בית-המשפט העליון אינו שש להכריע בשאלת חוקיות החוק שמסמיך את שר התקשורת לחסום ערוצי שידור. מדינת ישראל ביקשה שלשום (4.8) ארכה של 35 ימים להגשת תשובתה לעתירה נגד החוק, על אף התנגדות העותרות הסכים לכך שופט העליון יצחק עמית.

בתחילת חודש אפריל, זמן קצר לאחר שאושרה בכנסת בקריאה שלישית הוראת השעה למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, עתרה האגודה לזכויות האזרח בטענה כי החוק אינו חוקתי.

הוראת השעה ידועה בכינוי "חוק אל-ג'זירה", אך אינה ממוקדת בערוץ השידור הקטארי ומתוקפה יכול שר התקשורת להגביל שידורי כל ערוץ זר שגופי הביטחון בישראל קבעו כי הוא פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.

בעתירתה טענה האגודה לזכויות האזרח, באמצעות עורכי-הדין הגר שחטר וגיל גן-מור, כי החוק פוגע לא רק בחופש הביטוי, חופש העיתונות ובזכות למידע, וזאת דווקא בתקופה של מלחמה שבה הזכויות הללו חשובות מתמיד, אלא גם "רומס את הפרדת הרשויות, שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת, שכן הוא כולל 'פסקת התגברות', המונעת מבית משפט מראש את האפשרות לבטל החלטה לא חוקית מכוח החוק". בהמשך אוחד הדיון בעתירה זו עם עתירה דומה שהגישה אל-ג'זירה, באמצעות עורכי-הדין חוסיין אבו-חוסיין וסלים וקים.

בתגובה לעתירה טענה המדינה, באמצעות עורכי-הדין רן רוזנברג ושי כהן, כי על אף "הפגיעה יוצאת הדופן בחופש הביטוי הטמונה בו", יש לדחות את העתירה שהוגשה נגדו וזאת מטעמי ביטחון ובשל הנוסח המאוזן של החוק.

לפני כחודשיים הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה לממשלה ולכנסת להסביר מדוע לא יבוטל החוק המכונה "חוק אל-ג'זירה", זאת במענה לעתירה של האגודה לזכויות האזרח. השופטים יצחק עמית, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ החליטו כי "בהינתן כי מדובר בחוק בעל אופי תקדימי", הרי ש"ראוי כי ייבחן על ידי הרכב מורחב".

שופטי בג"ץ הורו למדינה להגיש את תשובתה עד אתמול, ה-5.8, אך הוסיפו כי "חלף תצהיר תשובה, ניתן להגיש הודעה שתוקפו של החוק לא הוארך". החוק, יש לזכור, נחקק כהוראת שעה שתוקפה נקבע מראש עד ה-31.7.2024. הזמניות של החוק היתה אחד השיקולים שהעלתה המדינה לכך שהוא מאוזן ושומר על חופש הביטוי. בהערת שופטי העליון נרמז כי פתרון אפשרי לסוגיה יהיה פקיעת החוק מעצמו.

אולם בממשלה לא הבינו את הרמז, או שבחרו להתעלם ממנו. לפני כשבועיים אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הארכת תוקפו של החוק עד לסוף חודש נובמבר והשבוע, במקום להגיש תצהיר תשובה מטעמם, ביקשו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התקשורת שלמה קרעי, היועמ"ש גלי בהרב-מיארה והממשלה עצמה אורכה לתגובה כך שתוגש רק ב-9.9.

"במסגרת גיבוש תצהיר התשובה כבר התקיימה ישיבה עם כלל הגורמים הצריכים לעניין ומלאכת הכנת תצהיר התשובה מצויה בעיצומה", טענה המדינה. יחד עם זאת, "נדרשת שהות נוספת" להשלמת התשובה וזאת בין היתר בגין "עומס עבודה חריג" שמוטל על בא-כוח המדינה "בשל טיפול בעתירות דחופות נוספות הנוגעות למלחמה".

בא-כוח המדינה, עו"ד רוזנברג, הוסיף כי השהות הנוספת דרושה גם "בשים לב לפגרת הקיץ ולחופשה מתוכננת" שלו.

בבקשתה ציינה המדינה כי באת-כוח האגודה לזכויות האזרח הביעה התנגדות לאורכה. עו"ד שחטר הזכירה בהתנגדותה כי המדינה עצמה נימקה את חוקיות החוק בזמניותו, רק כדי להאריך לאחר מכן את תוקפו. "התנהלות זו, של הצהרה על זמניות מחד והארכת החוק מאידך מחייבת כי תשובת המדינה תוגש במועד שנקבע", טענה.

גם בא-כוח אל-ג'זירה, עו"ד ג'מאל עבדו, התנגד. "הן הארכת תוקפו של החוק על אף שאחד הנימוקים המרכזיים לחוקתיותו, לשיטת המדינה, הוא הזמניות שלו, והן השימוש התדיר בחוק כנגד העותרת מס 2, רשת אלג'זירה, 3 פעמים ברציפות, מחייבים כי תשובת המדינה תוגש במועד", טען.

השופט עמית ציין כי "לא נעלמה מעיניו" התנגדות העותרים אך קיבל את בקשת המדינה. לפיכך תוכל המדינה להגיש את תשובתה בעוד למעלה מחודש, ובינתיים ימשיך החוק, שחוקיותו כבר הועמדה בספק, להיות בתוקף.

בג"ץ 2859/24
בג"ץ 3749/24