"ידיעות אחרונות" הקדיש אתמול (17.11.15) את מחצית עמוד השער שלו לדיווח על דברי שרת החוץ של שבדיה, שהזכירה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהקשר של שורת תקיפות הטרור הרצחניות בפריז. "ישראל על דברי השרה השבדית: חוצפה", זעקה הכותרת השחורה-אדומה. "משרד החוץ זימן שאת שגריר שבדיה לשיחת נזיפה".

עמ' 10 של קונטרס החדשות הוקצה לסיקור מפורט של ההתרחשות, כשבצד הדיווח של איתמר אייכנר הופיע, כצפוי, טורו של בן-דרור ימיני, החוזר כמעט מדי יום ומתריע, בבקיאות מרשימה, מפני בורותו ואטימותו של העולם, המתבלבל בין זכותה של ישראל להגן על עצמה לבין הטרור הרצחני של האסלאם הקיצוני.

"ידיעות אחרונות" לא היה לבד. בשער "ישראל היום" הופיעו שלוש ידיעות. אחת מהן, במסגרת בולטת, בישרה: "זעם על שבדיה. השגריר ננזף. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי: זה גובל באנטישמיות". הקוראים הופנו לעמ' 13, שבו התפרסמה ידיעה מפורטת וכן מאמרו הצפוי של חיים שיין, שתובנתו המרכזית היה ששרת החוץ השבדית לא לבד; מנהיגים אירופים נוספים חושבים כמוה; וכמו תמיד ‒ היהודים הם שעיר לעזאזל למריבות שבין נוצרים למוסלמים. הכותרת הדו-משמעית של הטור היתה "הפתטיות האירופית: כמה קל לעצום עיניים".

גם שאר כלי התקשורת, ברדיו, בטלוויזיה, בדפוס וברשת, פירסמו בצעקנות דומה את הזדעזעות ישראל הרשמית מדבריה של שרת החוץ של שבדיה. אפילו "הארץ", שמיצב את הסיפור באופן מאופק (תחתית עמ' 4) ובסגנון ענייני ("שרת החוץ השבדית קשרה בין הטרור בפריז לייאוש הפלסטיני; השגריר זומן לשיחת הבהרה"), לא איתגר את גרסת משרד החוץ הישראלי, בראשות שר החוץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, שקבעה: "דברי שרת החוץ השבדית מזעזעים בחוצפתם. השרה השבדית מוטה באופן שיטתי וחד-צדדי נגד ישראל ומפגינה עוינות של ממש כשהיא מצביעה על קשר כלשהו בין הפיגועים בפריז לבין הקשיים בין ישראל לפלסטינים".

שרת החוץ של שבדיה, מרגוט וולסטרום (צילום: Johannes Jansson, רישיון CC-2.5 Denmark)

שרת החוץ של שבדיה, מרגוט וולסטרום (צילום: Johannes Jansson, רישיון CC-2.5 Denmark)

הטון השולט בסיקור המקומי קיבל במלואה את הטענה שלפיה שרת החוץ השבדית כרכה בנשימה אחת את הטבח בפריז למאבק הפלסטינים בישראל, ובכך יצרה בתודעת עמה (והעולם כולו) מכנה משותף בין מניעי דאע"ש למצוקת העם הפלסטיני. ולא נמצא עיתונאי אחד שיכפור בפרשנות הזו.

כך אמרה, בשבדית צחה, השרה מרגוט וולסטרם למראיינה בסוף-השבוע, כאשר נשאלה אם היא מודאגת מההקצנה של צעירים בשבדיה המצטרפים לדאע"ש: "מובן שיש לנו סיבה לדאגה, לא רק בשבדיה אלא בכל העולם, כיוון שיש רבים שעוברים הקצנה. ושוב, זה מחזיר אותנו לסיטואציות כמו זו שבמזרח התיכון, שם הפלסטינים רואים ש'אין לנו עתיד, עלינו לקבל את המציאות המייאשת או לפנות לאלימות'".

מה כל-כך מסעיר בדברים האלה? שרת החוץ השבדית מאבחנת שמצוקה אישית ולאומית מניעה אנשים צעירים להצטרף לארגונים קיצוניים ולא לבחול בביצוע מעשי רצח מזוויעים. האם התובנה הזו כל-כך חריגה ומופרכת שהיא מצדיקה את הזעקתו של השגריר השבדי בישראל ל"שיחת נזיפה" עם דורי גולד, מנכ"ל משרד החוץ? האם השב"כ ואמ"ן אינם מתריעים באוזני מקבלי ההחלטות בירושלים שעצם מצב הכיבוש שמתקיים בשטחים יוצר פוטנציאל להתגייסות צעירים פלסטינים לביצוע מעשי טרור נגד ישראלים?

אפשר להטיל ספק באותנטיות של הזעם הישראלי הרשמי על דבריה של וולסטרום; אולי יש בו יותר משמץ של מניפולציה מדינית ותקשורתית שנועדה לבוא חשבון עם השרה השבדית, שזה מכבר ידועה בעמדותיה הבלתי נוחות לישראל, ואולי היא באה לקושש קצת סימפטיה לישראל על גב הטבח בפריז. מכל מקום, מאכזב להיווכח (שוב) עד כמה התקשורת הישראלית מתגייסת כמעט כאיש אחד, ברגעי חירום, מאחורי גרסתה הרשמית של המדינה – בולעת אותה על קרביה וכרעיה (כולל הגדרת מצב היחסים בין ישראל לפלסטינים כ"קשיים") ואינה מתעכבת לרגע כדי לבחון את מהימנותה ותוקפה.