יונתן וקסמן הוא מהמאיירים הבולטים היום בעיתונות הישראלית, ואולי היחיד המגיש קריקטורה יומית בעיתון גדול. המדור, "קריקטוריסט" שמו, מתפרסם בעיתון הכלכלי "כלכליסט" מאז היווסדו, ב-2008. "האתגר המרכזי הוא גם לחשוב מה יחזיק מעמד בסדר היום המטורף של המדינה הזו וגם מה יש לי להגיד עליו", אומר וקסמן בראיון לאורן פרסיקו ונמרוד הלברטל ב"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" בקול-הקמפוס.
זו ממש עבודה של מהיום למחר, זה חייב להיות עד כדי כך אקטואלי?
"בגלל שזה עיתון כלכלי, אני מרשה לעצמי לשחק פעם על נושא של פוליטיקה ולהיות יותר אקטואלי, פעם ללכת על דברים שיש להם אורך נשימה קצת יותר ארוך, אבל בגדול אני עושה את זה די מהיום למחר".
איך מגיעים בכלל לתפקיד של קריקטוריסט בעל מדור יומי בעיתון?
"האמת שאני לא מכיר מסלול שאפשר להגיד לאנשים, תעשו כך ותגיעו לתפקיד כזה. קיבלתי טלפון יום אחד מהעורך הגרפי של העיתון, אבנר הברפלד, לפני שאפילו היה ל'כלכליסט' את השם. עבדתי איתו בעבר על איור לאיזה מדור בעיתון אחר, הוא קרא לי לבוא להראות תיק עבודות. הוא אהב את זה, יואל אסתרון המו"ל גם אהב את זה, והם אמרו לי: 'בוא, שב כאן, נמצא לך כבר משהו'. אני כן דחפתי לכיוון של קריקטורה, זה משהו שמאוד רציתי לעשות מגיל צעיר, ואמרתי לעצמי, הנה זו ההזדמנות שלי".
לכל הקריקטוריסטים הגדולים יש טביעת אצבע. אתה יכול להגיד מה מייחד את העבודות שלך?
"האמת שלא. אם מבחינה גרפית, אז כשהתחלנו את המדור היתה לי משבצת קטנה בעיתון ורציתי שהיא תהיה בולטת. לכן מה שעשיתי, ואולי זה בעצם מה שמייחד, לרקע תמיד נתתי צבע, ולא הלבן המסורתי".
יצא לך לקבל ריקושטים מקריקטורות שפירסמת? האם היו קריקטורות שהגשת ולא פירסמו?
"קריקטורות שהגשתי ולא פירסמו אני לא זוכר. אני תמיד די מחכה לרגע האחרון ושולח כדי שלא... אבל לא קרה לי משהו כזה. בקריקטורה יותר חשוב לעשות משהו שיהיה מובן. לא משנה אם יסכימו עם הדעה שלך או לא יסכימו עם הדעה שלך, אבל זה לא יכול להיות לא מובן. אני חושב שהיו כמה מקרים שעשיתי משהו וזה נפל בקטגוריה הזו, אבל המקרים האלה הם פחות משאפשר לספור על כף יד אחת".
ותגובות מאנשי עסקים בכירים או שרים יצא לך לקבל?
"לפעמים אני שומע ככה בעקיפין. היה איזה סיפור ששמעתי על דייוויד גילה. היה שלב שהוא רצה לצאת נגד הקרטלים, הוא היה כל-כך מיואש שהוא יצא בפנייה נרגשת לציבור. ציירתי אותו כאביר שמפחד להילחם בדרקון ושמעתי אחר-כך ממישהו שקרוב אליו שהוא ראה את הקריקטורה והתעצבן. יש משהו בקריקטורות שכן נותן דימוי ומקבע תכונות לבן-אדם. הוא נהיה יותר נושך אחר-כך, אני לא יודע אם זה בגלל הקריקטורה".
מה למדת על המלאכה בשנים שאתה עובד ב"כלכליסט"?
"קודם כל שזה נורא קשה להצליח, בטח בהתחלה. עם הזמן המלאכה הגרפית נהיית אולי יותר קלה. כל מיני דברים כמו פורטרטים, שלא התקרבתי אליהם והיו לי מכשול רציני, אני רואה שהיום אני מסתדר איתם הרבה יותר טוב".
והרעיון בא לך יותר בקלות?
"הרעיון זה לקרוא הרבה מאוד חומר, לקרוא דעות. אני חושב שהשיח הציבורי בהרבה מאוד דברים נורא הולך לסיסמאות ופחות מגיע לדיון. לפעמים אני מנסה למצוא משהו שייתן טיפה יותר".
"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".