שדר הטלוויזיה שרון גל, שהמשטרה החליטה אתמול להמליץ לפרקליטות המדינה לסגור את תיק החקירה נגדו, הזדרז לנצל את המומנטום ולהפיץ בתקשורת את קובלנתו: התלונות נגדו, שהתניעו את החקירה, היו מסע רדיפה שגרם לו נזק נורא על לא עוול בכפו. בראיון לגלי-צה"ל תיאר את עצמו כקורבן של מזימה מתוכננת שהונעה משיקולים זרים והופעלה על-ידי גורמים בעלי עניין (שבשמם לא נקב). הוא הודיע כי פניו קדימה והביע תקווה כי יחזור בהקדם לעשייה הטלוויזיונית וכי יצליח בה לפחות במידה שבה הצליח ב"לילה כלכלי".

מתבקש להזכיר לגל שהוא אינו דרייפוס. התנהלותו כשדר טלוויזיה ידוע, כפי שנחשפה בתחקירים שפורסמו כאן באתר וב"ידיעות אחרונות", וגם בסיקור התקשורתי שבא בעקבותיהם, אינה של צדיק בסדום, אלא של אדם כוחני שההיבריס שיבש את שיקול דעתו. גם כאשר לוקחים בחשבון שהמשטרה מודיעה שלא מצאה תשתית ראייתית מספקת כדי להעמידו לדין, הוא עצמו הודה (בראיונות עיתונאיים) בהתנהלות בעייתית. גל הכחיש אמנם מכל וכל טענות שהופנו כלפיו על הטרדות מיניות, אך אישר שהתייחס לכפופים אליו באופן בוטה ושלא תמיד ידע לשמור על מוצא פיו ("אמרו עלי שיש לי פתיל קצר ושאני קצת מופרע – יש בזה משהו",  אמר בראיון לערוץ 2).

זאת ועוד, במסגרת מאמציו (הלגיטימיים) להגן על שמו ולהדוף את ההאשמות שהוטחו בו בתקשורת, מצא גל לנכון להכחיש אותן באופן גורף ובכך פגע באמינותו. ככל שהסיקור התקשורתי העמיק והלך, נאלץ גל לאשר, במפורש או בשתיקה, ממצאים שהצביעו על התנהלות בלתי תקינה מצדו. כך, למשל, התברר כי בדיקה פנימית על התנהלותו ב"לילה כלכלי" נפתחה על-ידי הנהלת ערוץ 10 כשישה שבועות לפני שהפרשה פרצה החוצה, בעוד שהוא ייחס את הטענות נגדו למחלוקת שהתגלעה בינו לבין ראשי הערוץ על תנאי העסקתו. הוא הכחיש אמנם טענות שהופנו כלפי התוכנית שבאחריותו על שרבוב פרסומת סמויה בתכניה, אך הנהלת הרשות השנייה הגיעה למסקנה הפוכה ואף קנסה את ערוץ 10 בגין זאת. הוא גם הסכים, כאמור, להודות שבגלל מזגו הוא משתלח פה ושם בעובדים תחתיו.

במלים אחרות, השוואה בין תגובותיו המיידיות של גל על הפרסומים הראשונים על התנהלותו לבין תמונת המצב שהלכה ונפרשה במרוצת הזמן, בכלל זה מסקנת המשטרה אתמול לסגור את התיק, מציגה אותו, בוודאי את הפרסונה העיתונאית שלו, באור בעייתי. מי שמשתוקק לחזור בהקדם למסך אמור להיות איש תקשורת אמין ונקי מרבב מוסרי – לא רק מי שהמשטרה הגיעה למסקנה שמחוסר ראיות היא אינה מעמידה אותו לדין.

עיתונאים הם אנשי ציבור לכל דבר, ויש להחיל עליהם את אמות המידה שבאמצעותן הם שופטים את מושאי סיקורם. הואיל והח"מ סבור שאריה דרעי פסול מלבוא בזירה הציבורית, הגם שריצה את עונשו, ושגם אביגדור ליברמן, לאחר זיכויו, ראוי שילך ויעשה לביתו במקום לנהל את ענייני המדינה, ושהזמרת מרגלית צנעני מנועה מלהפוך שנית לכוכבת טלוויזיה לאחר שהורשעה – יש להחיל דין דומה על שרון גל. די במה שנחשף על התנהלותו – הבלתי פלילית – ב"לילה כלכלי" כדי לדרוש ממנו להפנות את כשרונותיו ומרצו לאפיקים אחרים, פרטיים, בלי לשתף בהם את העין הציבורית.