חלפו כבר 13 שנה מאז תיעדה רשת הטלוויזיה הצרפתית פראנס 2 את התקרית בצומת נצרים, שבה, על-פי דיווחי הרשת, נהרג הילד הפלסטיני מוחמד א-דורה בעוד אביו מנסה לסוכך עליו בגופו. התמונה המבעיתה ההיא – אב פלסטיני נואש הזועק לשווא לעזרה ומתחנן שהירי המכוון אליו ואל בנו ייפסק – התקבעה בזיכרון הקולקטיבי של הפלסטינים, וגם של לא מעט ישראלים, והתבררה בדיעבד כדלק מוצק שהזין את האינתיפאדה השנייה. כל-כך עז היה רישומו של קטע הווידיאו ההוא, שהוא מוסיף לרחף כעננה מעל סיסמת טוהר הנשק שבה מנופפת ישראל וכעדות מרשיעה לזדונה ולצביעותה, כפי שגורס האתוס הפלסטיני.

סיפור המעשה ארוך ומפותל, והיריעה תקצר מלפרוש אותו במלואו. עיקרו: הדיווח של פראנס 2 ייחס לאש צה"לית את הריגת הנער הרך. הציבור הפלסטיני והנהגתו העניקו לתקרית הטרגית מעמד של סמל לאומי מכונן וניצלו אותה במסעות ההסברה שלהם נגד ישראל ונגד הכיבוש. מדינת ישראל הגיבה במבוכה על המקרה וזיגזגה בגרסאותיה: מהודאה באשמה תוך הדגשה כי הירי לא היה מכוון ולא נועד לפגוע בנער ובאביו – ועד לפרישת חסות על יוזמתם הפרטית של שניים-שלושה יהודים צרפתים שלקחו על עצמם לחקור את האירוע והגיעו למסקנה שהוא היה מבוים. לשיטתם, הנער מוחמד א-דורה לא נהרג בהתרחשות שתיעדה הטלוויזיה הצרפתית.

השבוע פורסם (על-ידי בן כספית) שוועדת חקירה מיוחדת שמינה בחשאי השר בוגי יעלון (בתפקידו הקודם כשר הממונה להתמודד עם האיומים האסטרטגיים) תפרסם בתוך ימים אחדים את ממצאיה, והם מאשרים את גרסת הביום.

לא לגמרי ברור מדוע יזם יעלון את כינון הוועדה זמן כה רב לאחר התקרית ולאחר שהנזק ההסברתי לישראל כבר נגרם, כשם שלא מובן מה התבונה בהצפת הסוגיה מחדש לאחר שרישומה בתודעה הציבורית (הישראלית והבינלאומית, אם גם לא הפלסטינית) דהה. אפשר גם לתהות אם אימוץ התיזה שתמונת הריגתו של הילד מוחמד א-דורה לא היתה אלא זיוף תצליח למחוק את הגרסה הפלסטינית להתרחשות – מה גם שהעמדה הרשמית החדשה של ישראל מסתמכת על ועדת בדיקה פנימית, ללא שיתוף גורמים בינלאומיים.

אבל זו עובדה: ראש הממשלה והשר יעלון רואים בדימוי ששיוו הפלסטינים לתקרית בנצרים איום אסטרטגי שעל מדינת ישראל להתמודד איתו, ועל כן יפרסמו בימים הקרובים גרסה מעודכנת לנסיבות האירוע ההוא, כשהם מניחים שתהיה בה תשובה ניצחת לגרסה הפלסטינית.

לפרשה הזו היו לא מעט הסתעפויות, עיתונאיות ומשפטיות. בצרפת הוגשו תביעות ותביעות-נגד על הוצאת דיבה הן על-ידי רשת פראנס 2, הכתב שארל אנדרלן והצלם טלאל אבו-רחמה, והן על-ידי הפעילים היהודים הצרפתים שנרתמו להוקיע את התנהלותה של הרשת (שני הגיבורים הראשיים הם פיליפ קרסנטי וד"ר יהודה דוד). ההליכים המשפטיים בצרפת עברו גלגולים לא מעטים ונעו מערכאה אחת לאחרת, כשבכל אחת מהתחנות נידון קטע מוגבל של ההתרחשות, שיותר משהבהיר את עובדות המקרה, נסב על משמעותו המשפטית בהקשר להוצאת לשון הרע בלבד. פסיקות סותרות של ערכאות השיפוט הניעו מקוטב אחד לאחר את מטוטלת היכולת להתרשם מה באמת התרחש בצומת נצרים ב-30 בספטמבר 2000.

שארל אנדרלן (צילום מסך)

לא רק המערכת המשפטית הצרפתית עסקה בפרשה, אלא גם התקשורת הבינלאומית וגם הישראלית: כתבות, מאמרים, שידורי טלוויזיה, ספרים, סרט תיעודי ואינספור דיונים מילאו את המרחב הציבורי, אולם לא הצליחו להבהיר את התמונה. אדרבה, ככל שנוסף מידע ונערמו פרטים, כך התערפלה יכולתו של הציבור בארץ לפענח מה טיבה של פרשת א-דורה: כדור תועה שהתנפח לממדים של מיתוס פלסטיני לאומי? פשלה מבצעית של צה"ל? נסיון טיוח מכוון של מערכת הביטחון? ניצול ערמומי של טרגדיה אקראית על-ידי מנגנון התעמולה הפלסטיני? רשלנות עיתונאית של הרשת הצרפתית? מזימה חובקת עולם של שונאי ישראל? ביטוי לקושי בהבנת הנקרא במקרה זה ניתן לא פעם גם ב"העין השביעית" ("קצת קטשופ", "טוהר הבושה", "המהפכה הצרפתית של פרשת א-דורה").

בשבוע שעבר רמז ח"כ נחמן שי בשידור בתוכנית של בן כספית כי ועדת החקירה שמינה בוגי יעלון, בראשותו של יוסי קופרווסר (כיום מנכ"ל המשרד לאיומים אסטרטגיים ובעבר ראש חטיבת מחקר באמ"ן), הגיעה למסקנה כי התקרית המתועדת היתה מבוימת. במלים אחרות, הנער מוחמד א-דורה, הנראה בשידור פראנס 2 בוכה ומוכה אימה בעודו בזרועות אביו, רגע לפני שכדור מפלח את גופו, כלל לא נהרג באותו מעמד. הרשות הפלסטינית ניצלה הלוויה שנערכה בעזה למחרת לנער אחר כדי להציג אותה כהלווייתו של מוחמד א-דורה ובכך להאדיר את הרושם המזעזע שטבעו בתודעה תמונות האימה של הילד ואביו בעודם נתונים תחת אש.

שי נדרש לפרשה הזו בעבודת הדוקטורט שלו, שסקרה כמה מקרים בולטים של התנהלות תקשורתית כושלת מצד מערכת הביטחון. לפני כמה ימים מסר שי ליעלון עותק של ספרו, המבוסס על עבודת הדוקטורט, ואז שמע ממנו במפורש כדברים הבאים: דע לך שהנער א-דורה כלל לא נהרג באותה תקרית. יש לנו ראיות מוצקות, בכללן תצלומים, המעידות שהוא חי לאחר האירוע. יעלון הסתמך על עבודתה של ועדת קופרווסר.

אם אמנם זו מסקנתה של הוועדה, הרי שמשמעותה היא שערוץ טלוויזיה צרפתי מרכזי, פראנס 2, וכתבו הראשי בישראל, שארל אנדרלן, נתנו יד להפצתה של גרסה מרושעת וזדונית שתכליתה להשחיר את דמותה של ישראל ולהעצים את תדמית ענותו של העם הפלסטיני הנתון תחת כיבוש חסר רחמים.

על-פי תפיסה זו, אנדרלן שידר כתבה מטעה, כשהוא מסתמך על סרט הווידיאו שסיפק לו טלאל אבו-רחמה, הצלם הפלסטיני העובד איתו שנים וזכה לאמונו המוחלט. על אף שנחשף במרוצת 13 השנים האחרונות לגרסאות קרסנטי ודומיו, שהטיחו בפראנס 2 את האשמה על ביום התקרית, הגן אנדרלן בלהט על אמונתו שכתבתו תיארה את המציאות כפי שהיתה. הוא סבור שטענות קרסטני וחבריו לדעה הזויות, רדופות אובססיה קונספירטיבית, ואינן בוחלות בשום אמצעי כדי לטהר את שמה של ישראל ולהציג את הפלסטינים כנבלים.

משיתפרסמו מסקנות ועדת קופרווסר ניתן יהיה להיווכח אם הן אכן מדברות בעד עצמן ומסירות כל ספק מעל נסיבות התקרית בצומת נצרים לפני 13 שנה. הן יימדדו, בין השאר, על רקע החלטות שיפוטיות שיתקבלו בצרפת עד סוף החודש בהליכים התלויים ועומדים בפרשה זו, ועל רקע דמותו של שארל אנדרלן: יהודי ציוני בן 67, שעלה מצרפת לפני 45 שנה, שירת בצה"ל, נשוי לישראלית ואב לילדים המשרתים בצה"ל, עבד בעבר בקול-ישראל, ובמשך שנים היה סגן יו"ר תא הכתבים הזרים.

האם אדם זה נתן מלכתחילה את ידו לפברוק כתבה שתכליתה להשמיץ את ישראל והחזיק בעמדתו גם בדיעבד, משנוכח עד כמה היא מזינה את המרי הפלסטיני? האם הוא נפל קורבן למניפולציה צילומית של שותפו, אבו-רחמה? האם התעקשותו לדבוק בגרסתו נועדה לחפות על כישלון מקצועי חמור ביותר, או שהיא מעידה על שכנוע פנימי עמוק שאלה הקוראים עליו תיגר הם שמונעים משיקולים זרים ונאחזים בנימוקים הזויים?

בתוך ימים אחדים יתברר אם ממצאי הוועדה יסירו את התהיות גם מעל התנהלותה של ההנהגה הישראלית: האם מינוי ועדה חשאית הוא הדרך הנכונה להבהיר את התמונה? האם לא מוטב היה, אם בכלל, לכונן ועדת בדיקה חיצונית, בלתי תלויה, כזו שלא תיחשד מראש כזרועו הארוכה של צה"ל? האם בוגי יעלון ויוסי קופרווסר הם יזמים ופעילים בלתי מוטים בהליך החקירה, או שהם רדופים במשקעי מעורבותם האישית בשלביה השונים של הפרשה בתוקף תפקידיהם הקודמים?

שר הביטחון בחר שלא לענות לשאלות מפורטות שהופנו אליו אתמול בעניין זה. לשכתו הסתפקה בתגובה הבאה: "ראש הממשלה נתניהו והשר יעלון החליטו על הקמת הוועדה במהלך שנת 2012, בעקבות הנזק המתמשך לישראל מהאירוע שבו מצולם לכאורה מוחמד א-דורה נורה על-ידי כוחות צה"ל. הוועדה הורכבה מנציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים ונעזרה במומחים חיצוניים. מסקנותיה אמורות להתפרסם בקרוב, ועד אז אין בכוונתנו להתייחס אליהן בפומבי".

נ"ב: שארל אנדרלן לא התבקש להעיד בוועדת קופרווסר. היא הגיעה למסקנותיה בלי לתת לו הזדמנות לשטוח בפניה את גרסתו.