"משבר האקלים קשה משחזינו וההשלכות יכו בעולם כבר בעשורים הקרובים", כך קובע דו"ח מדאיג שהתפרסם היום מטעם "הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים" (IPPC) של האו"ם, שמאשר מה שכבר היה ברור כשמש. הדו"ח קורא לממשלות "להיערך להסתגלות לשינויים שאת חלקם כבר לא ניתן למנוע, ולפעול בנחישות כדי לבלום התחממות חריפה והרסנית יותר". אבל למרות ההבטחות הרבות של ראש הממשלה, נפתלי בנט, כי ישראל תאפס את פליטות הפחמן עד שנת 2050, שלא עוגנו בהחלטת ממשלה או בחקיקה, ולמרות החלטת הממשלה על קידום כלכלה דלת פחמן והדיבורים על חוק אקלים - אצלנו ממשיכים בעסקים כרגיל.
אפילו השירות המטאורולוגי שלנו, האמון על סקירות אקלימיות ותחזיות למען מקבלי ההחלטות בישראל, ממשיך לגמגם. לפני כשבועיים, בפוסט באתר האינטרנט של השירות, ציינו הכותבים כי מאחר שבשנים האחרונות "הגיעו לכותרות שוב ושוב אירועי הצפות בערים לאורך מישור החוף", סוף-סוף החליטו במוסד "לבדוק אם חלו שינויים באירועים הגשומים בישראל". וואלה, בוקר טוב אליהו.
כפי שיכולתם מן הסתם לנבא בלי בדיקה מדוקדקת, התוצאות מראות שתדירות המקרים של "גשם כבד" - "אירוע שבו יורדת כמות גשם גדולה במשך יממה או יותר" ויש לו "פוטנציאל לגרימת הצפות ונזקים נרחבים" - עלתה. בצפון מערב הארץ, בפרט, נרשמה "עלייה מובהקת בתדירות האירועים במחצית השנייה של התקופה הנבחנת (2021-1986) לעומת המחצית הראשונה (1985-1951)". כמו כן, "באזורים אלו נמצאה עלייה מובהקת סטטיסטית בכמות הגשם השנתית המקסימאלית שנמדדה במשך יום אחד ושלוש יממות, דבר המצביע על עלייה בעוצמת האירועים". הבדיקה העלתה גם כי "המגמות בעשורים האחרונים חזקות יותר מן המגמות שנצפו משנות ה-50, כלומר שעיקר השינוי התרחש בעשורים אלו".
הנה, שחור על גבי לבן, מה שכתבנו פה לא פעם: גם אם ממוצע הגשמים השנתי עדיין לא השתנה משמעותית לאורך השנים, כפי שטורחים כל פעם לציין בדיווחי השירות, וגם אם גשמים כבדים ירדו לפעמים עוד בימי חוני המעגל, הרי שפיזור הגשמים בזמן ובמרחב בהחלט עבר שינוי ניכר בעשורים האחרונים.
מספר הימים בשנה שבהם ירדו יותר מ-50 מ"מ גשם, מתוך דו"ח השירות המטאורולוגי "מגמות בגשם כבד בישראל בתקופה 2021-1951" (צילום מסך)
אבל אם חשבתם שהשירות המטאורולוגי הישראלי מודה שמתרחשים אצלנו שינויי אקלים, כדאי שתחשבו שוב. בשירות המטאורולוגי ממהרים לצנן את הקביעות האלה, ומציינים כי "לא מדובר באירועי קיצון נדירים, אלא באירועי גשם שיכולים להתרחש אפילו מספר פעמים בשנה גשומה"; וכי "בשאר אזורי הארץ נצפו עליות מתונות יותר בתדירות ובעוצמת האירועים ללא מובהקות סטטיסטית, כאשר בצפון מזרח הארץ נמצאו ירידות קלות, גם כן ללא מובהקות סטטיסטית".
ובכל זאת, לקראת סוף הפוסט שוב מהבהב שביב תקווה לשינוי תפיסתי בשירות המטאורולוגי הישראלי, כשעל דל שפתיו של השירות עולה אזכור של "התחזיות הגלובאליות של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) שפורסמו בקיץ האחרון", שלפיהן "מספר ימי הגשם צפויה לקטון בעשורים הבאים, לצד עלייה בעוצמה ובתדירות של גשמים כבדים באזור אגן הים התיכון".
אבל חכו עם החגיגות, כי בשירות ממהרים לסייג: "ייתכן שממצאי מחקר זה מרמזים באופן חלקי על תחילתה של התגשמות תחזית זו, אולם תשובה ודאית יותר תוכל להתקבל על ידי בדיקה נוספת שתעשה בעוד מספר שנים ותבחן אם המגמות מתמידות והופכות מובהקות יותר". במילים אחרות, רק ייתכן שיש שינויי אקלים, וזאת בהתעלם מהעובדה שאותו פאנל של האו"ם קובע כבר שנים שוב ושוב בדו"חות מדעיים מקיפים ששינויי האקלים כבר כאן ועכשיו ושיש משבר אקלים.
אדם חופר בשלולית מי גשמים. תל-אביב, ינואר 2018 (צילום: רועי אלומה)
דרך אגב, מיותר לציין שהדו"ח שממצאיו המדאיגים הוצגו בפוסט המדובר, "מגמות בגשם כבד בישראל בתקופה 2021-1951", לא מזכיר ולו פעם אחת את משבר האקלים, שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, כאילו נכתב המסמך בוואקום מוחלט. הדו"ח המלא גם לא מציג מגמות עתידיות, ואפילו לא את התחזית של IPPC שמוזכרת בפוסט.
למה כל זה חשוב? מפני שהשירות המטאורולוגי הישראלי הוא הגוף הלאומי האמון על התחזיות שעל פיהן מדינת ישראל צריכה להיערך למשבר האקלים, ובפרט להתמודדות עם עלייה בשכיחות הגשמים הכבדים בעתיד, עם ההצפות שגורמות לפגיעות בגוף ובנפש ולפגיעות בתשתיות וברכוש. נדמה שבכל העולם כבר מבינים שיש משבר אקלים, אבל השירות המטאורולוגי הישראלי עדיין בודק את הנושא. הבעיה היא שאין לנו זמן לחכות שנים כדי לראות אם המגמות מתמידות והופכות מובהקות יותר.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)