סוריה, אמריקה והעיתונות המודפסת
בשבועות ובחודשים האחרונים, על רקע התפתחותם של חרחורי המלחמה הבינלאומיים סביב הסכסוך המזוין בסוריה, הלכה והשתרשה בתקשורת המקומית קונספציה שלפיה ההתכתשות המתמשכת מסוכנת לישראל, ועל כן דרושה התערבות צבאית מצד מדינות המערב. בעיתונות המודפסת הקונספציה הזאת הגיעה לשיאה בקמפיין צעקני שכוון לאוזניו של נשיא ארצות-הברית ("ישראל היום") ובחבטות הולכות וגוברות, שלאחר מכן הלכו וגוועו, בתופי המלחמה ("ידיעות אחרונות").
בימים האחרונים, בעקבות מה שנדמה כפניית פרסה במדיניות המוצהרת של נשיא ארצות-הברית, החלו העיתונים להבליט גם מידע על האלטרנטיבות לתקיפת המדינה, זו שעל-פי מידע מודיעיני ישראלי, החלה זה מכבר להמית את אזרחיה גם באמצעות גז. התפתחות לילית שאירעה אמש אחרי חצות ולא נצפתה מראש בקרב רוב עורכי מהדורות הדפוס של עיתוני החדשות במדינת ישראל הותירה אותם, ולא בפעם הראשונה, עם כותרות ראשיות בלתי מעודכנות או כאלה שהבליטו מידע מטעה, שאינו מייצג עוד את עמדותיהם של הכוחות המדיניים הדואים מעל הסוגיה הסורית.
בשורה של ראיונות עיתונאיים ששודרו לאחר מועד הירידה לדפוס של רוב עיתוני ישראל הצהיר נשיא ארצות-הברית ברק אובמה כי הוא מוכן לשקול המרה של תקיפה אמריקאית בסוריה בפירוז הארץ המסוכסכת מנשק כימי, וטען כי זו למעשה היתה כוונתו העיקרית בהצהרותיו הלוחמניות מהעת האחרונה. בכך למעשה הודיע שהוא נוטה לקבל הצעת פשרה רוסית שנענתה כבר בחיוב על-ידי שליט סוריה בשאר אסד.
קבלתה של ההצעה על-ידי הרודן הסורי היא ההתפתחות העדכנית ביותר שהגיעה אמש לידיעת עורכי העיתונים הישראליים, והיא כובשת את הכותרות הראשיות ב"ישראל היום", "הארץ", "מעריב" ו"מקור ראשון". ארבעתם מייחסים לארצות-הברית רמות שונות של הסתייגות מההצעה.
חיילת ישראלית סמוך לירושלים, אתמול. ברקע: כיפת-ברזל (צילום: יונתן זינדל)
הכותרת הראשית השחוקה והאינפנטילית של "ישראל היום", "רולטה רוסית", היא הבוקר הכותרת הראשית היחידה שאינה אינפורמטיבית. לצדה בחרו עורכי "ישראל היום" להבליט ציטוט המיוחס ל"וושינגטון", ולפיו האמריקאים "מטילים ספק רציני בהצעה".
בכפולה הפותחת של "מעריב" מדפיסים הבוקר מחדש בגאווה כותרת ידיעה מן השבוע שעבר, שבה נכתב כי במגעים לפירוק סוריה מנשקה הכימי מעורבת גם ארצות-הברית. למרות ההתפארות, מתוכנו של הדיווח המתפרסם היום בעיתון עולה כי עורכיו מייחסים את הצעת הפשרה לנטייה תכסיסנית של מנהיג רוסיה, ששלף משרוולו תוכנית שהיא אחד משניים: "מהלך רוסי מבריק" או "תרגיל ציני מבית-מדרשו של פוטין".
"בארצות-הברית הטילו ספק בכוונות מוסקבה ודמשק והמשיכו להיערך לתקיפה", מדווח על שער "מעריב". בתוככי העיתון נכתב כי גורמים מטעם ממשל אובמה מיהרו "לצנן את ההתלהבות" שעוררה ההצעה, והביעו "סקפטיות" בנוגע למידת ההיענות של סוריה להצעה הרוסית.
ציטוט לוחמני המיוחס ליועצת הנשיא אובמה לענייני ביטחון לאומי, סוזן רייס, יוצר תחושה שלפיה גם אתמול בלילה עוד התכוונו האמריקאים לתקוף בסוריה ("אם לא נעניש את משטר אסד, נעמיד בסיכון של מתקפה כימית את החיילים והדיפלומטים שלנו באזור, ואולי אף את האזרחים האמריקאים בבית"). "ארה"ב: מדובר בתרגיל", נכתב בכותרת הראשית של "מקור ראשון".
פרשן אורח שמאמרו מתפרסם הבוקר ב"מעריב" מתברר כמעודכן יותר מהעורכים והכתבים, הסבורים כי הם עומדים בפני ספין רוסי. "כפי שהדברים נראים בשעת כתיבת שורות אלה, מאחורי הקלעים מתרקם הסכם בין רוסיה וארה"ב, או יותר נכון בין פוטין ואובמה", כותב ד"ר מרדכי קידר, הסבור כי אובמה אינו מעוניין כלל בתקיפה אמריקאית.
כמו ב"מעריב", "מקור ראשון" ו"ישראל היום", גם ב"הארץ" בחרו להבליט את היחס הספקני שעד אמש היה מנת חלקה של ההצעה הרוסית. על שער "הארץ" מובלטת אמירה המיוחסת למזכיר המדינה האמריקאי: "קרי שוחח עם לברוב והביע ספקנות: 'ההצעה לא תעכב את מאמצי אובמה לקבל את אישור הקונגרס לשימוש בכוח'". על-פי הידיעה, ג'ון קרי הסביר למקבילו הרוסי כי ההצהרה האמריקאית שלפיה על סוריה להתפרק מנשקה הכימי היתה הצהרה "רטורית" בלבד, וכי הוא "לא התכוון להניח הצעה על השולחן".
כמו ב"מעריב", גם ב"הארץ" מספקים הפרשנים גרסה מתקדמת יותר של ההתפתחות הדיפלומטית. בשני מאמרי פרשנות נלווים מעריכים צבי בראל ועמוס הראל כי גוברים הסיכויים לביטולה של אופציית התקיפה האמריקאית. בראל, הפרשן לענייני המזרח התיכון, כותב כי ההצעה הרוסית למעשה גובשה בשיחות סודיות שבהן לקח הממשל האמריקאי חלק פעיל, ובכך סודק במידת מה את המסגור החדשותי שמעניק עיתונו לאירועים. הראל, הכתב והפרשן הצבאי, סבור כי ההצעה הרוסית היא "מוצא אפשרי" למשבר בסוריה, אך מזכיר כי אף על-פי כן ייתכן שמדובר בניסיון לקנות זמן מצד הממשל הרוסי ובני-חסותו בסוריה.
"ידיעות אחרונות" הוא הבוקר העיתון הישראלי היחיד שעלה בידו להשיג ולהדפיס את המידע על ההתפתחות האחרונה במערכה הדיפלומטית חוצת היבשות: "אחרי חצות – נשיא ארה"ב מצהיר: מוכן לבחון פשרה"; "אובמה: הצעת רוסיה היא צעד חיובי"; "המטרה שלי היא לא להתערב צבאית בסוריה, אלא לעצור את השימוש בנשק כימי".
ההישג של "ידיעות אחרונות" בולט, אך הוא גם מבליט את אוזלת ידם של העוסקים במדיום המבוסס על איסוף מידע מתפרץ, הדפסתו על יריעות נייר ושילוחו למפתני בתים. הכותרות הראשיות של "ידיעות אחרונות" מבוססות על ארבע או חמש פסקאות שהעיתון הצליח לחלץ מתוך הראיון שהעניק אובמה לרשת CBS, אחד משישה שאליהם התייצב. באתרי החדשות, ישראליים כזרים, הצליחו במהלך הלילה לטוות סיקור מקיף הרבה יותר, המאפשר לצרכני המידע לגבש דעה על ההתפתחות האחרונה בהתבסס על מנעד רחב של מקורות וגם באמצעות התבוננות בנשיא המצודד והאהוד בווידיאו, בעת שחזר בו מכוונותיו המוצהרות קבל עם ועדה וגם גימגם קצת וציחקק במבוכה.
קצב זה לא בוזגלו
כל העיתונים מדווחים הבוקר על חופשתו הראשונה של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, שהורשע בביצוע אונס ועבירות מין אחרות ונשלח לכלא. "קצב לא עונה לשאלות הכתבים הרבים, ממלא בנאמנות אחר הוראות השב"ס שאוסרות על אסיר להתראיין", מציינים ב"ידיעות אחרונות" מאיר תורג'מן ומתן צורי, היודעים לציין גם כי קצב "מעולם לא הודה ולא הביע חרטה" על המעשים שבהם הורשע – וזאת על אף שאסירים נדרשים לרוב להביע חרטה כתנאי ליציאתם לחופשה.
"כשנשאל האח ליאור קצב האם אחיו מבקש סליחה בימים אלה של חשבון נפש לקראת יום הכיפורים, ענה כי 'הוא לא יכול לבקש סליחה על משהו שהוא לא עשה'", מוסיפים תורג'מן וצורי, המציינים כי חרף הכחשותיו הסכים קצב להשתתף ב"קבוצת טיפול" לעברייני מין הפועלת בין כותלי הכלא.
קצב בצאתו מכלא מעשיהו, אתמול (צילום: פלאש 90)
עוד חדשות
קוברינסקי. "המבקר בודק את מעורבות יועצו של לפיד באוצר", מודיעה כותרת לידיעה מאת טובה צימוקי וגד ליאור, המדווחת על התפתחות בפרשה שנחשפה לפני חודשים אחדים ב"דה-מרקר". על-פי הידיעה ב"ידיעות אחרונות", מבקר המדינה יוסף שפירא "יבדוק אם יש צורך בביצוע חקירה על נסיבות מעורבותו לכאורה של הלל קוברינסקי, חברו הקרוב של שר האוצר יאיר לפיד, בקבלת החלטות במשרד האוצר".
דנקנר. כל העיתונים מדווחים על החלטת רשות ניירות ערך להמליץ על העמדתם לדין של איש העסקים נוחי דנקנר וכמה משותפיו בגין מעורבות בעבירות תרמית בניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וקבלת דבר במרמה – מעשים שבדרך כלל חוסים תחת מונח העגה בעל הצליל התמים "הרצת מניות".
כעת תכריע הפרקליטות אם להגיש כתב אישום נגד החשודים, בהתבסס על התשתית הראייתית שנאספה בעניינם. "גורלו של דנקנר יוכרע הרבה לפני שהפרקליטות תחליט בעניינו", מנבאת כותרתו של מאמר פרשנות מנומק מאת עידו באום, המתפרסם ב"דה-מרקר". "דנקנר יחויב לפרוש רק אם יורשע בפלילים", מדווחת כותרתה של ידיעה מאת תומר גנון וזוהר שחר-לוי המתפרסמת ב"כלכליסט".
דנקנר בבית-המשפט, במהלך אחד הדיונים על השליטה בקונצרן אי.די.בי, 25.8.13 (צילום: יוסי זליגר)
כחלון. "צוות שמוביל שר התקשורת לשעבר מקדם הצעת חוק שתעודד הקמת בנקים חדשים לראשונה מאז קום המדינה", מדווח שניר הנדלר ב"כלכליסט". "המטרה: בנקים אינטרנטיים שיאפשרו ללקוחות להעביר את החשבון בלחיצת כפתור ובסופו של דבר יורידו את העלויות למשקי הבית".
השר וחבר-הכנסת לשעבר משה כחלון אינו ממלא כיום תפקיד כלשהו ברשות המחוקקת או המבצעת של מדינת ישראל, וכפי שמצוין בכתבה, את ה"רפורמה" מקדם צוות היגוי מטעם המרכז לרפורמות ומנהיגות במכללת נתניה. "כחלון אמנם כבר לא בכנסת, אבל הוא נותר פוליטיקאי", כותב הנדלר בטור פרשנות נלווה.
אכזבות
ב"מעריב" מציינים את יום-הולדתו ה-90 של אורי אבנרי באמצעות הדפסה מחודשת של טקסט שפירסם בעיצומה של מלחמת ששת-הימים (תמצית: יש להלום בסוריה כדי שאחר-כך ניתן יהיה לכרות עימה הסכם שלום, וכך לחשוף את "הלאומיות הערבית האמיתית, שוחרת הקדמה והריאליסטית"), ולצד זה טור מאת אמנון לורד, שכותרתו "הנביא שהכזיב".
"בכתבות טלוויזיה ועיתונות נעטפת דמותו של אורי אבנרי בהרבה חנופה וקלישאות", כותב לורד, הטוען כי לרשות אבנרי עומד "כוח גרילה של עיתונאים מצמרת התקשורת הישראלית". חרף הנימה הקונספירטיבית, לורד כותב כי בלי אבנרי היתה ההוויה הישראלית דלה ואפורה יותר.
אורי אבנרי עם עיתונאי "הארץ" ארי שביט. סינמטק תל-אביב, 20.11.11 (צילום: מתניה טאוסיג)
"הוא חלץ דדיים לדור הבייבי-בום המקומי", מסביר לורד, הקושר בין עלייה שחלה, לדבריו, לפני חמישה עשורים במספר התצלומים הפורנוגרפיים שנדפסו בעיתונו של אבנרי, "העולם הזה", לבין כניסתו של העיתונאי ופעיל השמאל לכנסת ב-1965.
"אני טוען שדווקא אורי אבנרי הוא הדמות המשפיעה ביותר בתולדות המדינה על האליטה האינטלקטואלית של ישראל. הוא לפחות שווה בהשפעתו לאנשי רוח ואמנים מהמדרגה של נתן אלתרמן, ישעיהו ליבוביץ ועמוס עוז", הוא כותב עוד.
"לאורי אבנרי היתה יכולת ניתוח וחוש לראיית הנולד שלא היו לשום כותב-פרשן בעיתונות הישראלית", מוסיף לורד. "אורי אבנרי ממשיך לכתוב טוב יותר ומעניין יותר מרוב הכותבים בעיתונות. בגיל 90 הוא כבר חושב על המקום שלו בתולדותיה המרתקים של המדינה העברית שהפכה למדינה יהודית – בניגוד לדעתו", הוא חותם.
במאמרו מסביר פובליציסט "מעריב" ו"מקור ראשון" מדוע אבנרי הוא לשיטתו נביא שתחזיותיו התממשו; הוא אינו טוען שאבנרי "הכזיב", כמאמר המלל שבכותרת. הכותרת "הנביא שהכזיב" אינה עולה בקנה אחד עם רוח המאמר. ייתכן שהיה הולם יותר להחליף אותה בכותרת אחרת, אולי "הנביא שהתאכזב".
בר-אילן 2
"לשכת ראש הממשלה: נתניהו יישא נאום מדיני מרכזי באוקטובר", מודיעה כותרת המתפרסמת הבוקר ב"מקור ראשון". "בהמשך לפרסום הבלעדי של 'מקור ראשון', אתמול אישרה לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מתעתד לשאת נאום מדיני שייערך בבר-אילן", כותב אריאל כהנא, המתייחס בכך לידיעה שפורסמה בעיתון לפני כשבועיים.
"על-פי המידע שהגיע ל'מקור ראשון', לא מדובר בנאום שגרתי של ראש הממשלה, שכמוהו יש לפחות פעם בחודש, אלא בטקסט משמעותי שראש הממשלה מייחס לו חשיבות ואשר לתוכנו תהיה השפעה משמעותית על מדיניות הממשלה ביחס לסוגיה הפלסטינית בשנים הקרובות", מוסיף כהנא.
"אחת ההערכות", הוא כותב, היא כי ראש ממשלת ישראל "יציג את כוונתו לעבור ממסגרת של דיונים על הסדר קבע למשא-ומתן שיעדו הגעה להסדר ביניים ארוך טווח". על-פי הערכה לא מיוחסת אחרת, בדומה ל"נאום בר-אילן" שנשא בתחילת כהונתו הקודמת, גם הנאום העתידי יכלול "ויתורים ושינויים בעמדות נתניהו".
בנימין נתניהו עם מו"ל "ישראל היום", שלדון אדלסון. 12.8.07 (צילום: פלאש 90)
ענייני תקשורת
אמינות. "'ידיעות' והפרשנים המתהפכים" היא כותרתה של רשימה חדשה מאת גונן גינת המתפרסמת היום במדור "אימפריית הרשע של נוני מוזס", הנדפס ב"ישראל היום", העיתון שפרשניו אינם מתהפכים לעולם. גינת מקדיש את רוב הטור לאופן שבו ניתח בשבועות האחרונים בכיר כותבי "ידיעות אחרונות", נחום ברנע, את הסכסוך בסוריה ואת ההמולה הדיפלומטית שעורר. כמו עורכיו, גם ברנע העריך בביטחון רב כי תקיפה אמריקאית בסוריה היא רק עניין של זמן. מאמר פרי עטו ("העכבר הוליד הר") שנדפס על שער הגיליון של אתמול וגרס כי אובמה כלל לא התכוון לתקוף הוא מושא הכתיבה העיקרי של גינת.
"אמינות היא ערך חשוב, אבל היא איננה חזות הכל", כתב ברנע בטורו מאתמול, שבו הסביר כי אובמה רק רצה לאיים על הסורים, ולכן שירטט קו אדום וקבע כי שימוש בנשק כימי ייחשב לחצייה שלו, בלי לדמיין שאסד אכן יחצה את הקו.
אחת השורות התחתונות במאמרו של ברנע יכולה להיקרא גם כמעין צידוק עצמי, גם אם לא כהודאה בטעות: ברנע כתב, גם אם לא במלים אלה ממש, שרק חמור אינו משנה את דעתו. להמחשה גייס העיתונאי הוותיק שחקן חיזוק האהוד על כותבי "ישראל היום", שיש הטוענים כי אימץ לעצמו נוהג לשנות את דעתו פעמים רבות. מיהו זה? התשובה במהופך (םיהולא). מי שהשיב "ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו" שגה.
שם טוב. ב"הארץ" כותב ניר חסון על תביעת הדיבה שהגישה תנועת אם-תרצו נגד כמה ממבקריה (שנדחתה ברובה בשבוע שעבר), ש"מצטרפת לעוד רבות כמותה בחזית חדשה במאבק הימין בשמאל". בכמה מקרים, מציין חסון, תביעות מסוג זה מוגשות גם נגד כלי תקשורת (ובהם "הארץ"). "גם כלב השמירה צריך מחסום", אומר לו עו"ד דורון ניר-צבי, המייצג את ועד מתיישבי השומרון. "בארץ אם דופקים לך את המרצדס אז משלמים, אבל אם דופקים לך את השם אז משלמים סכום סמלי. הערך של שם טוב הוא נמוך. אני חושב שלשופטים יש יראה מכלי התקשורת".
ניגוד עניינים. בעיתון "גלובס על הבוקר", המצורף ל"מעריב", מדווח לי-אור אברבך על הגבלות שהוטלו על חברי הוועדה החדשה לבחינת השידור הציבורי: קרני זיו, מנהלת מחלקת הדרמה של קשת, זכיינית ערוץ 2, לא תעסוק בנושאים הקשורים לשילוב של פרסום בשידור הציבורי; רם לנדס, היו"ר, התחייב שלא לעבוד ברשות השידור במשך תקופה של שנה ממועד סיום עבודת הוועדה, וכך עשו גם כל יתר חברי הגוף, שהוקם על-ידי שר התקשורת גלעד ארדן.
מדרוג. בידיעה אחרת מדווח אברבך כי על-פי מידע שהגיע לידיו, זליג רבינוביץ', עוזרו הבכיר של מנכ"ל רשות השידור, יתמנה בקרוב לתפקיד יו"ר הוועדה הישראלית למדרוג, האחראית למדידת הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה. על-פי הידיעה, בקרוב תפרוש מהוועדה נציגת רשות השידור הנוכחית, שוש רבן, ותוחלף על-ידי רבינוביץ' – שיזכה בתפקיד היו"ר מכוח הסכם רוטציה בין הגופים השותפים בוועדה. "תגובת רשות השידור לא נמסרה", מציין אברבך.
הצהרות לקראת הנפקה. בסקירת העיתונות שהתפרסמה באתר זה אתמול הורמה גבה על החלטתם של עורכי העיתון הכלכלי "כלכליסט" להעלות לכותרתם הראשית הצהרה של ראשי חברת האינטרנט הישראלית אאוטבריין, ולפיה בכוונתם להנפיק את החברה בארצות-הברית לפי שווי של מיליארד דולר. הבוקר מתפרסמת כותרת דומה גם במתחרה "דה-מרקר": "אאוטבריין הישראלית, שמתאימה תוכן לגולשים, תנפיק לפי שווי של מיליארד דולר".
לפי גולן חזני אתמול ב"כלכליסט", הכנסותיה של החברה בשנה שעברה הסתכמו בכ-80 מיליון דולר (מקורו של פריט מידע זה לא נמסר). "החברה עצמה אינה מפרסמת נתונים פיננסיים, אולם ההערכות הן כי היא רווחית זו השנה השנייה, ורווחיה יגיעו השנה ל-30–40 מיליון דולר", כתב חזני.
היום מייחסים כתבי "דה-מרקר" ענבל אורפז ואור הירשאוגה את הנתונים בנוגע להכנסות החברה למאגר המידע על אודות תעשיית ההייטק הישראלי IVC Online. מדיווחם עולה כי הצהרותיהם של ראשי החברה הן חלק מ"שלב מוקדם בתהליך ההנפקה", עוד לפני שנבחר הגוף הבנקאי שילווה את ההליך. בינתיים, יומיים אל תוך הקמפיין היחצני, טרם קם העיתונאי שיקרא תיגר על הנתונים המחמיאים שמייחסים לעצמם היזמים, שלהם אינטרס מובהק להנפיק את החברה לפי השווי הגבוה ביותר שניתן.