בשעת לילה מאוחרת ביום חמישי שעבר (1.5.14) שודרה בערוץ הראשון בשידור חוזר התוכנית "חיים שכאלה" עם יגאל מוסינזון, סופר ומחזאי, יוצר "קזבלן" וחסמב"ה. אחד הקולות שמוסינזון התבקש לנחש מי מאחוריו היה של ילדה בת כתשע וחצי, שאמרה, "יגאל, אתה גבר לעניין". לאותה ילדה קראו וקוראים מירב ארלוזורוב, עורכת הדעות של "דה-מרקר" ואחת מבכירות המערכת הכלכלית של "הארץ–דה-מרקר" זה שנים.
מירב ארלוזורוב, בת 9.5, בתוכנית "חיים שכאלה" עם יגאל מוסינזון, הערוץ הראשון
האנקדוטה הנחמדה והלא מזיקה הזאת היא פרולוג לאמירה הנוגעת ליכולתנו לראות קטעים כאלה על המסך שלנו גם בעתיד. אחד הפרקים המעניינים יותר והמדוברים פחות בדו"ח לנדס עוסק בנפלאות ארכיון רשות השידור, נכס ציבורי עם משמעות לאומית מרכזית. במשך תקופה ארוכה מושמעות טענות רבות המהולות בחששות כבדים על האופן שבו הוא מנוהל, ודורון צברי מוביל בשם פורום היוצרים מאבק ארוך למען שימורו והנגשתו. בדו"ח הוועדה מתואר מצב הארכיון באופן שאינו משתמע לשתי פנים:
בפועל, ארכיון רשות השידור על שני חלקיו נמצא כיום במצב תחזוקתי גרוע עד כדי כך שהשימור והתיעוד אינם מובטחים כלל ונכסי תרבות ותיעוד ייחודיים מההיסטוריה של המדינה עלולים להיפגע באופן בלתי הפיך ואי-אפשר יהיה להשתמש בהם כלל. דרישות החוק לגבי הנגשת החומרים לעיון הציבור אינן מתמלאות, שכן בפועל החומרים אינם נגישים לציבור הרחב, ודאי שלא בתעריפים המשקפים עלות תפעול ללא רווח, אלא רק בתעריפים הגבוהים פי כמה מהמקובל בערוצי תקשורת אחרים, לרבות בגופי התקשורת המסחריים, שלכאורה אין פגם שיגבו תעריפים גבוהים לשם מקסום רווחים. מצבו התחזוקתי של הארכיון דורש ניקוי הסלילים, שיקומם, ביצוע המרה לקובץ דיגיטלי (דיגיטציה – הפיכת הפס המגנטי לקובץ בעל זיהוי אותו ניתן לנגן במדיה מתקדמת) באיכות שאינה נופלת מהמקור, וכן יצירת עותק מגנטי דחוס כקלטת LTO (קלטת מגנטית בעלת נפח גדול מאוד). בנוסף נדרשת מערכת המאפשרת קטלוג, שליטה ושליפה".
בהמשך נכתב בדו"ח:
מצבו של ארכיון הטלוויזיה של השידור הציבורי בישראל הינו אחד הנושאים הבעייתיים ביותר לניתוח. הלכה למעשה איש אינו יודע מהו המצב האמיתי של הארכיון, מהן פרוצדורות השיקום הנדרשות ומה תהיה עלות השיקום, אם כי ברור שהסכום המקורי שהוקצה לפרויקט (כ-34 מיליון שקל) לא יספיק ומדובר על עלויות גבוהות מהותית מסכום זה".
ארכיון השידור הציבורי ראוי לתשומת לב ציבורית מיוחדת גם מעבר לפתרון הבעיות האחרות הנוגעות לרשות השידור. בניגוד אליהן, אין מחלוקת של ממש בנוגע לחשיבות החומרים האצורים בארכיון, הצלתם והנגשתם כנכס לאומי ראשון במעלה. גם הסכום הנדרש למימון שיקומו של הארכיון, קיטלוגו והמרתו לעידן הדיגיטלי אינו גדול ואמור להגיע ממקורות חיצוניים: אוניברסיטת הרווארד (כ-25 מיליון שקל לשיקום הארכיון הטלוויזיוני) וקרן מורשת (10 מיליון נוספים).
גם אם מדובר בסכומים גבוהים יותר, כמו אלו הנקובים בהערכות שבדו"ח המצוטטות למעלה, מדובר בסכומים זניחים בהיבט הכולל של שיקום השידור הציבורי. את הסכומים האלה – גם אם יבואו מתקציב הרשות הקיים או מתקציב מדינה אחר – יש להקצות באופן מיידי ובלא תלות ברפורמה כלשהי. כל התנהגות אחרת תהיה רשלנות פושעת במישור הציבורי ואולי אף בהיבט המשפטי, ותירשם בתיק האישי של האחראים לה לדורות. את הפעולה הזאת יש להשלים מהר ככל האפשר, ואולי להטיל אותה על הארכיון הלאומי כמשימת דגל.
אלעד מן הוא היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", העוסקת בענייני ארכיון רשות השידור והעלתה טענות בהקשר זה מול הרשות והממונה על ההגבלים העסקיים, בין השאר מחשש לשימוש לרעה בכוח מונופוליסטי והפרות חוק אחרות