בית-המשפט העליון דחה היום את ערעורו של דרור חטר-ישי, לשעבר ראש לשכת עורכי-הדין בישראל, על פסק הדין שנתן בית-המשפט המחוזי בעניין תביעת דיבה שהגיש נגד הכתבים מרדכי גילת, אריאלה רינגל-הופמן ומלי קמפנר-קריץ, אלון שליו, עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר, וארנון מוזס, מבעלי "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי של העיתון. במקביל קיבל בית-המשפט העליון את ערעורם של שליו ומוזס, והפך החלטה קודמת שמצאה אותם אחראים להוצאת דיבתו של חטר-ישי.

בשנת 1998 הגיש חטר-ישי תביעת דיבה בסך מיליון ו-800 אלף שקל, בשל ארבע כתבות שלדבריו הוציאו את דיבתו. על-פי הפרסומים, חטר-ישי רכש, יחד עם הקבלן דוד אפל, אלפי דונמים של שטחים חקלאיים, הסב אותם לשטחי בנייה וגרף רווחים גדולים. כמו כן פורסם כי חטר-ישי היה מעורב בניסיון השתלטות על החברה להגנת הטבע, שפעלה נגד הבנייה על שטחים אלה.

שמונה שנים לאחר הגשת התביעה קיבלה השופטת דרורה פלפל מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב את תביעת חטר-ישי בחלקה הקטן ומצאה כי רק בכותרת אחת הכתבות ("ח"כ שריד: כנופיית חטר-ישי עלולה לחסל את השטחים הירוקים") נכללה לשון הרע, שבגינה ראוי התובע לפיצוי בסך 30 אלף שקל.

כיוון שהביטוי "כנופיית חטר-ישי" הופיע בכותרת הכתבה בלבד, ולא בגופה, מצא בית-המשפט המחוזי כי העורך, שליו, והמפרסם, מוזס, אחראים לבדם לפיצוי. נגד קביעה זו עירערו שליו ומוזס. חטר-ישי, מנגד, ביקש בערעורו להפוך את הפסיקה בטענה שדיבתו הוצאה בכל ארבע הכתבות. כמו כן ביקש קביעת פיצויים מוגדלים.

מפסק הדין עולה כי מוזס הכחיש כי הוא מו"ל "ידיעות אחרונות". באי-כוחו של מוזס טענו שחטר-ישי לא הצליח להוכיח כי הוא אכן המו"ל, ועל כן אינו יכול להיחשב ל"מפרסם" הכתבות על-פי חוק ולהידרש לפיצוי. השופטת, מרים נאור, לא הכריעה בשאלה אם הוכח כי מוזס הוא המוציא לאור של "ידיעות אחרונות" משום שממילא פסקה כי גם כותרת הכתבה שבגינה מצא בית-המשפט המחוזי את מוזס אחראי לדיבה אינה מכילה לשון הרע המחייבת פיצוי.

"אינני סבורה", כתבה, "כי במלה 'כנופיה', על-פי משמעותה בהקשר שבכתבות, ובשים לב לעובדות ולנסיבות, יש משום 'לשון הרע' המקימה אחריות לפי החוק. סבורתני כי בבואנו לבחון ביטוי זה או אחר, עלינו לבוחנו בהקשר בו הוא נאמר. מקובל עלי כי לביטוי 'כנופיה' קונוטציה שלילית. אין זה ביטוי ניטרלי, וברי שמי שמשתמש בביטוי זה כלפי אחרים מתנגד לדרכם ומגנה אותה. ואולם, לא די בכך שלביטוי יש קונוטציה שלילית.

"[...] הביטוי 'כנופיה' משמש פעמים רבות, בהקשר הפוליטי, מדיני ו/או חברתי, כדי לתאר קבוצת אנשים הפועלת בצוותא חדא לקידום אג'נדה, מטרה משותפת או עניין זה או אחר, באפיקים ואמצעים שונים".

באשר לערעורו של חטר-ישי, השופטת נאור מצאה כי אין מקום להתערב באף אחת מקביעותיו של בית-המשפט המחוזי, כתבה כי "לא מצאתי כי ארבע הכתבות, נשואות שני הערעורים שבפנינו, מקימות את יסודות עוולת לשון הרע", ועל כן תמכה בדחיית הערעור ובקביעה כי כל צד יישא בהוצאותיו. השופטים אשר גרוניס וסלים ג'ובראן הסכימו לפסיקתה.

ע"א 7380/06
ע"א 8637/06