מאמר זה מיועד בראש וראשונה למיליוני אזרחי ישראל שתומכים בי, שולחים לי מכתבי אהבה, אימיילים של תמיכה והערכה ומאות אלפי תגובות ולייקים בפייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, אבל גם מיועד לקבוצה של אנשים ששמה לה למטרה בשנה האחרונה לנסות להכפיש את שמי כמה שיותר, ללא הצלחה, ביניהם, בין היתר: רענן שקד, עינב שיף, אביעד פוהורילס, ניסן שור, אורי משגב, דורון ברוש, אלקנה שור, אלדד יניב, ירון כהן-צמח, ד"ר יקי מנשנפרוינד, יובל דרור ועוד...

מחר בבוקר, כשחלילה יבואו לקחת לכם דברים מהבית, אני רוצה לשמוע אתכם מדברים על "חוק אנרכיסטי".

נתתם יד לחיסול החוק במדינת ישראל, אבל אני לא נבהל ממאמרי שטנה, אכלתי עשרות כאלה לארוחת בוקר.

אפתח באנקדוטה:

לפני כמה שנים היה נהוג להמתין כחצי שעה לאחר שעלתה הודעת בורסה למערכת המגנא עד להוצאת הודעת יח"צ. הרגשתי שבלי לשים לב אנחנו עוברים על החוק (שיחות אוף-רקורד). פניתי למשה טרי, יו"ר הרשות לניירות ערך, והסברתי לו את הפִּרצה. לאחר בדיקה מעמיקה, הוא פנה לוועדת הכלכלה לשינוי חקיקה, החוק השתנה, ומאז אנחנו מוציאים הודעה מיד עם עלייתה למגנא ופועלים על-פי חוק.

כל יפי הנפש שהתעוררו לאחרונה בקריאות, פרשנויות, קיטורים ותמיהות על "החוק האנרכיסטי" ועל רני רהב שחי בעבר ואינו קורא את העתיד, אותו "עולם חדש", יכולים להמשיך לנסות לקחת את החוק לידיים, אלא שכל עוד הם לא פנו למחוקק וביקשו שינוי חקיקה – החוק יהיה כנר לרגלי במדינה דמוקרטית ואלחם מלחמת חורמה בכל פורע חוק, דוגמת הבלוגרים עומרי חיון ואבי לן.

אני, יותר מכולם, יודע מזמן שהעולם השתנה, שהעולם התקשורתי החדש כבר כאן. אני חי את "העולם החדש" הזה 24/7, מנהל ומתנהל לפיו, לומד, מתקדם ונהנה מפלאיו.

עובדה היא שנכון לרגע זה יש לי מעל 53 אלף לייקים בדף הפייסבוק שלי וכמעט מיליון נחשפים (Reach) מדי שבוע, כ- 4,250 עוקבים בטוויטר וכ-5,700 עוקבים באינסטגרם.

בכל תוכנית טלוויזיה שדנה בעולם החדש נאמר שהפייסבוק שלי הוא מהחשובים והגדולים במדינת ישראל.

כל פוסט שאני מעלה מגיע בממוצע לכ-25–150 אלף איש בתוך כמה שעות (וכבר הגעתי ל-800 אלף לפוסט בודד).

אם לא אני מבין, מכיר ומוקיר את העולם החדש, אז מי כן?

אבל העולם החדש צריך להתנהל על-פי חוק.

העולם החדש לא יכול להתנהל ללא בקרה, ללא מעצורים, ללא שמירה על זכויות אדם ותוך יצירת כאוס ואנדרלמוסיה.

חופש הביטוי, גם בעולם החדש, משמעותו אינה חופש להפקרות, הפצת שקרים, בריונות ועבריינות.

חופש הביטוי משמעותו אינה חופש להפצת תמונות של נערות תמימות וחפות מפשע.

זכות הציבור לדעת בזמן ובמקום שיוחלטו, ולא על-ידי "אנשי התקשורת" של "העולם החדש", בטרם עת ובעיוות, שרובם חסרי אחריות, שחושבים שפרסום מיידי הוא דבר נכון (ומה עם חקירת משטרה? בית-המשפט והשופטים? החוקרים? עורכי-הדין?). בעידן החדש שלי הם קיימים, בועטים וגם נושכים כשצריך.

החוק אינו אופציה, החוק אינו בגדר הצעה, החוק הוא נר לרגלי במדינה דמוקרטית, שאינה נפרדת מ"מדינת הפייסבוק".

צו איסור פרסום הוא רלבנטי וחשוב גם כשכ-ו-ל-ם לכאורה יודעים.

כי כל עוד לא יצאה הודעה רשמית – הנאשם, גם אם נתלה בינתיים ברחבת "העולם החדש" בשלל השמצות – אינו נושא על כתפיו את כובד משקלה של ידיעה מאושרת. הוא רלבנטי עבור הסבתא שיושבת בבית ורואה סביב השעון טלוויזיה, הוא רלבנטי כדי לנסות להמשיך להגן על ילדינו הרכים שהולכים לבית-הספר, הוא רלבנטי כדי לשמור על חקירה יעילה, הוגנת ואפקטיבית עד לחקר האמת, הוא רלבנטי כדי להגן על אינטרסים רגישים, שלעתים נשגבים מידיעתנו.

אז סלחו לי אם אני מגדיל להגן על החוק ולכבד את צו איסור הפרסום בכל אמצעי תקשורת שהוא עד להודעה רשמית אחרת וקורא ליועץ המשפטי לפתוח בחקירת הפרת צו איסור הפרסום באם זה הופר על-ידי בלוגרים חסרי אחריות שחשבו לרגע שהם המאמא מכלכותה, אבל לצערי הרב הם בקושי יודעים לגדל את עצמם. יש דרך לאכוף את צו איסור הפרסום, ודרך זו ודאי אינה עוברת בטורי פרשנות מלומדים.

מאז ומתמיד אני מונע מכיבוד החוק כלשונו, מהגנה על כל אדם עד אשר הוכחה אשמתו ומערכים של כבוד האדם, רגישות וחמלה בעת צרה ובכל זמן.

הדבר אינו סותר את הקדמה הטכנולוגית והדיגיטלית, שלא זו בלבד שאיני נבהל או חרד ממנה, אלא שאני מברך, מחבק ומאמץ אותה אל חיי האישיים והמקצועיים.

אני מכבד טוקבקים מזוהים, אני בז ללא מזוהים, שרובם מופעלים על-ידי חברות (ובהרבה כסף), כמה מהם מתחרים ואחרים סתם פחדנים.

אני שחקן נשמה הצועד למרחקים ארוכים ולטווח ארוך, יש בי הסבלנות ואורך הרוח כי אני מאמין שהאמת תמיד יוצאת לאור והצדק מנצח. 24 שנה שאני עומד בראש החברה הגדולה בישראל לתקשורת ויח"צ. כדי להצליח לעשות זאת כל-כך הרבה זמן ובכזו הצלחה אני לא יכול להיות גימיק. אני יותר סוס עבודה, שעובד 24/7, בנחישות, עקביות, נאמנות, התמדה וחריצות אין קץ כלפי לקוחותי ועובדי.

כיום, עקב הופעתי ב"הכוכב הבא", המניבה רייטינג ממוצע של כ-33%, עם ישראל ראה שיש אג'נדה מסודרת מאחורי הדמות שנקראת רני רהב.

מתברר שה"צדקנות" וה"טרחנות" שלי, כלשון כל המקטרגים שמניתי מעלה וחבריהם הנשמות שלא מניתי, עזרו ונשאו פרי. חזרנו לשיר בעברית בישראל, נושא השירות בצבא הפך למדיניות, כי אי-אפשר לככב בתוכנית לאומית בפריים-טיים ולשמש דוגמה לאלפי נערים ונערות בלי שתרמת למדינה שבה אתה חי, והערכים שאני מציב תמיד כנר לרגלי התממשו וקידמו אותנו אל עבר עתיד טוב יותר.

מתברר שיש תוצאות ונצחונות למאבקי, לפעמים שנים רבות אחרי שההד כבר כמעט שכך:

שלי יחימוביץ' הפסידה לבוז'י הרצוג הפסד צורב. להזכירכם, אני הראשון שטבע את הביטוי "רעה רעה רעה", שהיום שגור בכל בית בישראל, כסמל לכל אותם אנשים הניזונים מלרדוף אנשים אחרים ולהטיל בהם רפש, בעוד שהם לכאורה הצדיקים התמימים. אלא שאני הבנתי ראשון את מה שכולם השכילו להבין ברבות השנים – אנחנו רוצים מדינה חיובית, שבה כולם ערבים זה לזה, שדואגת לחלש, לפליט, לאוטיסט, לניצול השואה, לעני ולמסכן, מדינת אחווה, שלום ורעות, ולא כזו שלא מפרגנת, לא מכבדת, מתריסה, מטיפה לרוע ולשטנה ומחפשת כותרות על גבם של אחרים.

זה למעלה מ-30 שנה שאני עוזר למוגבלים, לאוטיסטים, תורם לארגונים ונרתם למען הוועד למלחמה באיידס. כל הציניקנים ואלה שנהנים לתייג אותי כגימיק לא יסיימו את חייהם קרוב לנקודה שבה התחלתי את עיסוקי.

אני לא דואג לעצמי ולא נבהל מאיש, מאז ומתמיד אמרתי את מה שיש לי לומר ללא מורא ופחד, יצאתי נגד נשיא מכהן שהיה הפופולרי ביותר באותם זמנים ונגד בלוגרים זוטרים, עיתונאים, שרים וכל מי שמצאתי לנכון, משום שבראש וראשונה אני דואג ללקוחותי ולהעברת המסר. גם בעידן החדש וגם הקודם אני מודע לכך שאין הרבה "רני רהב" שקודם שמים לנגד עיניהם את טובת הלקוח ורק אז דואגים לשמם. גם במחיר של מאמר דעה זה או אחר, ההגנה הבלתי מתפשרת שלי היא קודם על הלקוח או החברה, ואני מודע לכך שרוב האנשים לא נוהגים כך, כי הם פוחדים להסתבך או להתלכלך. אין כמעט דור ישן או דור חדש שמסכימים להכניס את היד לתוך הבוץ, יהיו ההשלכות אשר יהיו. אני גאה על כך שאני כן.

אני משוכנע שתבינו, יחד עם כאלה שלא כל-כך מבינים לצערי, שהעידן החדש ללא שמירת החוק יהיה אולי עידן, אבל בלי עתיד.

מי שעובר על החוק – צריך לשלם על כך מחיר. בכל עידן.

לגבי הסנטר שלי, הלשון שלי וכל חלק אחר שמפריע למקטרגים עלי – עובדה היא שעם ישראל התאהב, מכל הלב, כך שאיש בסנטרו ובמעמדו יחיה.

שלכם תמיד,

רני רהב