תוכניות הבוקר תמיד היו יצור כלאיים לא-מובהק, חיה אמפיבית שמתקשה להחליט אם להתחרדן בשמש בפנאן או לשכשך רגליים בביצת האקטואליה העכורה. בארצות-הברית נדמה שההבחנה ברורה יותר: ברשתות האקטואליה דוגמת CNN ופוקס-ניוז, מהדורות הבוקר מתמקדות בניוז הארדקור (בהגשה מעט יותר נינוחה מהרגיל), בעוד שברשתות הגדולות כמו CBS או ABC עוסקים בקפה ומאפה, צעקות שמחה בטיימס-סקוור, שחקניות זוהרות בצ'יזבטים על סצינות אהבה בסרט חדש וחזאים מטורללים שמדווחים ממסוק.

אורלי וילנאי וגיא מרוז, "אורלי וגיא", מסמלים במידה רבה את האמפיביות הישראלית בשיא התגלמותה, המביך לעתים. הבוקר שלהם מתיימר להיות "הכל": גם הזדמנות למאבקים חברתיים ולעיתונות נשכנית-תחקירנית, גם מציצנות אל חייהם הפרטיים (שלעולם אינם נותרים פרטיים – לא באושר ולא בחולי), וגם אייטמים רכים ולא מחייבים.

קשה מאוד להחליט לאן לשייך את האפיזודה האחרונה שסיפקו לנו השניים השבוע, כאשר שלחו כתבת לארוב לאבי גבאי על סף דלתו ל"ראיון ראשון" אחרי בחירתו ליו"ר מפלגת העבודה, כדי לשאול אותו שאלה אחת חסרת ערך, להקשיב לנאום של עשרים שניות ואז להעניק לו – במתק שפתיים ובאושר עילאי – זר פרחים עטוף בצלופן ורדרד, בלוויית הברכה המביכה "מערוץ עשר, התוכנית של אורלי וגיא, אתה אורח הכבוד שלנו, באמת שיהיה לך המון בהצלחה", כשבמסך המפוצל מתבוננים הצופים באורלי הנראית מרוצה במיוחד ובגיא הנראה מעט נבוך.

האם מדובר בהזניה עיתונאית? כן, אם מתייחסים לתוכנית ולסיטואציה כעיתונאות. אבל בעוד הז'רגון "ראיון ראשון" לקוח מעולם העיתונות, ברור שלא היו שם, מחוץ לבית גבאי, לא עיתונאות ולא ראיון. אולי מדובר בסוג של "שוחד" לגורם מסוקר, מעין שמפניה עיתונאית ורודה? כן, אם זר פרחים נחשב "מתנה" ולא סתם מחווה סמלית.

אולי יש כאן "הטיה של הסיקור" כפי שמציעה כותרת הידיעה על פנייה, לכאורה, של הרשות השנייה לתוכנית הבוקר? הצמד ודאי יטען שלא כך היא, שכן המירוץ כבר הסתיים בנצחונו של גבאי ומשלוח הפרחים לאחר מעשה הוא בסך הכל "שמחה בחלקו" של המנצח, יהיה אשר יהיה.

אזרח שפנה בקבילה לרשות השנייה מחה בעיקר על ההטיה, והזכיר שנתניהו או בנט מעולם לא קיבלו זר פרחים מהתוכנית. אבל נדמה לי שההטיה הפוליטית המגולמת באקט המגושם הזה היא הבעיה הקטנה. ראשית, מכיוון שאני מאמין שבשביל "ראיון ראשון" בעמידה או בצליעה עם בנט, מחוץ לבית ברעננה, אורלי וגיא ישמחו להעניק זר גדול גם לו. ושנית, מכיוון שאני לא חושב שמדובר באקט של שמאלנות חלילה.

את האירוע הזה צריך לבחון בזירת המסחור של עולם החדשות. אורלי וגיא באמת חושבים שאפשר לבצע מחוות סרות טעם כאלה בתוכנית אקטואליה. הם באמת מאמינים שדקותיים אחר-כך, כשידברו על פרשת הצוללות או על רצח נשים בידי בעליהן, במוחו של הצופה הסביר לא יישארו שרידים של הצלופן הוורוד המוגש למועמד פוליטי במסגרת "ראיון" עיתונאי; הם באמת-באמת מאמינים שאין גבולות ואין הקשרים ואין טעם טוב ואין סבירות של התנהגות, ושכל הרשות השנייה והעיתונאים האלה שמתגוללים עליהם הם נודניקים שמקנאים בהם.

והם גם לא רואים טעם לפגם באמירה "זר פרחים מערוץ 10" – אמירה שעלולה להכתים בעיני הציבור עשרות עיתונאים מעולים מאותו ערוץ, שעמלים קשה כדי לסקר את הפוליטיקה הישראלית דווקא על-ידי הסרת אריזות הצלופן שבהן היא נעטפת.