העורך הראשי של אתר "מידה", מעין סמון, עובד במקביל כדובר של חבר-הכנסת יולי אדלשטיין מהליכוד. כשנשאל על כך בשיחה עם "העין השביעית" אמר סמון שלדעתו אין בכך כל פגם, והציג נימוק מפתיע: לדבריו, הוא לא תופס את עצמו כעיתונאי ולא רואה ב"מידה" גוף עיתונאי.

"מידה" נוסד על-ידי רן ברץ, שמחזיק בתואר "העורך האחראי" של האתר ושימש כאחד מדובריו של בנימין נתניהו בעת שכיהן כראש ממשלה. בשנים האחרונות נמנה "מידה" עם קבוצה של גופי תקשורת שמשרתים באדיקות את נתניהו ומקדמים תיאוריית קשר שלפיה הוא הודח מתפקידו במסגרת קנוניה שבבסיסה תפירה של תיקים פליליים.

בתחילת דרכו מומן האתר על-ידי קרן תקווה האמריקאית, וכיום הוא פועל על בסיס תרומות של תומכים המזדהים עם מסריו. איש העסקים נתן מיליקובסקי, בן-דודו המנוח של נתניהו שתִפקד כמעין ארנק שלו, תרם ל"מידה" קרוב ל-40 אלף שקל עבור "קידום מטרות" העמותה שמפעילה אותו ו"כיסוי הוצאות מסוימות". בשיחה עם "העין השביעית" ב-2018 סירב מיליקובסקי למסור למה נועד הכסף; ברץ, בשיחה נפרדת, טען שהוא אינו יודע. שנים אחדות לפני מותו העביר מיליקובסקי לנתניהו 300 אלף דולר למימון ההגנה המשפטית שלו ושל אשתו שרה, מעשה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגדיר כ"מתנה אסורה".

מעין סמון מונה לתפקיד העורך הראשי של "מידה" ביוני 2021, והוא מחזיק בו גם היום. בחודשים האחרונים הוא נוטל חלק גם בהקמת "איגוד התקשורת הישראלית", גוף שהגה איש התקשורת שמעון ריקלין המאגד יחד פעילים בתחום המדיה שמזוהים עם המאבק למען נתניהו. כנס ההשקה של הארגון התקיים בבני-ברק בקיץ האחרון וכלל נאומים של ריקלין, אראל סג"ל, גדי טאוב, יערה זרד וארז תדמור – וגם סמון, שהאיץ בנוכחים לחבור להתארגנות ולצרף את חבריהם. "יש לנו כסף, ומשאבים, וגם אינטלקטואלים", התגאה.

יולי אדלשטיין, בעת שכיהן כשר הבריאות, מדבר במסיבת עיתונאים משותפת עם בנימין נתניהו, ראש הממשלה דאז. ירושלים, 20.4.2021 (צילום: יונתן זינדל)

העובדה שסמון מועסק כיום גם על-ידי ח"כ יולי אדלשטיין פורסמה אתמול (16.2) ב"הארץ", בראיון שקיים עמו העיתונאי ניר גונטז'. העילה האקטואלית היתה בדיקה של אתר "שקוף" שהעלתה שהקדנציה הנוכחית של אדלשטיין מתאפיינת בחוסר מעש. קודם לכן עבד סמון עם שני פוליטיקאים אחרים מהליכוד, יהודה גליק ונורית קורן.

בשיחה עם "העין השביעית" מדגיש סמון שאדלשטיין משלם לו מכספו הפרטי – ולא מכספים ציבוריים דוגמת תקציב הקשר עם הבוחר. בדוברות הכנסת אישרו שסמון לא רשום כעובד של בית הנבחרים. בשיחה עמו אמר סמון שיש לו משרד עצמאי, וכאדם פרטי הוא "עושה הרבה דברים" אך לא מחויב לפרט מה הם.

כמה זמן אתה עובד במקביל כדובר של חבר-כנסת ועורך אתר "מידה"?

"אני איש פרטי, אני לא חייב לתת לך תשובות".

זה נראה לך תקין שתעבוד עם חבר-כנסת ובמקביל תהיה עיתונאי?

"אני לא עיתונאי".

עורך "מידה" זה לא עיתונאי?

"ממש לא. אין לי תעודת עיתונאי, אני לא קשור לעיתונות. אני עורך דעות ולא עיתונאי. זאת שיחה מיותרת. עורך אתר דעות זה עיתונאי? אתה מכיר את אתר 'מידה'?".

באתר "מידה" יש גם עובדות, לא רק דעות. יש כתבות, ולא רק מאמרים.

"אין שם ידיעות חדשותיות, אנחנו לא מתעסקים עם ידיעות חדשותיות".

זה די מעליב כלפי קוראי "מידה", שהעורך שלהם אומר שזה בעצם לא עיתונות.

"אני לא מסתיר שום דבר שאני עושה".

האמירות של סמון על עצמו ועל האתר שהוא עורך אינן רק מעליבות כלפי ציבור קוראיו – הן גם עומדות בסתירה לאופן שבו אנשי "מידה" בעצמם מגדירים את האתר. בעמוד ה"אודות" של האתר, כבר במשפט הראשון, מובהר לקוראים ש"אתר 'מידה' הוא מגזין יומי חדשותי ואינטלקטואלי", ומתחת לסמליל האתר מופיעות המלים "כתבות", "תחקירים" ו"ניתוח". בהמשך ה"אודות" מוסבר שמטרות האתר הן "להביא לציבור הקוראים מידע חדש על ישראל, לחשוף אותו לחדשות והגות מן העולם", ומובהר שחברי המערכת יהיו "נאמנים ככל האפשר לעובדות, ולא לתיאוריות ומשאות לב".

מה יש לסמון לומר על הסתירה הברורה הזאת? בתום השיחה עמו שלחנו לו את הקטע מתוך עמוד האודות של "מידה" שבו מוצג האתר כ"מגזין יומי חדשותי". סמון השיב באימוג'י של אגודל מורם.