תקופה לא טובה עוברת על דואר ישראל, וכאשר אני כותב "תקופה לא טובה" אני כמובן מתלוצץ: תקופה מזעזעת עוברת על דואר ישראל. בחודשים האחרונים התפרסמו עוד ועוד כתבות, מאמרים וידיעות המספרים על קריסתו המוחלטת של אחד השירותים הבסיסיים ביותר שנותנת מדינה מתוקנת לאזרחיה.

קחו לדוגמה רק כמה כתבות שהתפרסמו ב"הארץ" וב"דה-מרקר" בחודשיים האחרונים. ב-6.7.15 דיווח אמיתי זיו שמספר תיבות הדואר בישראל "יירד ב-51% בעקבות תוכנית ההבראה של דואר ישראל", מ-3,228 תיבות ל-1,557 תיבות. ברהט, סיפר זיו, תיבה דואר יחידה משרתת 58 אלף תושבים.

יום למחרת דיווחה רותי לוי ב"דה-מרקר" שבראש דו"ח נציבות תלונות הציבור שבמשרד מבקר המדינה נמצאים הביטוח הלאומי, המכס, וכמובן – הדואר. חולפים כמה ימים, וב"הארץ" מתפרסם טור דעה של שלמה אבינרי תחת הכותרת "בגידת דואר ישראל". אבינרי טען כי קריסת שירותי הדואר פוגעת בעיקר בשכבות החלשות. "חברת הדואר סוגרת סניפים, וכתוצאה מכך הנזקקים לשירותיה – שרבים מהם מבוגרים ואין להם רכב פרטי – נאלצים לכתת את רגליהם למרחקים גדולים יותר", כתב (לפני כמה ימים פירסם חלק שני לטור הדעה שלו).

עשרה ימים אחר-כך דיווח אמיתי זיו על דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש לוועדת הכלכלה, וממנו עולה כי זמן ההמתנה הנוכחי לקבלת שירות בדואר הוא כפול מהסטנדרט שנקבע בוועדת רייך. "בפעם הבאה שאתם מתכוונים להיכנס לסניף דואר, כדאי שתפנו לכם מראש 20 דקות, או ליתר דיוק 19.8 דקות – כי זהו פרק הזמן הממוצע לקבל שירות בדואר", כותב זיו ומצטט מהדו"ח: "לאורך השנים חלה הידרדרות מהותית במצבה הפיננסי של החברה והיא נמצאה בהפסדים ברוב התקופה שבין 2009–2014".

2014 היתה השנה הראשונה שבה גם הרווח התפעולי של החברה היה שלילי, עוד לפני הוצאות המימון שלה. על הקריסה כותב זיו כי היא נגרמה, "בין השאר, בשל קיבעון במכירות ועלייה בהוצאות".

ב-4.8.15 ממשיך זיו לסקר את הדואר ומדווח: "כאילו שחסרות לה צרות, הודיעה חברת דואר ישראל על תקלת תקשורת ארצית אשר פוגעת בשירות. בחברת הדואר ממליצים לציבור להימנע מלהגיע אל הדואר בשעות הקרובות".

מובן ש"הארץ–דה-מרקר" לא לבד. אין כמעט כלי תקשורת בישראל שלא סיקר בחודשים האחרונים את השערורייה ששמה "דואר ישראל". למעשה זה מסוג המקרים שבהם גם אם התקשורת לא היתה מסקרת את הבעיה, אין מי שלא חש בה: התורים, העיכובים, החבילות שלא מגיעות או שמגיעות באיחור, או שמגיעות באיחור כשהן מרוסקות – דואר ישראל הוא מתנה שלא מפסיקה לקחת.

ובכל זאת, מתברר, חרף כל הבעיות, הצרות, הקריסה, ההתמוטטות, חוסר התפקוד, הצמצומים ושאר התקלות, כתבה ב"דה-מרקר" שהתפרסמה ביום חמישי האחרון מדווחת בשמחה: "השינויים אמנם עדיין אינם מורגשים, אך המנכ"ל החדש של דואר ישראל, דני גולדשטיין, מיישם תוכנית הבראה שמטרתה להחזיר את אמון הצרכנים. התוכנית כוללת מהלכי התייעלות ואימוץ טכנולוגיה מתקדמת – ואחרי שנים קשות, רוח חדשה מנשבת בחברה".

למעשה, בפסקה הראשונה של הכתבה נכתב כי "לא כל מי שמבקר בסניפי הדואר מרגיש את זה, אבל דואר ישראל נמצאת בתקופה הטובה ביותר שלה זה שנים". אתם הבנתם את זה? בתקופה הטובה זה שנים! אולי לא ידעתם, כי לא כל מי שמבקר בסניפי הדואר מרגיש את זה, אצבע אלוהים צריכה לגעת בכם וייתכן שדווקא אתכם היא פיספסה, אבל חברת הדואר נמצאת בתקופה הטובה ביותר שלה זה שנים!

ואיך זה קרה? "מה שמאפשר את הרוח החדשה בחברה הממשלתית החבוטה הוא מצד אחד תוכנית ההבראה שנחתמה בחברה, ומצד שני כניסתו של המנכ"ל החדש דני גולדשטיין". אהה, זה השילוב הקסום של תוכנית ההבראה – זו שמקצצת את ימי החלוקה, מפטרת דוורים וסוגרת תיבות דואר – עם כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש. שילוב מנצח.

תשכחו מלחכות בתור. דף הפייסבוק של "דה-מרקר" (צילום מסך)

בהמשך הטקסט, שמספר נסים ונפלאות על מעשיו של גולדשטיין, מדווחת הכתבה על חידושים, פטנטים, רעיונות, מיזמים, תוכניות, מהלכים ומעשים שהופכים את סניפי הדואר לגן עדן על פני האדמה – הכל בלי ששמתם לב.

בכתבה אין מרואיינים, אין ציטוטים, לא של המנכ"ל ולא של עובדיו, לא של דוורים ולא של אזרחים. כל שיש הוא סיפורים על גבי סיפורים על תוכניותיו העתידיות של המנכ"ל, ש"מבין שנדרשים שינויים תפעוליים כדי להתמודד עם האתגרים, ובזכות תוכנית ההבראה הוא מקבל חברה גמישה יותר מבעבר". זה נחמד שמנכ"ל הדואר מבין. גם מנכ"ל הוט הבין שיש בעיה עם השירות. את הצרכנים, כמוני, לא מעניין מה המנכ"ל מבין, מעניין אותם מה קורה בפועל.

כדובדבן שבקצפת, הכתבה חושפת, בפעם הראשונה, תוכנית חדשה וחדשנית של המנכ"ל החדש-דנדש להצבת "לוקרים אוטומטיים" שבאמצעותם יחולקו חבילות. זו תוכנית כל-כך חדשה וחדשנית, שלוקרים לחלוקת חבילות הוצבו זה מכבר בישראל. למשל, במנהטן של חדרה, כלומר המושבה פרדס-חנה, הם נמצאים כבר יותר משש שנים, וכאשר הם התקלקלו, לא טרחו לתקן אותם. אבל – זו תוכנית ממש חדשה! איך לא חשבו על זה קודם?

אפשר להניח שמי שכתב את הכתבה הזו פשוט לא מכיר את חברת הדואר, את מצבה הקשה ואת הסיפורים שקשורים בה, אבל עיון בקרדיט הכותב מגלה חבר ותיק, אמיתי זיו, אותו זיו שבשבועות האחרונים חשף פעם אחר פעם את מצבה האנוש של חברת הדואר, אותו זיו שכתבותיו שימשו תשתית לכתבתו הארוכה של עמיתו ניר חסון, שרק לפני שלושה שבועות סיפק סקירה נרחבת ומעמיקה ב"הארץ" על המתחולל בדואר ישראל תחת הכותרת: "הצבי ישראל על במותיך חלל: ממשבר למשבר ועד לקריסת הדואר", ובה כתב: "כל מי שעוסק בנושא, ולמעשה כל מי שנזקק לשירותי הדואר, מסכים שבחודשים האחרונים המשבר הפך לקריסה של ממש".

זיו הוא עיתונאי רציני שמסקר את החברה כשבע שנים ומכיר אותה היטב. ייתכן שהוא עלה על משהו. ייתכן שהשינוי נמצא מעבר לפינה ובקרוב כולנו נרגיש את המהפך. מצד שני, המהפך עדיין לא מורגש. מה שמורגש הוא חוסר אונים מוחלט, ביורוקרטיה, עיכובים ושירות שהמלה "מחורבן" קטנה עליו. אולי היה כדאי למתן במעט את ההתלהבות מהצהרות ותוכניות שחלקן הגדול עדיין לא יצא אל הפועל. אולי.