בערוץ הספורט מסרבים לעבור לסדר היום על הטור שפורסם ב"העין השביעית" ב-19.4.16 – "פרס מתנת: מועצת הכבלים", שהתלונן על ריבוי החסויות והפרסומות במשדרי הערוץ. במכתב התראה מעורך-דין שהגיע ל"העין השביעית" נכתב כי ערוץ הספורט "מקבל ומקדם שיח ביקורתי כמו גם את חופש הביטוי והבעת הדעה כערך עליון, גם אם דעתו של הכותב אינה נוחה לערוץ" – אבל. והאבל שלהם גדול מאוד.
הכתבה, לטענתם, אינה כתבת דעה על איכות שידוריהם, "אלא כתבה הנחזית והמתיימרת להיות כתבת תחקיר עיתונאי, ובמסגרתה מוטחות האשמות חמורות ביותר כנגד הערוץ, עד כדי מעורבותו במעשים פליליים".
בהמשך המכתב מפורטות הטענות לסילופים שלטענת הערוץ הופיעו בטור שפורסם כאן: יש כללים שונים לחסויות וכללים אחרים למתן פרסים; ערוץ הספורט מחלק בפועל פרסים; הערוץ עומד בתקנות ובכללים של מועצת הכבלים; המילים "ארומה קלה של הונאה" שנכתבו בטור מאשימים אותם בעבירה פלילית מהסוג החמור ביותר; ובכלל - מדובר בפרסום שקרי, מסולף ורשלני. לסיכום המכתב נדרשים "העין השביעית" וכותב שורות אלו להסיר את הכתבה, לפרסם התנצלות באתר ובשני עיתונים יומיים ולפצות את ערוץ הספורט ב-300 אלף שקל, אחרת הם יפנו לבית-המשפט.
עשרות טורי ביקורת נכתבו עד כה על ערוץ הספורט במסגרת "עומד בשער" באתר זה. כתבנו על ניגודי העניינים של הפרשנים, על תרבות הטאלנטים של הערוץ שמרחיקה עיתונאים, על תכנים פרסומיים בשידורים, על ירידתם מהבמה המרכזית בעקבות איבוד זכויות הליגה הספרדית לערוץ המתחרה, על הבעייתיות של יציע העיתונות, על קופמן ועל פרימו, על נמני ואוחנה, על ברקוביץ' וזוהר, ועוד ועוד. ביקורות רבות גרפו תגובות ושיתופים רבים של הקוראים, ואת כל אלה ספגו בערוץ הספורט בלי תלונות. עד שזה הגיע למקום רגיש במיוחד – זה שמניב רווחים.
בתחילת דרכן של חברות הכבלים היה נראה שנקבעה חלוקה ברורה של הכנסות בינן לבין יתר גופי השידור. הערוצים המסחריים יתפרנסו מפרסומות, ערוץ 1 מהאגרה וערוצי הכבלים מהמנויים (והיתרים מצומצמים ביותר להכנסות אחרות). ההסדר הזה התמוסס ברבות השנים, חברות הכבלים נגסו בסטטוס-קוו, הרגולציה לא עמדה בפרץ ושידור ספורט בערוץ כבלים, שאמור היה להיות נקי מפרסומות, הפך כיום להפרעה.
בערוץ הספורט מפנים אותנו לכללי התקשורת (בזק ושידורים) (בעל רישיון לשידורים) תשמ"ח-1987, ומעירים כי בקובץ הכללים הזה ישנם כללים שונים ל"חסויות" וכללים שונים ל"פרסים", ואילו בטור התייחסנו ל"פרסים" כאל "חסויות". זו תוספת מידע נכונה (שבערוץ הספורט היו יכולים לספק לפני הפרסום כמענה לבקשת התגובה המפורטת שנשלחה אליהם), אם כי הכללים המגבילים פרסומות וחסויות דומים למדי אחרי הכל ובכל מקרה ממילא לא הייתה כוונה לטעון כי מדובר בהפרת הוראות חוק או דין כלשהו על ידי הערוץ. הביקורת כלפי ערוץ הספורט התבטאה ברמה הציבורית-מוסרית של איכות המוצר התקשורתי שהציבור מקבל והכל מנקודת מבט של צרכן תקשורת ספורט.
מה שנכתב והכעיס את הערוץ אינו כתבה וגם לא תחקיר, אלא טור דעה של צופה ומבקר תקשורת, שהביא עובדות ומספרים באשר למספר הפרסומות והחסויות ששודרו באחד הערבים. בטור לא נטען שערוץ הספורט הפר את הכללים. הביקורת העיקרית על אינפלציית החסויות בשידורי ערוץ הספורט, או על אי-פרסום מהות הפרס וזהות הזוכים, הופנתה כלפי המועצה לשידורי כבלים ולוויין (בטור עצמו כמו גם בכותרותיו), שיכולה לאכוף את כלליה - או להביא לשינויים אם הם לא מספיקים כדי לשרת נאמנה את הצרכנים.
בתגובה לאותו טור הודיעה המועצה כי ערוץ הספורט מקיים את הכללים החלים עליו ומעניק את הפרסים המוזכרים בשידוריו. ואולם – לצופה אין אפשרות לדעת זאת, הוא מוחה על כך, ולכן כדאי שהמועצה תשנה את הכללים בנושא. לתחושתי כצופה, ריח לא טוב נודף מההתנהלות הזו. ערוץ הספורט בחר להיעלב מההגדרה "ארומה של הונאה" ולקח אותה רחוק מאוד כשקבע כי הטור מייחס לו עבירה פלילית עד כדי פשע. לא פחות. כדאי שתרגיעו.
כמה ימים לאחר פרסום הטור פירסמה מועצת הכבלים הודעה שלפיה החסויות בערוצי הספורט אינן עומדות תמיד, לכאורה, בכללי התקשורת ובהוראות שנקבעו לעניין בפסיקות בג"ץ. "אין לאפשר לחסות להפוך לפרסומת בתחפושת", נכתב בהודעת מועצת הכבלים. המועצה החליטה לחדד גם את נושא הפרסים, והבהירה כי "האפשרות להעניק פרס בדומה לחסויות אינה יכולה להוות פתח לפרסומת. לכן, המועצה קבעה כללים גם להצגת פרסים". תגובה זו שומטת גם היא את הקרקע מתחת לטענותיו של ערוץ הספורט.
מכתב האיום של ערוץ הספורט
מומלץ לאנשי ערוץ הספורט להתייחס לטור שהקפיץ אותם כאל דו"ח של צופה אוהב ספורט, נאמן אך ביקורתי, המצביע, ולא בפעם הראשונה, על מרכיבים בשידורי הערוץ שמעיקים על חוויית הצפייה שלו וגורמים לו לחוש מרומה. בין אם הערוץ מדקדק באותיות הקטנות של כללי הרגולטור ובין אם הוא מעגל פינות – מי שהוא חייב לו דין-וחשבון הוא בראש וראשונה הצופה.
סיכום ההכנסות של ערוץ הספורט מעניין את הצופה כחמסין דאשתקד. מה שמעניין את הצופה הוא להרגיש שנוהגים בו כבוד, שלא גונבים את דעתו, שמתאמצים להעניק לו שידור מקצועי, ענייני, מבדר, שנועד קודם כל ולפני הכל לו עצמו, ולא לשום בעל ממון. זו אינה רק חובתם של אנשי הערוץ. התנהלות ראויה תתגמל אותו בעוד צופים נאמנים ובעוד סיבות שבגללן הוא נחשב למדורת השבט של אוהבי ספורט רבים. התנהלות ראויה תזרים לו עוד כסף. בזכות - ולא בעוונטה. ושכולם ייצאו מורווחים.
כעבור שנה
שנה אחרי תבוסתו המפתיעה לערוץ one, בעקבות איבוד שידורי הליגה הספרדית, חוזר ערוץ הספורט בגדול. רכישת המשחק המרכזי בליגת העל בכדורגל מצ'רלטון בתוספת המשחקים 6 ו-7 בחשיבותם, ביחד עם גביע המדינה, הליגה הלאומית וגביע הטוטו, מבטיחים לו"ז שידורים גדוש ואטרקטיבי יותר. ועוד לא הזכרנו את אוגוסט הקטלני הצפוי בערוץ הספורט, עם שידור משחקי אולימפיאדת ריו.
מצד שני, סומרות חמשת השיערות שעוד נותרו לנו מלחשוב על כמות החסויות בפני עצמן וכמות החסויות תלויי חידונים נושאי פרסים שצפויים להתנפל עלינו במשדרים הללו.
מועצת הכבלים, שומעת?
לתגובות: yegerm9@walla.co.il