עם פרוס 2016 פנינו למספר אנשים שאנחנו מחשיבים את דעתם ושאלנו אותם מה תהיינה המגמות החשובות בשדה העיתונות בשנה הנוכחית, בדגש על הממשק שבין תקשורת לטכנולוגיה ולחופש העיתונות. כל מרואיין נשאל שורה של שאלות זהות. אנו מציגים כאן גרסה ערוכה של התשובות.
ציפה קמפינסקי היא עורכת המשנה של כתב העת "הד החינוך", בעלת הבלוג המיקרו-מקומוני "סטריט ויו", ומתבוננת בתקשורת הממוסדת מהצד (ובעיקר ממסך המחשב).
מגמה טכנולוגית • מכיוון שליצרני המוצרים הטכנולוגיים יש יותר אמצעים כלכליים מאשר לכלי התקשורת, ברור שגם בשנה הקרובה הם יכתיבו לתקשורת הממוסדת כיצד להפיץ את התכנים שלהם. כשכל שדרוג של טלפון סלולרי זוכה בתקשורת הממוסדת לכיסוי כאילו היה אירוע בעל חשיבות ציבורית ולא עוד נושא צרכני, לא מפתיע שהעניין של צרכני התקשורת משתנה בהתאמה.
הטכנולוגיה לא מייצרת רק מכשירים, אלא גם תרבות. משני קצות המכשירים הטכנולוגיים נמצאים בני אדם – יצרן וצרכן ‒ שמעדיפים היום נוחות ומהירות. כלי התקשורת נאלצים להתאים את עצמם לתכתיביהם (של היצרנים) ולמבוקשם (של הצרכנים). לכן סביר להניח שכלי התקשורת ימצאו גם השנה תקציבים לשכלול האפליקציות הסלולריות שלהם, ולא לניהול תחקירים אמיצים.
העיתונאי • ימשיך גם השנה לעבוד קשה מאוד. זיהוי של סיפור ראוי, איסוף חומר אמין וכתיבה משובחת הם תהליכים תובעניים וממושכים. מכיוון שהסבלנות לצריכת חומר כזה הולכת ומתקצרת, העיתונאי צפוי להיות מתוסכל יותר. באופן אבסורדי, כל אייטם שהוא מפרסם מגדיל את אוקיינוס המידע שהציבור טובע בו, והאפשרות ללכוד את תשומת לבו של הקורא הולכת וקטנה. מצד שני, הרשת מספקת לאייטם העיתונאי חיי נצח (אם לא הוסר), כך שעבודה טובה משתלמת, לפחות לשמו הטוב של העיתונאי.
ההכרח ללמוד להשתמש בכלי עבודה נוספים מלבד עט וטייפ רקורדר הוא ברכה ולא עול, והאפשרות לנהל בלוג עצמאי יכולה לפוגג טענות להגבלה מערכתית או לסתימת פיות. האפשרות הזו היא גם מבחן לתשוקתו של עיתונאי: לתגמול כספי או לתיקון עולם.
כלי התקשורת • עם כניסתם לרשת האינטרנט, לפני יותר מעשור, איבדו כלי התקשורת המודפסים את ה-DNA המקצועי שלהם, שהיה בנוי על מקום מוגבל בגיליון, עימוד גרפי מרחבי (בעמוד או בכפולת עמודים), ולוח זמנים קבוע לפרסום (יומי או שבועי). העובדה שאין באינטרנט מגבלת מקום, שהחומרים מתפרסמים בזה אחר זה, ללא היררכיה, ושיש צורך לפרסם חומרים עדכניים בתדירות של דקות, חוללה טלטלה בשיטות העבודה של כלי התקשורת ופגעה באיכות עבודתם.
השיטות הישנות של ייצור והפצת תכנים בכלי התקשורת התבססו במשך יותר ממאה שנה. בשנה הבאה הם ימשיכו ודאי לחפש דרכים יעילות להתמודד עם האתגרים הנוכחיים ולשכלל את יכולותיהם בעבודה בפורמטים החדשים. אם ההשתכללות הזו תכלול גם בנייה של אופי ייחודי ומזוהה, מבודל כראוי מהבלים מושכי הקלקות, ייתכן שיוכלו לזכות בנאמנותם של הקוראים, ואפילו לקטוף פירות של הערכה.
שיתופי פעולה יכולים להיות אמצעי מרתק עבורם, ומגמה אחת שצפויה להערכתי להתרחב בשנה הקרובה היא המגמה של שיתוף פעולה של כלי תקשורת ממוסדים עם גופים עצמאיים, שמייצרים מידע בעל ערך עיתונאי רב ופועלים שלא למטרות רווח (מולד, משמר הכנסת ואחרים).
אפילו במגמה המגונה של פרסום תכנים שיווקיים, ההולכת ומתפשטת, אפשר למצוא היבט חיובי. חברות עתירות ממון, שיכלו לפרסם את מוצריהן ושירותיהן בעצמן, עדיין מעדיפות את מראית העין העיתונאית. מה שמלמד על כוחם של עקרונות מסירת המידע העיתונאי ועל כוחם של כלי התקשורת המסורתיים במשיכת קוראים. כך שלכלי התקשורת לא רק שלא ראוי להתמסר לפרסום תוכן שיווקי בהכנעה גמורה, לטווח הארוך זה גם לא כדאי להם.
חופש העיתונות • מאוים. הולך ומצטמצם. לא רק על-ידי השלטון, אלא גם על-ידי הציבור, המונחה על-ידו, שאינו מעוניין במידע ביקורתי המעורר ספקות. קשה להפריז בחומרת התופעה הזו, הפוגעת בדמוקרטיה ומפחיתה מנכונותם של עיתונאים, המתקשים גם כך להתפרנס ממקצועם, להסתכן. המאבק על חופש העיתונות ועצמאותה הוא מאבק הכרחי.
השפעה • לכלי התקשורת, אם לא יתייאשו ממילוי תפקידם המסורתי, יש ותהיה השפעה רבה מאוד, גם על מקבלי ההחלטות, ובוודאי שעל ספקי שירותים ציבוריים ופרטיים. כולם רוצים שיאהבו אותם ומעדיפים להימנע מחשיפת כשלונותיהם ועוולותיהם. העובדה שראש הממשלה נוטה להרבות בביקורת על כלי התקשורת שאינם משרתים אותו מלמדת עד כמה הוא מייחס להם חשיבות ומשקל.
מודל כלכלי • בשנה הבאה, כמו בשנה שעברה, יימשכו החיפושים אחר מודל שיחליף את מודל ההכנסה המסורתי ויאפשר לא רק לחיות אלא גם להרוויח מייצור ומפרסום של מידע עיתונאי ראוי. הצרכנים אולי לא יאהבו את זה, אבל בסופו של דבר, גם אם לא השנה, הם ייאלצו כנראה לשלם עבור מידע כזה. אלא אם בדרך נס יתגלו פתאום, היכנשהו בעולם, "שלדון אדלסונים" נטולי אינטרסים, המאמינים בחשיבותה של עיתונות חופשית.
נשים בתקשורת • המצב העגום, בעיקר בעמדות המפתח בתקשורת, ישתפר רק כשבישראל תהיה שרת ביטחון, או לפחות מפכ"לית משטרה. גם זה מאבק ששווה לנהל.
* * *
"מגמות 2016" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ואתר "כותרת", מגזין מקוון חדש שמפעיל החוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. הפרויקט הופק על-ידי הסטודנטים חברי מערכת האתר: דורון ברויטמן, יונתן אוחיון, שני גלעדי, נועה פרי, נועה בן-נתנאל ועופר צ'יזיק, ונערך על-ידי איתי זיו ושוקי טאוסיג. גרסה של הפרויקט מתפרסמת במקביל באתר "כותרת"