בעקבות חשיפת הפרשיות הביטחוניות בלשכת נתניהו: הקואליציה מקדמת שורת חוקים שיעמידו את חברי הקבינט מעל לחוק ויסייעו לקמפיין של נתניהו לגלגול האחריות על מחדל ה-7 באוקטובר.

כזכור, לאחרונה הוגש כתב אישום נגד אלי פלדשטיין, אחד מיועצי התקשורת של נתניהו, ונגד איש מילואים ביחידת מודיעין סודית. איש המילואים גנב ידיעות סודיות ומסר אותם לפלדשטיין, שדאג לפרסמן באופן מסולף, כך שישרתו את הנרטיב של רה"מ נתניהו בנוגע לטרפוד עסקת החטופים, למרות שידע כי הפרסום יפגע בביטחון המדינה ויחשוף מקורות מודיעיניים של צה"ל.

הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), של חברי הכנסת מהליכוד, חנוך מילביצקי ועמית הלוי, תעלה כבר ביום ראשון הקרוב לדיון בוועדת השרים לחקיקה. לפי ההצעה שקיבלה את הכינוי "חוק פלדשטיין", מי שיעביר מידע חסוי לראש הממשלה יקבל חסינות מהעמדה לדין, "כדי לוודא כי הדרג המדיני בכלל וראש הממשלה בפרט, יקבלו את מלוא המידע הנחוץ להם כדי לקבל את ההחלטות".

בדברי ההסבר להצעה נמשך הניסיון להעמיק את התפיסה לפיה רה"מ נתניהו לא ידע על תוכניות חמאס וחיזבאללה: "בתקופת מלחמת חרבות ברזל רבו הפרסומים על הסתרת מידע ביטחוני חיוני מראש הממשלה בפרט ומהדרג המדיני בכלל".

ח"כ עמית הלוי (צילום: חיים גולדברג)

הצעת חוק טרייה נוספת היא הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות) של חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), דן אילוז (ליכוד), יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שהונחה השבוע על שולחן הכנסת.

לפי ההצעה, עובדי מערכת הביטחון והמודיעין, וכן חיילי צה"ל, שיעבירו מידע מודיעיני רגיש לראש הממשלה או לאחד מחברי הקבינט או ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יקבלו הגנה מפני חקירה פלילית. זאת אומרת, הם לא יישאו באחריות פלילית או משמעתית בשל מסירת ידיעה הנחוצה לדעתם לקבלת החלטה חיונית לביטחון המדינה או למניעת פגיעה בחיי אדם לגורם מדיני בכיר.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי הרקע להנחתה הוא שבמהלך המלחמה "עלו טענות רבות על מידע שהגיע על התארגנות אויבי ישראל במטרה לפגוע במדינה, שנעצר בדרגים נמוכים או גבוהים בתוך המערכת הביטחונית ולא הובא לידיעת נבחרי הציבור". ההצעה באה לחזק את הטענה שלפיה נתניהו מודר ממידע ביטחוני, טענות שמהודהדות תדיר בעזרת "מכונת הרעל".

בעוד במערכת הצבאית לקחו אחריות על המחדל, כך בין היתר הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש אמ"ן אלוף במיל' אהרון חליוה, וראש השב"כ רונן בר, נתניהו מסרב לקחת אחריות ומונע הקמת ועדת חקירה.

חקיקה מושחתת

לפי ההצעה, במידה ובכל זאת תיפתח חקירה בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה בשל מסירת מידע מסווג לדרג המדיני, הקבינט המדיני-בטחוני יקבל את הסמכות לעצור את החקירה, ויוכל לעכב את ההליכים גם בשלב הגשת כתב האישום. הצעת החוק תוכל לסייע לנאשמים בפרשת פלדשטיין-נתניהו.

באמתלה של "הגנה לחושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות", מקודמת הצעת חוק פרסונלית שנתפרה למידותיהם של פלדשטיין ונתניהו. עו"ד רחל אל-שי רוזנפלד, מנהלת מחלקת הגנה על חושפי שחיתות בתנועה לאיכות השלטון, אומרת בשיחה עם "שקוף" כי מדובר בחוק רע המנוסח בצורה לא ברורה.

"חקיקה צריכה להיעשות מאחורי מסך בהירות, לא על נושאים ואנשים ספציפיים. זה נושא שנמצא היום תחת חקירה, יש אנשים שנחקרים, יש נושאים שנחקרים, לעשות חקיקה שיכולה להשפיע על הדבר הזה ולתת להם איזושהי חסינות זה לא דבר טוב".

לדבריה, "יש פה גם ניצול ציני ואפילו רידוד בעיניי של המושג של מה זה חושפי שחיתות. צריך לקחת בחשבון שהגופים הביטחוניים הכלולים בהצעה מושתתים על היררכיה ובהצעה רוצים לתת לכל חייל הכי פשוט צינור ישיר לממשלה בלי שום תחנות בדרך".

הצעת חוק נוספת ברוח זו היא הצעת הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") של ח"כ משה פסל (ליכוד). ההצעה עוסקת בהקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית שתוכפף ישירות לראש הממשלה, זאת בשל "המחדל חסר התקדים של טבח ה-7 באוקטובר שהבהיר כי יש הכרח בתיקון משמעותי בכל הנוגע לגיבוש תפיסות מודיעין חלופיות".

הצעה דומה הונחה בחודש שעבר – הצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") מגופי המודיעין, של ח"כ עמית הלוי (ליכוד). ההצעה זכתה לתמיכת ועדת השרים לחקיקה והועברה לדיוני הכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון. על פי ההצעה, בדומה להצעתו של פסל, תוקם מחלקת בקרה שתפקידה להציג תפיסות אלטרנטיביות ולאתגר את מערכת המודיעין ההיררכית.

לכלל ההצעות הללו מכנה משותף: גלגול האחריות מהדרג המדיני אל הדרג הצבאי.