עיתון "הצופה" ישלם לעיתונאי מרדכי זפט 65 אלף שקל, כך קבעו בחודש שעבר השופט יגאל פליטמן, סגן נשיאת בית-הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-ליבנה, והשופטת לאה גליקסמן.

זפט עבד כעיתונאי ועורך חדשות ב"הצופה" החל מראשית שנות ה-80 ועד לתחילת 2007, אז פוטר. לאחר שפוטר, הגיש באמצעות עו"ד ירון זפט תביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר, הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי פדיון חופשה ופיצוי בגין עוגמת נפש. בין היתר טען זפט כי לאחר פיטוריו, כשבא לקבל את ההמחאות האחרונות עבור עבודתו בעיתון, נדרש לחתום על כתב ויתור שבמסגרתו הצהיר כי לא תהיינה לו כל תביעות נוספות מהנתבעת. בשל סירובו לחתום, לא קיבל את ההמחאות.

השופטת אהובה עציון מבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו קיבלה את תביעתו וחייבה את חברת הצופה בע"מ, שיוצגה על-ידי עו"ד יעל דולב, לפצות את זפט ב-27 אלף שקל בגין הפרשי פיטורים, 321 שקל בגין הלנת משכורת ועוד הוצאות בסך 5,000 שקל.

לפני כשנה וחצי הגישה חברת הצופה ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה באמצעות עו"ד יעל דולב ואיתמר נצר. בערעורה טענה החברה כי בית-הדין האזורי שגה. בין היתר ביקשה הנתבעת להתחשב במצבה הכלכלי הקשה. "לאחרונה חלו תמורות נרחבות בשוק העיתונות הכתובה, לרבות כניסת המדיה האלקטרונית וגורמים חיצוניים לשוק העיתונות", נכתב בכתב הערעור, "גורמים אשר רצונותיהם וכוונותיהם אינם עולים בקנה אחד עם טובת המערערת.

"עקב התנהלות נקמנית של אחד מעשירי תבל, שבאה לידי ביטוי בכניסת עיתון מתחרה המופץ בחינם תוך ספיגת הוצאות על מנת להביא לנגיסה בנתח השוק, מצאה עצמה המערערת בפני מצוקה תזרימית שהובילה לכדי הפסקת הוצאת עיתון 'הצופה' לאור", נכתב עוד בכתב הערעור.

כידוע, "הצופה" נרכש בזמנו על-ידי שלמה בן-צבי, הבעלים של "מקור ראשון" ומי שהיה הבעלים של החינמון "ישראלי" בשותפות עם שלדון אדלסון. אלא שבשל חילוקי דעות בין בן-צבי לאדלסון, האדם ה-16 בעושרו בעולם על-פי "פורבס", הקים האחרון חינמון מתחרה, "ישראל היום".

מרדכי זפט, שיוצג על-ידי עו"ד סיגל זפט, טען כי אין לקבל את הערעור. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה בית-הדין יפסוק לפשרה ללא הנמקה את הסכום שישולם לזפט. "לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר בתיק ולטענות הצדדים ולאור הסמכתם אותנו לפסוק לפשרה", כתבו השופטים בפסק הדין, "הננו פוסקים כי חיובה של המערערת למשיב יהא נכון להיום על סך של 65,000 שקל".

בעקבות בקשה שהגישה הצופה לאחר פסק הדין הבהיר בית-הדין כי סכום זה אינו מתייחס להוצאות שנפסקו בפסק הדין האזורי, שגם אותן יהיה על חברת הצופה לשלם.

15189-07-10