מדור "המשרוקית" ב"גלובס" מקדיש את עצמו, לפי הגדרתו, לבדיקת עובדות בהתבטאויות של אנשי ונשות ציבור. ואולם לאחרונה החליטו במדור לבדוק טענות של ארגון עצמאי: תנועת "עומדים ביחד", שפתחה בקמפיין "מינימום 40" למען העלאת שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה. התירוץ לבדיקה היה ציוצים של ח"כ נעמה לזימי (העבודה) ששיתפה את פרסומי הקמפיין.

אף שבדיקת "המשרוקית" לא התיימרה לקבוע אם הקמפיין בכללותו נכון או לא-נכון, הכותב אורי כהן הציג שורה של הסתייגויות מטענות שהוצגו בו. בין השאר הוא פסק ש"לא בטוח" ששכר המינימום בישראל נמוך מדי. ואולם, כפי שנראה מיד, הבדיקה עצמה חוטאת בשורה של קביעות שגויות או מטעות.

ב"משרוקית" התמקדו בטענה הבאה של קמפיין "מינימום 40": 18 מדינות באירופה העלו את שכר המינימום דווקא בתקופת הקורונה כדי "לאזן את הפגיעה הכלכלית באזרחים", בעוד שבישראל שכר המינימום לא עודכן מאז 2017, וכך היא מפגרת מאחור.

כנגד זה מציגים ב"משרוקית" כמה טענות, ואתמקד בשלוש מהן: (א) אף שמדינות רבות העלו את שכר המינימום בתקופה הקורונה, זה לא נעשה בהחלטה מודעת לעזור לעובדים במשבר, אלא בגלל מנגנוני עדכון אוטומטיים; (ב) בישראל אין מנגנון כזה - הוא התקיים פעם ובוטל; (ג) שכר המינימום בישראל נמצא היום באמצע בין מדינות OECD, אם בודקים אותו במונחי כוח קנייה.

נבדוק את טענות "המשרוקית" לפי הסדר.

האם השכר באירופה עלה רק בגלל מנגנונים אוטומטיים?

ב"משרוקית" מסכימים עם "מינימום 40" ששכר המינימום עלה ברוב המדינות בתקופת המשבר, אבל מייחסים זאת לעלייה אוטומטית בלבד. יתר על כן, הם מציינים שבגלל המשבר הכלכלי, חלק מהמדינות דווקא צמצמו את שיעור העלייה הצפוי. אם המדינות התכוונו להעלות את שכר המינימום עוד לפני המשבר, רומזים ב"משרוקית", עצם ההעלאה בזמן המשבר לא קשורה אליו.

זה לא מדויק, כפי שמבהיר דו"ח שעליו מתבסס הקמפיין ולכאורה גם תחקיר "המשרוקית". את הדו"ח הכינה "הקרן האירופית לשיפור תנאי החיים והעבודה", גוף שנועד לספק מידע מהימן למוסדות האיחוד האירופי, ושותפים לו נציגי ממשלות, מוסדות האיחוד האירופי וארגוני עובדים ומעסיקים (בכתבת "המשרוקית" אין משום-מה הפניה לדו"ח הזה, אף שהפניה כזו מתחייבת לפי עקרונות רשת בודקי העובדות הבינלאומית ש"המשרוקית" חברה בה).

דו"ח הקרן האירופית לשיפור תנאי החיים והעבודה

ראשית, כמה מדינות באירופה כן העלו את שכר המינימום בהחלטה יזומה. ב"משרוקית" קובעים שהונגריה היא היחידה שעשתה זאת, אבל זה לא נכון. היו מדינות נוספות שבהן השינויים בשכר המינימום נעשו מתוך תכנון כלכלי-חברתי ולא באמצעות מנגנון אוטומטי.

שנית, ב"משרוקית" מסבירים שבמדינות שבהן הועלה שכר המינימום, זה לא נעשה במטרה להיאבק בנזקי המגיפה, אלא רק מכיוון שהן "נמנעו מלבטל את עדכון השכר השנתי המתבצע אצלן באופן אוטומטי מתוקף חוק". אבל ההסבר הזה מטעה. מקבלי ההחלטות במדינות שונות נדרשו לשאלה אם לבטל את העדכון האוטומטי - והחליטו באופן מודע שיש בו צורך.

הנה כמה דוגמאות. בהולנד החוק מאפשר להשעות את העדכון האוטומטי בנסיבות חריגות, אבל הממשלה לא השתמשה באפשרות הזאת. בגרמניה קיימת ועדה שמחליטה על עדכון שכר המינימום בהתבסס על ניתוח כלכלי שמביא בחשבון כמה גורמים. ארגוני מעסיקים וחוקרים קראו להקפיא את שכר המינימום לשנתיים בגלל המשבר, אבל הוועדה דחתה את ההצעה (היא בחרה להעלות את שכר המינימום בשנתיים הבאות בארבע פעימות, כששתי הראשונות מתונות מהאחרונות).

בצרפת, מנגנון העדכון האוטומטי הופעל למרות לחצים של חלק מארגוני המעסיקים למנוע את העלייה בחקיקה. רק לפני שבועיים הכריזה שרת העבודה הצרפתית על עלייה נוספת בשכר המינימום של 2.2% באוקטובר, הגבוהה ביותר מאז 2012.

גם בצ'כיה, הונגריה, אירלנד, ליטא ורומניה הוחלט להעלות את שכר המינימום - ולא בגלל מנגנון אוטומטי, אם כי ההעלאות היו נמוכות יותר מאלו שבהן דובר לפני המשבר. בפורטוגל ציינו המחוקקים במפורש שבזמן משבר חשוב לא להוריד את שכר העובדים כדי לא לפגוע בביקושים וגם כדי למנוע עלייה בשיעורי העוני. נימוקים דומים עלו בבולגריה. מבין ארבע המדינות שבעת פרסום הדו"ח הוחלט שלא להעלות בהן את שכר המינימום, שתיים - יוון וספרד - החליטו מאז על העלאת שכר המינימום. מידע חדש ורלוונטי זה היה ראוי לקבל התייחסות בבדיקת "המשרוקית".

אלה לא הדוגמאות היחידות לכך שבניגוד לדברי "המשרוקית", מקבלי ההחלטות בלא מעט מדינות עדכנו את שכר המינימום דווקא כאמצעי להתמודדות עם המשבר, אפילו כשהעלאה הייתה מתוכננת מראש או נבעה ממנגנון אוטומטי.

האם בישראל אין עדכון אוטומטי של שכר המינימום?

נקודה נוספת שראוי לבחון בבדיקת "המשרוקית" נמצאת בסקירה של שכר המינימום בישראל. ב"משרוקית" מספרים שמנגנון העדכון שהיה קיים בישראל בעבר, והעמיד את שכר המינימום על 45% מהשכר הממוצע, כבר לא קיים: "בתחילת שנות האלפיים העדכון האוטומטי הזה בוטל במסגרת חוק ההסדרים", ומאז נעשו רק העלאות אד-הוק. זה אמנם מה שכתוב בוויקיפדיה, אבל לפי מסמכי החקיקה הרלבנטיים, זה לא נכון.

החוק בישראל קובע ששכר המינימום יעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע, כהגדרתו בחוק ביטוח לאומי. ההסדר הזה אף פעם לא בוטל. מה שקרה הוא שבחוק ההסדרים של שנת 2002, נקבע שעד 2005 השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי יוקפא. זה נשמע כהבדל טכני, אבל יש לו השלכות מעשיות. העליות בשכר המינימום מאז 2002 לא נעשו רק באמצעות הוראות שעה, כפי שמספרים ב"משרוקית". בשנת 2011 למשל הופעל מנגנון העדכון האוטומטי, והדבר נזכר בדיווחים ב"גלובס", למשל כאן וכאן.

יתר על כן, בניגוד למשתמע מבדיקת "המשרוקית", גם בישראל היה שכר המינימום אמור לעלות באופן אוטומטי בזמן הקורונה. מדוע? בדברי ההסבר לחקיקה שהביאה ב-2017 להעלאת שכר המינימום ל-5,300 שקלים בחודש נכתב במפורש שבמקרה שבו המנגנון האוטומטי יניב שכר גבוה מהסכום שבהוראת השעה, ההוראה תפקע – והשכר יתעדכן לפי 47.5% מהשכר הממוצע במשק. וכך אמנם קרה בתקופת הקורונה: בזמן המשבר פוטרו והוצאו לחל"ת כמיליון עובדים, בהם רבים שהשתכרו שכר נמוך; כתוצאה מכך עלה השכר הממוצע בחלק מחודשי השנה מעל 12 אלף שקלים, ש-47.5% מהם שווים ל-5,700 שקלים; ולכן שכר המינימום היה צפוי לעלות.

המחוקקים, בהחלטה מודעת, מנעו את ההעלאה באמצעות הוראת שעה שקובעת שהשכר הממוצע לפי חוק יישאר לפי רמתו ערב המשבר. בדברי ההסבר נכתב שהעלאת שכר המינימום הצפויה לפי המנגנון האוטומטי תפגע במעסיקים, תיצור אבטלה בטווח הארוך ותגדיל את הוצאות השכר במגזר הציבורי. עינינו הרואות: ישראל נהגה באופן יוצא דופן לעומת המדינות שדובר בהן בקמפיין ובמדור ה"משרוקית".

האם ישראל ב"מקום טוב באמצע"?

טענה שלישית של "המשרוקית" היא ששכר המינימום בישראל, במונחי כוח קנייה, הוא באמצע טבלת מדינות ה-OECD. הקביעה הזאת נכונה כשלעצמה. אבל יש טעמים טובים לחשוב שהמדד הזה לא מספיק.

בדו"ח של הקרן האירופית, למשל, מדגישים שעל מנת ששכר המינימום ייחשב הולם הוא צריך גם להספיק לרמת חיים נאותה וגם להיות הוגן ביחס להתפלגות השכר הכללית. רמת חיים נאותה צריכה לעמוד גם במבחן הסובייקטיבי, כלומר, אנשים יחשבו שהשכר מספיק כדי לספק את צורכיהם, וגם לעמוד בסטנדרטים חברתיים, כמו מדד המצוקה החומרית (חוסר יכולת כלכלית לעמוד בהוצאות בסיסיות). שכר המינימום בישראל לא עומד במבחני השכר הנאות לפי הצעת הנציבות האירופית שמתוארת בדו"ח.

אם כבר החליטו ב"משרוקית" להשתמש בכלים נוספים להשוואה כדי להעשיר את הדיון בנושא, היה ראוי לציין את המגוון הרלוונטי, כדי לחשוף את הקוראות והקוראים שלא מצויים בפרטי הסוגיה לכמה נקודות מבט מרכזיות.

בהערת אגב, מבט זריז בכתבות שפורסמו ב"משרוקית" מגלה שבדיקת עובדות לקמפיין חברתי עצמאי היא בגדר חידוש. המדור עוסק לרוב בהתבטאויות או קמפיינים של מפלגות או פוליטיקאים בכירים. הפעם נראה ששיתוף הקמפיין החברתי בידי חברת כנסת סיפק הצדקה לבדיקת עובדות בקמפיין עצמו. לא זו אף זו: ב"משרוקית" אף טרחו לציין את מטרות הארגון, גובה תקציבו ומקורותיו, וכן שחלקם לא מישראל. האם גם קמפיינים אחרים של מפלגות ופוליטיקאים זוכים לבדיקה חשדנית כזו במדור, או שהדרישה להעלאת שכר המינימום זוכה ליחס מיוחד?

אביב שניר עובד באיגוד מקצועי השייך להסתדרות החדשה, אך לא עוסק בנושאי שכר המינימום. המאמר מייצג את דעתו בלבד