היכן נמתח הגבול שבין מימוש עצמי לחציית קווים, והאם בכלל יש גבול כזה? כתבים ומבקרים בנושאי תרבות, הנמנים באופן מסורתי עם אחד המגזרים המקופחים של העיתונות הישראלית, מתחבטים דרך קבע בנוגע לאופן שבו ניתן להתפרנס מסיקור תחומיהם וממינוף שמם ומומחיותם במעגלים שבהם הם פועלים. כך, למשל, עיתונאים הכותבים על אמנות הם לעתים גם אוצרים ומרצים פעילים, ועיתונאים העוסקים בקולנוע שולחים לעתים יד גם בתסריטאות, בהוראה ובעבודתן של ועדות תקצוב.

מעגל דומה, אם כי דל בעיתונאים, הוא מעגל העיצוב, שבו פועל כיום מטעם העיתונים היומיים המרכזיים עיתונאי אחד בלבד – המועסק במקביל על-ידי שורה של גופים העומדים במוקד תחום הסיקור שלו. יובל סער, מעצב גרפי המועסק ככתב ומבקר העיצוב של "הארץ" משנת 2008, מועסק גם כמרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, במכון הטכנולוגי חולון ובבית-הספר הגבוה להנדסה ועיצוב שנקר.

האם ניתן לעבוד בגוף מסוים ועדיין לשמור על מידה של הגינות כשניגשים לסקרו? סער, שסירב להשיב לשאלות כלשהן בנושא, טען בעבר כי שמירה על אובייקטיביות היא סוגיה מורכבת, וכי בהעדר "תעשייה" ממוסדת בתחום הסיקור שלו – אך טבעי למקד את הכתיבה במוסדות האקדמיים, שסגל העובדים בהם, לטעמו, ראוי להערכה.

על-פי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, עיתונאי מנוע מלעסוק בכל "עיסוק, עבודה, שירות, יחסי-ציבור, פרסומת ואיסוף מודעות" העלולים לעורר חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים או להטעיית הציבור. כתבותיו של סער, העומדות בסתירה לקוד האתי המחייב את עיתונאי כלי התקשורת שבו הוא מועסק, אינן כוללות גילוי נאות בנוגע לקשריו עם מושאי הסיקור.

"רוצים לקרוא לזה לקקנות? תרגישו חופשי"

שלושת המוסדות שבהם מועסק סער, שהם מהמרכזיים בתחומיהם בישראל, עומדים באופן טבעי במוקד עבודתו העיתונאית, הכוללת לעתים גם עיסוק בגופים נוספים שעימם הוא מצוי בקשר מקצועי בכובעו כמרצה. בדיקה של כתבותיו שפורסמו באתר "הארץ" בפרק זמן של חצי שנה מעלה כי כ-76% מהן (28 מתוך 37) עוסקות – כנושא עיקרי או באופן משני אך מובלט – במוסדות שעימם יש לו קשר מקצועי, במרציהם, בבוגריהם ובתלמידיהם.

כתבותיו של סער שאינן עוסקות באישים ובמוסדות הקשורים אליו עוסקות לרוב (בחמישה מקרים מתשעה) בנושאים בינלאומיים. בניכוי הכתבות העוסקות בנושאים בינלאומיים עולה שיעור הכתבות הקשורות לגופים שבהם מועסק סער לרמה של 86%.

כתיבתו של סער, המתאפיינת בנימה חיובית, עוסקת לעתים גם בממונים הישירים עליו ובבעלי תפקידים בכירים במוסדות שבהם הוא מועסק. כמה מהם התקבצו יחד ברשימת "המשפיעים בעיצוב", שפורסמה בחתימת סער בחודש אוגוסט במסגרת פרויקט "100 המשפיעים בתרבות הישראלית" של "גלריה" וכללה 11 אישים – שישה מהם כאלה הממלאים תפקידים במוסדות שסער קשור אליהם.

אחד מאותם משפיעים, שדורג במקום הרביעי מבין עשרה, הוא מייסד התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, שבה מועסק סער (כמה חודשים לפני פרסום הדירוג, לאחר פרישתו של המנהל, ריאיין אותו סער באריכות בלי לציין כי עבד תחתיו). מלבדו נבחרו לרשימה ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ושני מרצים בכירים בשנקר. במקום החמישי ברשימת הישראלים המשפיעים בתחום העיצוב דורגה מנכ"לית עיריית חולון, הגוף שבחסותו פועל מוזיאון העיצוב, שבו הנחה סער כנסים. שני מקומות מעליה דורגה האוצרת הראשית של המוזיאון.

מתוקף הגדרת תפקידו, סער הוא הכתב המופקד מטעם "הארץ" על סיקור תערוכות בוגרי המחלקות לתקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, צורפות ועיצוב קראמי של המוסדות שבהם הוא מועסק – אירועים מושקעים ומיוחצנים שהם גולת הכותרת של מסלול הלימודים. במסגרת זו עסק לאחרונה בהחלטתה השנויה במחלוקת של הנהלת שנקר לבטל את תערוכת הבוגרים לשנת 2013. הידיעה שפירסם על כך סער ב"הארץ" הביאה את עמדתו של דיקן הפקולטה לעיצוב, שלו יוחסה טענה שלפיה "המהלך זכה להצלחה עצומה ולתגובות נלהבות מצד הציבור, הביקורת, וגם הבוגרים ומשפחותיהם" (עמדות אחרות לא הוזכרו בידיעה).

ברשימה שפירסם בבלוגו לאחר מכן, בעקבות ביקורת שהטיחו בו טוקבקיסטים בשוליה של ידיעה אחרת, פתח סער חרך לתפיסת העולם העומדת בבסיס מלאכת הסיקור שלו. "בבסיס העמדה שלי נמצאת ההערכה שיש לי לסגל האקדמי בבתי-הספר לעיצוב", כתב על הקבוצה שעימה נמנים מעסיקיו.

"אפשר להתווכח איפה יותר טוב ואיפה פחות, מי עושה עבודה יותר מוצלחת ומי פחות, אבל כשאני מסתכל על רוב הדיקנים, ראשי המחלקות והמרצים – וכשאני מסתכל על התוצרים של הסטודנטים – אני באמת חושב שבאופן כללי נעשית פה עבודה טובה", הוסיף. "תעשייה הרי אין לנו, למרבה המזל יש אקדמיה. רוצים לקרוא לזה לקקנות? תרגישו חופשי. רוצים להגיד שזה בגלל שאני מלמד בשנקר, בחולון ובצלאל, ושכתוצאה מכך אין לי ראייה אובייקטיבית? יכול להיות. אגב, מי כן אובייקטיבי? סטודנט שלמד במחלקה? מרצה במוסד אחר? אני לא בטוח שזה כל-כך פשוט, ובכל מקרה אני לא מסתיר כלום".

לכתבה זו סירב סער למסור תגובה. פניות לקבלת תגובה מעורכת מוסף "גלריה" של "הארץ", ליסה פרץ, נותרו בלא מענה.