חברת וואלה תקשורת בע"מ הטעתה את בית-הדין עבודה בקשר לפיטוריו של ראש מערכת החדשות באתר על-ידי העורך הראשי ערן טיפנברון, כך טוען סמנכ"ל הכספים לשעבר של החברה תומר חבאני בתביעה שהגיש נגד האתר. לפי חבאני, בעוד ב"וואלה" מסרו לבית הדין לעבודה כי פיטוריו של ראש מערכת החדשות, רועי שושן, היו כדין ובתום לב, בפועל התקשרה החברה עם מחליף לשושן עוד לפני שפוטר.

זו אינה הטענה החריפה היחידה של חבאני נגד מקום עבודתו. לטענתו כפי שהיא מופיעה בכתב התביעה, הנהלת "וואלה" הטעתה גם את בית המשפט לענייני משפחה, ומסרה לו מידע כוזב כדי לסייע לעובד בכיר שנמצא בסכסוך כספי עם גרושתו. חבאני חושף את שני הסיפורים כדי לתמוך בטענתו כי ב"וואלה" ישנה מדיניות של רמיסת זכויות עובדים.

אתר "וואלה" הוא אחד משלושת אתרי החדשות הנצפים בישראל, לפי נתוני similarweb, ונמצא מאז 2020 בשליטת איש העסקים אלי עזור. קבוצת התקשורת של עזור כוללת, מלבד "וואלה", את "מעריב", ה"ג'רוסלם פוסט", רדיו 103FM וכלי תקשורת נוספים.

שושן, שעבד ב"וואלה" כראש מערכת החדשות פוטר בתחילת 2021, מיד לאחר הבחירות הקודמות לכנסת. לדבריו, פוטר על-ידי עורך האתר ערן טיפנברון, שנכנס לתפקידו זמן לא רב לפני כן, בין השאר על רקע סיקור משפט המו"לים, בו עלה שמו של טיפנברון שוב ושוב כעורך נוח עבור בעלים המעוניין להשתמש בכלי התקשורת שבבעלותו לאינטרסים זרים.

מערכת וואלה בתל-אביב (צילום: "העין השביעית")

שושן הגיש תביעה לבית-הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו והעלה שלל טענות, בין היתר כי עורך האתר ערן טיפנברון "פעל לקידום אינטרסים אישיים" של איש עסקים המיודד עם בעל האתר אלי עזור, וכן פעל לקידום האינטרסים של חברה מסחרית שראשיה מצויים בקשרים מסחריים עם "וואלה".

עוד טען שושן כי "וואלה" פיטרה אותו שלא בתום לב, בין היתר משום שבאותו היום ממש שבו אמור היה להתקיים השימוע שלו כבר דווח ב"גלובס" כי שושן פוטר וכי מסתמן שנמצא לו מחליף, העיתונאי ליאור לנדנברג, שאכן מונה בסופו של דבר לתפקיד. "השימוע של מר שושן, שממילא לא התקיים, גם לא תוכנן להתקיים בלב פתוח ובנפש חפצה", טען בא-כוחו עו"ד אייל וייס בכתב התביעה. "ההחלטה על פיטוריו של מר שושן התקבלה מבעוד מועד".

ב"וואלה" טענו להגנתם, באמצעות עו"ד טליה יונתן-דגן, כי לא נפל פגם בהתנהלות החברה. "האמור בסעיף 43 לכתב התביעה מוכחש", כתבו ב"וואלה" לגבי אותו סעיף בכתב התביעה שבו טוען שושן כי נמצא לו מחליף עוד לפני שפוטר רשמית.

תמונה מעוותת

חבאני, עד לאחרונה סמנכ"ל הכספים בחברה, הגיש לפני ימים אחדים תביעה נגד "וואלה" בטענה כי פעלה בחוסר תום לב והפרה את זכויותיו, כשלא שילמה לו את תשלומי הבונוס השנתי להם היה זכאי על פי חוזה העבודה שלו.

"הפרת חובת תום הלב והעלאת טענות שיקריות ובכלל זה רמיסת זכויות של עובדים בנתבעת, הפכה למנת חלקה של הנתבעת, עד שניכר כי מדובר במדיניות סדורה ומוכתבת", טוען חבאני ומספק שתי דוגמאות.

הראשונה נוגעת לראש מערכת החדשות לשעבר שושן. חבאני מזכיר את הטענה של שושן כי פוטר שלא כדין משום ש"וואלה" התקשרה עם מחליפו בטרם פוטר. "וואלה", מוסיף חבאני, "טענה בפני ביה"ד זה כי הדברים אינם נכונים ושמחליפו החל את העסקתו בנתבעת רק לאחר סיום העסקתו. טענה זו, עובדתית אינה אמת". לפי חבאני, "מחליפו של [שושן] אכן גויס לתפקיד כחודש לפני סיום העסקתו. למרות זאת, הנתבעת הציגה את העסקתו באופן שנחזה להיות כאילו התקשרה עימו רק לאחר סיום העסקתו של ראש מח' החדשות, מאחר וברור היה לנתבעת כי התנהלותה זו, עומדת בניגוד לדין".

הדוגמה השנייה שחבאני מספק למה שהוא מגדיר "רמיסת זכויות עובדים" ב"וואלה", מראה דווקא כי בהנהלת החברה התגייסו לעזור לעובד, שרצה להונות את גרושתו. במקרה זה, לטענת חבאני בכתב התביעה, החברה דחתה תשלום בונוס שנתי ל"עובד בכיר" שהיה בהליך גירושים והציגה "את שכרו וזכויותיו באופן שיציג תמונה מעוותת" וזאת כדי "להציג מצג נחזה בפני בית המשפט לענייני משפחה, של ירידה משמעותית בהיקף הכנסתו (והיקף משרתו) ואי זכאות לבונוס שנתי".

לפי חבאני, חמישה ימים אחרי שבוטל הצו המשפטי שאסר על העברת נכסיו של העובד הבכיר הוא הוחזר באופן מיידי להיקף של משרה מלאה, קיבל את מרבית הבונוס שהגיע לו ובנוסף גם "מקדמה" ששווייה אותה "ירידה בהיקף המשרה" שממנה כביכול סבל.

חבאני, ששימש סמנכ"ל הכספים של "וואלה" במשך למעלה מארבע שנים, תובע מהחברה 225,818 שקלים. בכתב התביעה שהגיש באמצעות עורכי-הדין צבי הלפגוט ושי אדרי הוא מציין כי תנאי העסקתו בעת שהתקבל לעבודה בחברה היו משכורת ברוטו של 24 אלף שקלים לחודש ועוד בונוס שנתי של משכורת אחת בשנה הראשונה ושתי משכורות החל מהשנה השנייה, וזאת בהתאם לעמידה ביעדים.

זמן קצר אחר כך כבר עודכנה משכורתו רטרואקטיבית ל-28 אלף שקלים בחודש. כמה חודשים חלפו ומשכורתו עלתה ל-35 אלף שקלים בחודש. בתחילת 2020 קיבל העלאה נוספת ומשכורתו החודשית עמדה על 40 אלף שקלים. כמו כן הוסכם כי תנאי הבונוס השנתי יתוקנו והוא יהיה זכאי אחת לשנה לתשלום בונוס שנתי בגובה שלוש משכורות וזאת אם יעמוד ביעדים שיאושרו על ידי דירקטוריון החברה.

חבאני טוען שעמד ביעדים אולם לא קיבל את מלוא הבונוס שלו היה זכאי. בהמשך, טוען חבאני, דירקטוריון החברה נמנע במכוון מלאשר יעדים חדשים לתשלום הבונוס השנתי כדי שלא יחויב בתשלום.

טרם הוגש כתב הגנה.

17870-12-22