שר התקשורת גלעד ארדן כינס היום מסיבת עיתונאים כדי להציג את דו"ח ועדת לנדס, שאותה מינה בספטמבר 2013 "לבחינת המתווה העתידי לשידור ציבורי בישראל". המסר העיקרי שביקש ארדן להעביר היה זה של ביטול אגרת הטלוויזיה. הלוגו "אגרת הטלוויזיה מבוטלת 31.3.2015" הודפס בגדול על כרזה שהוצבה לצדו של ארדן, וכך גם פתח השר את ההודעה לעיתונות על הדברים שנשא: "אני רוצה לפתוח קודם כל עם השורה התחתונה: בעוד כשנה מהיום, תבוטל אגרת הטלוויזיה בישראל. אני אומר זאת שוב, ובצורה מדויקת יותר: ב-31 במרץ 2015 אגרת הטלוויזיה – תבוטל".

עוד אמר ארדן: "לא במקרה אני פותח עם הבשורה על ביטול האגרה. תשלום האגרה הפך לסמל. אגרת הטלוויזיה נתפסת בציבור כקנס מאוס, שנגבה ללא הצדקה וללא תמורה. אזרחי ישראל הם פטריוטים שמשרתים את המדינה, אבל הם לא מוכנים שיגבו מהם, לא אחת בדרכים מפוקפקות, תשלום שנתי על טלוויזיה שהם מבינים היטב כמה היא מיושנת ולא רלבנטית".

ארדן הוסיף עוד ועוד באותה רוח, כשהוא משלב חנופה לאזרחי ישראל וכינויי גנאי שונים לרשות השידור בהצהרות חוזרות ונשנות על ביטול האגרה. בהמשך הצהיר ארדן גם כי "אנחנו הולכים לסגור את רשות השידור ולהקים גוף שידור חדש ואיכותי", הדגיש כי הוא "בעד שידור ציבורי" ושירטט בקווים כלליים את דמותו של השידור הציבורי לפי ההמלצות.

ואולם, הדגש שבחר ארדן לשים על ביטול האגרה מעורר חשש באשר לכנות כוונותיו. האם ברצונו אכן לבצע רפורמה היסטורית, או שבחר ברשות השידור (ובמיוחד באגרת רשות השידור) כמטרה פופוליסטית גרידא? קשה למצוא מי שידבר בשבחה של רשות השידור הנוכחית, המונהגת על-ידי הנהלות מושחתות והסכמי עבודה מפוקפקים, אך לכולם ברור כי שורש ההשחתה הוא שליטתם של הפוליטיקאים במינויים בכירים ברשות. אגרת רשות השידור היא אחד הכלים שנועדו דווקא להרחיק את השפעתם של המחוקקים על השידור הציבורי. במכלול השיקולים ייתכן שיש טעם לבטלה, אולם מעבר לתקצוב ממשלתי יגביר את הזיקה בין הכנסת לבין השידור הציבורי, ולא להפך (המנגנון המדויק לתקצוב טרם נקבע).

ארדן פירט את המהלכים למימוש ההמלצות: "בשבועות הקרובים אגיש לכנסת הצעת חוק המפרטת את שני המנגנונים שאמורים לקום: מינוי גורם מפרק, שיעסוק בהפסקת פעילותה של רשות השידור הקיימת, ובמקביל, מינהלת הקמה שתפעל במהירות ככל שניתן להקמת גוף השידורים החדש. מינהלת ההקמה תקבל חופש פעולה מלא להתקשר ולהעסיק עובדים גם מתוך רשות השידור שתיסגר, אך רק לפי שיקול דעתה המקצועי ולפי הצרכים האמיתיים של השידורים, ולא לפי שיקולים שאין בהם שום היגיון מקצועי או כלכלי".

ארדן הדגיש את החיסכון התקציבי שיניבו המתכונת המצומצמת של הגוף החדש והמעבר להישענות על הפקות חיצוניות, שיעמוד לדבריו על 300 מיליון שקל בשנה. הרשות החדשה, שתכלול שלושה ערוצים (בעברית, בערבית ולילדים), תשקיע לדבריו 240 מיליון שקל בשנה בתכנים, וחטיבת החדשות תפעל בתקציב נוסף של 160 מיליון שקל (ארדן, יש לציין, לא התייחס לרדיו הציבורי, שבניגוד לערוץ הראשון, נחשב עדיין כגוף שיש בו איים של עיתונאות מקצועית ומשובחת). עוד הבטיח ארדן תוכני איכות, עיסוק חלוצי בניו-מדיה ו"חממה" למחקר ופיתוח של פורמטים חדשים וטכנולוגיות שידור מתקדמות.

חזון נאה בהחלט, אלא שגם אם ארדן יצליח במשימה הכלל לא פשוטה של חקיקת ההמלצות בחוק, המשימה החשובה יותר תהיה לנסחו כך שהרשות החדשה לא תשחזר את מסכת ההשחתה של הרשות הנוכחית. אספקט זה לא זכה להתייחסות בנאום שנמסר לתקשורת (דווקא שר האוצר יאיר לפיד בחר להדגיש אותו בדברים שנשא), על אף שהדו"ח מתייחס אליו ומנסה להציע פתרונות לנקודה הקריטית של ניתוק התלות בפוליטיקאים, באמצעות יצירת מועצה שתשמש חיץ בין הכנסת לרשות.

"אני רוצה להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר מסר בידי כשר תקשורת את האחריות על ביצוע חוק רשות השידור, וגיבה אותי לפעול לבחינת מצב השידור הציבורי וקידום תוכנית מקיפה להצלתו. אני מכיר את ראש הממשלה ועובד איתו שנים רבות. הוא תומך במהפכה שהצגתי כאן והוא יסייע כמיטב יכולתו להשלים את יישומה", אמר עוד ארדן.

כפי שציין שר התקשורת, ועדת לנדס אינה הראשונה וגם לא העשירית שהגישה המלצות להצלת השידור הציבורי בישראל. הפעם האחרונה שמאבק כזה התחולל וחוק חדש הוצע תועדה בסרטו המרתק של דורון צברי, "המדריך למהפכה". הסרט, המתאר מסכת סיזיפית, מסתיים בהפי-אנד של חקיקת חוק חדש המנתק את הקשר הגורדי לממשלה – אך במציאות, עם היבחרו של בנימין נתניהו לראש הממשלה, דאג הלה להעביר את רשות השידור תחת סמכותו ולעקר מתוכן את החוק החדש על-ידי הוספת המלים "באישור השר" לסעיף בדבר מינוי מנהל לרשות (אורן פרסיקו תיאר בהרחבה את המחטף לפני שלוש שנים). התוצאה היא המנגנון המסואב שזכה היום לחרפות וגידופים פומביים משר התקשורת.

==

להורדת הקובץ (PDF, 1.65MB)

דו"ח ועדת לנדס, "לבחינת מתווה השידור הציבורי העתידי במדינת ישראל", 6.3.14

==