרו אצלם בערוץ בתשלום ורק בגלל זה קיבלו קידום כאילו מדובר בברצלונה-ריאל.
ספורט "ידיעות אחרונות", המדור הספרותי
ומה תגידו על "מעריב"? שבוע אחרי שהקייאקיסטית יסמין פיינגולד טבעה בירקון, היא קיבלה סוף-סוף יחס גם מאנשי הספורט ברחוב קרליבך. לא סתם שורה, חצי עמוד נתנו לה. באמת כל הכבוד שנזכרתם. אולי פעם, כשתהיה אלופת העולם, תזכו לקבל ממנה ראיון בלעדי כמחווה לנדיבותכם.
יום קודם לכן הצליחו ב"מעריב" להצניע ידיעה מעניינת בעלת משקל על העמדתה לדין של מ.ס. אשדוד מליגת-העל לאחר שניסתה להונות את בקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל. את הכותרת הפותחת בעמוד הכדורגל נתנו לעוד ספקולציה על המיליארדר התורן, שתפס בשבועיים האחרונים 200 כותרות על בית"ר ירושלים. מעניין מה מסתתר מאחורי ההחלטה להגן על שמה הטוב של אשדוד.
קרן אור מלטפת מגיעה מכיוון רחוב מוזס בתל-אביב, שם אפשר לקרוא בשבוע האחרון דיווחים שוטפים ממשחקי נערים ונוער בכדורסל. האם יש קשר לביקורת שהוטחה בספורט "ידיעות אחרונות" על סיקור מפרגן ונלהב לליגת נערות ב', שבה מככבת קרן מוזס, הבת של? למה להיות קטנוניים, העיקר שהנסיכה המוכשרת עושה טוב לקידום הליגות הצעירות. בעוד שנתיים, כשתעלה לקבוצה הבוגרת, אתם מוזמנים לחפש ב"ידיעות אחרונות" מלה אחת על ליגת הנערות.
ב"ידיעות אחרונות" מתאמצים השבוע לצבוע את הצהוב בנופך קצת אינטליגנטי. עמודים 3–2 ביום רביעי, לקראת משחקי חצי גמר גביע המדינה בכדורגל, הציגו ארבעה טורים אישיים שנכתבו על-ידי עמוס עוז, דוד גרוסמן, חיים באר ויהושע קנז. אנשים שהכתיבה אומנותם. אופס, סליחה: במבט נוסף אני רואה שעל הטורים חתומים שלושת מאמני הקבוצות ואחד הבעלים. עושה רושם שהללו התפנו מעיסוקיהם והתיישבו לכתוב, כמו שצוין במשנה, "מיוחד ל'ידיעות אחרונות'".
אם תשאלו את הכתבים המכסים את ארבע הקבוצות, הם יספרו שדווקא הם אלה האחראים להבאת הטורים לדפוס: כל אחד שוחח כמה דקות בטלפון עם המאמן הרלבנטי (מה אתה זוכר ואיך אתה מרגיש?), וכך הצליח להרים את הפינה הספרותית הכי ספורטיבית שנוצרה כאן בשנה האחרונה. וברצינות: ב"ידיעות אחרונות" לקחו פורמט גרפי של טורי דעה ויצקו לתוכו ראיונות שטחיים. במבט ראשון אפשר להתרשם שמדובר במאמרי מערכת עם אמירה ועומק. מבחינה פובליציסטית, משקלם הסגולי של הטורים הללו הוא פחות מנוצה. דניאל יאמר "כתב" אילו בגדים לבש במעמדים דומים בעבר, ראובן עטר נזכר בשער מתוק שכבש, אלישע לוי היגג על התרגשות, ודודו דהאן הפליג אל עברו האישי. העיקר שקוראי "ידיעות אחרונות" ירגישו פעם מה זה להחזיק עיתון רציני ומכובד.
היתה גם איזו סערונת טניס בכוס תה, שבעיתונים ניסו לנפח לרמה של מלחמה גרעינית: אבא של שחקן בינוני ממכבי תל-אביב בשם מאור בוזגלו מקבל שוב את ליטרת הבשר הקבועה, ולעמודים ולאתרים מסתננים יותר ויותר הברווזים הראשונים של עונת המלפפונים: מו"מים חשאיים, מאמנים בדרך לפה ושחקנים בדרך לשם. סך הפגיעות יהיה בערך 5%, מה שלא יפריע לכולם לשווק את המינימום הזניח להצלחה בינלאומית, כולל צילום הכותרת שהתגשמה ועוד עשרים טפיחות על שכם עצמם.
וב"הארץ", חגיגה של זיגזג. בשבוע שעבר צמח לפתע מדור הספורט הרבע-עוף מארבעה עמודים מיניאטוריים לשמונה. למחרת חזר לארבעה, ביום הבא קפץ שוב לשמונה, אחר-כך הגיע יום שישי עם כפולה גדולה, יום ראשון 12 עמודי טבלואיד, יום שני שוב ארבעה עמודים בלבד. הלו, תצלצלו אלינו כשתחליטו מה אתם רוצים להיות.
ארבע קטנות
ב"מעריב" החליטו פתאום, לקראת סיום העונה, להחזיר את מדור הווינר, רק שכחו לרענן את טופס המשחקים מהעונה שעברה והעלו את כפר-סבא והרצליה חזרה לליגה הבכירה. שכונה במיטבה.
ב-Livegames , אלה שמעדכנים תוצאות משחקים בחי, החליטו שאופיר עזו מהפועל ירושלים הורחק מול הפועל רעננה. מזל שהייתי במשחק כדי לדעת שלא היו דברים מעולם.
העורך התורן ב"וואלה" נדרש לחבר כותרת למשחק הכדורסל שהסתיים ושלף את "שי דרומי". שעה ארוכה ניסיתי להבין מה מסתתר מאחורי אזכורו של החקלאי שירה למוות בפורץ בדואי ובין ההפסד של אשקלון למכבי תל-אביב. הרי מוח מתוחכם מצא קשר בין שני המקרים. אם גיליתם, אתם מוזמנים להגיב בבלוג שלנו בקפה.
ועוד מנפלאות העריכה ב"וואלה": כותרת המשנה מדגישה שנתניה שמרה רגליים לחצי גמר הגביע, אבל בסיום הידיעה מצוין כבדרך אגב שהורחקו לה שני שחקנים. אז מה התועלת בשמירת רגליים אם אין שחקנים?
לתגובות: yegerm9@walla.co.il