שניים משופטיו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע הבוקר בבית-המשפט העליון בלקיחת שוחד, התייחסו בפסקי דינם לחלקה של התקשורת במשפט. השופט יצחק עמית כתב על הפער שבין הציפיות בציבור, לאור הסיקור העיתונאי של פרשה משפטית, לבין ההכרעה המתקבלת בבית-המשפט על בסיס הראיות שהוצגו בפניו, ואילו השופט סלים ג'ובראן דחה את טענות פרקליטיו של אולמרט כי בגזירת עונשו יש להתחשב בסיקור הביקורתי שספג לאורך השנים האחרונות.
בשולי פסק דינו, תחת הכותרת "מלה על משפט ועל תקשורת", כתב השופט יצחק עמית כך: "יכול שהציבור או חלקו, שמטבע הדברים לא נחשף לכל הפסיפס הראייתי, 'מאוכזב' או 'מופתע' מזיכויו של אולמרט מהאישום העיקרי. אך אמון הציבור בבית-המשפט נובע דווקא מהידיעה שבית-המשפט פוסק כפי שמתחייב מהדין ומהראיות, ולא בשל חשש מתגובת הציבור".
בהמשך הוסיף השופט עמית: "דומה כי התיק שבפנינו מדגים היטב את הפער בין משפט, לבין משפט על-ידי התקשורת או על-ידי הציבור. [...] בית-המשפט לא פוסק על-פי תדמיות, לא על-פי שמועות, לא על-פי 'אבל כולם יודעים ש...', ולא מחשש פן הציבור יתאכזב. שופט דן ופוסק על-פי הראיות שהוצגו באולם בית-המשפט ולא על-פי ראיונות של זה או אחר בתקשורת. גם אם מסביב ייהום הסער התקשורתי והציבורי, וגם אם התקשורת כבר חרצה ופסקה את דינה, אנו עושים כמיטב יכולתנו לחסום את הקולות ולבודד עצמנו מרעשים חיצוניים. כך עשינו, כך נעשה גם בעתיד".
השופט סלים ג'ובראן התייחס גם הוא בפסק דינו לחלקה של התקשורת במשפט אולמרט, וזאת על רקע טענת פרקליטיו של ראש הממשלה לשעבר כי בגזירת עונשו יש להתחשב בפרסומים הרבים שראו אור על הפרשה לאורך שנותיה.
"ההגנה טוענת, כי דמותו של אולמרט הוצבה בכיכר העיר הווירטואלית ובאמצעי התקשורת, שלא חסכו שבטם בהתבטאויות חריפות, לעתים מלאות בוז וארס, באופן קיצוני וחריג בהיקפו. לטענת ההגנה, בית-משפט קמא לא העניק משקל מספיק לנזק הכבד ביותר שנגרם לאולמרט ולבני משפחתו, והם שילמו מחיר כבד טרם ההרשעה ולאחריה", כתב השופט ג'ובראן.
"אני נכון להניח כי היקף הפרסומים הרחב הסב לאולמרט ולבני משפחתו בושה וצער, שהם כשלעצמם בבחינת 'עונש שאינו כתוב בשום חוק' [...] אך בל נשכח, לפנינו פרשייה ציבורית חמורה. האינטרס הציבורי מחייב לבער את השחיתות, הגם שאין להתעלם מהנסיבות האישיות של הנאשם. מרכז הכובד של הענישה בעבירות שוחד נע לעבר שיקול ההרתעה. המסר צריך להיות ברור וחד-משמעי, ולא נלאה מלהזכיר כי מתן שוחד ונטילת שוחד הם תופעות המכרסמות באמון הציבור, על כל ההשלכות הנובעות מכך".
אולמרט מברך את כתב חדשות ערוץ 10 אביעד גליקמן על הולדת בנו אמש, דקות ספורות לפני שמיעת הכרעת דינו בבית-המשפט העליון, הבוקר (צילום: גיל יוחנן)
לפי השופט ג'ובראן, "גם אם ניתן להבין את טרונייתם של אולמרט ובני משפחתו על הפרסומים השונים שליוו את הפרשה, אין די בטעם זה בלבד כדי להביא להפחתה בעונשו. אחרי ככלות הכל, אולמרט כיהן במשרה ציבורית ראשונה במעלה – ראש ממשלת ישראל, לאחר שכיהן בתפקידי שר וראש עיר. אולמרט שירת את הציבור בתפקידים הבכירים ביותר, ומעצם מעמדו ותפקידו עמד באור הזרקורים של התקשורת.
"מטבע הדברים, התפקידים הציבוריים הבכירים שאולמרט מילא הם שהעצימו את הפרסומים בפרשה (הגם שאין ענייננו בתקופה בה כיהן אולמרט כראש ממשלה). כל עובד ציבור ונבחר ציבור, על אחת כמה וכמה כאשר במשרה ציבורית מן השורה הראשונה עסקינן, חייב לדעת, כי מעשיו נבחנים תחת זכוכית מגדלת.
"התקשורת מחויבת כי הפרטים המובאים על-ידיה יתפרסמו באופן הוגן. בית-המשפט, מצדו, אוטם אוזניו מפני פרסומים כאלה ואחרים, ביודעו כי פלוני המתראיין בתקשורת בנוגע לתיק משפטי התלוי ועומד בפני בית-משפט לא נחקר באזהרה בעת הראיון, ולא בחקירה נגדית".
* * *
לקריאת פסק הדין המלא