ארגון גג של תעשיית ההייטק, שמאגד בין היתר את חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם ופועל מטעמן בכנסת, מימן ראיונות מפרגנים לשני שרים שמופקדים על הענף: שר התקשורת יועז הנדל ושרת המדע אורית פרקש-הכהן. הראיונות הקנויים פורסמו ב"ספר ההייטק הישראלי", מוסף שיווקי שצורף בחודש שעבר לעיתון "דה-מרקר". הנדל ופרקש-הכהן סירבו להתייחס לסוגיית ניגוד העניינים ולמצב הבעייתי שבו גוף שמייצג אינטרסים מסחריים מממן חשיפה חיובית לשרים שעוסקים בתחומו.
"ספר ההייטק הישראלי" יוצא לאור במימון האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שמאגד תחתיו מאות גופים ישראלים ובינלאומיים – בהם חברות הייטק ופארמה, בנקים, גופי השקעות ומשרדי עורכי-דין וראיית חשבון מהגדולים במשק. כמה מהגופים הבולטים ברשימה הם תאגידי הענק גוגל, מטא (פייסבוק), אמזון, מיקרוסופט, eBay, פייפאל, IBM ואינטל.
רבים מהגופים החברים ב-IATI תלויים בממשלה לשם קבלת הטבות כלכליות וזכייה במכרזים ציבוריים. אחרים נאבקים בחקיקה שנועדה להכפיפם לדין הישראלי ולמסות את הרווחים שהם מפיקים מפעילותם בישראל. הטיפול בחקיקה הוא אחד השירותים שמספק האיגוד לגופים החברים בו. ב-2020 אנשיו היו מעורבים בהקמת "שדולת החדשנות וההייטק" בכנסת, ולפי פרסומי האיגוד הגופים החברים בו מקבלים ממנו סיוע בתחום החקיקה ובהשגת תמיכות ממשלתיות.
"מאז חזר יועז הנדל למשרד התקשורת, הוא התנפל בכל העוצמה על המשרד, שבתקופת היעדרותו היה משותק וכרע תחת מסע של לחצים פוליטיים. הוא הביא עמו הרבה מרץ והתלהבות, ובעיקר תפיסה ממלכתית" (מתוך המוסף השיווקי)
באתר האינטרנט של האיגוד מתגאים ב"שיתוף הפעולה ההדוק" של אנשיו עם "הדרגים המקצועיים והפוליטיים הבכירים במשרדי הממשלה, כמו גם עם הכנסת והוועדות הרלבנטיות בה". במידה רבה, מדובר בגוף לובינג – אנשיו מנסים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בזירה הפוליטית, ומסתייעים לשם כך בחברת הלובינג "הקבינט" של צח בורוביץ וחבר-הכנסת לשעבר יואל חסון.
"ספר ההייטק הישראלי", מוסף עב כרס שהשנה החזיק 136 עמודים, יוצא לאור מדי שנה. הראיונות עם השרים הנדל ופרקש-הכהן נדפסו בגיליון האחרון, שסיכם את שנת 2021. אף שהמוסף כולו מוגדר כ"תוכן שיווקי", דוברים מטעם השרים מסרו לאתר "העין השביעית" כי לא שילמו עבור פרסום הראיונות, וכך נמסר גם מ"דה-מרקר". המשמעות היא שארגון הגג של תעשיית ההייטק נשא בעלות הפרסום, יחד עם גופים ששילמו בנפרד עבור פרסום "כתבות" ו"טורים" מטעמם במוסף – בעיקר חברות הייטק, אך גם בנק מזרחי-טפחות, חברת הספנות צים ופירמת רואי החשבון BDO.
אף שהראיונות עם השרים לא נרכשו על-ידי המרואיינים או משרדיהם, האופי שלהם שיווקי במובהק. הראיון עם השר הנדל, למשל, נושא את הכותרת "חזון התקשורת על-פי הנדל: הסיבים והדור החמישי יהיו הדלק של תעשיית ההייטק הישראלית". לצדו נדפס תצלום מחמיא של הנדל בבית הנשיא, ועוד תצלום שלו עם כמה מעמיתיו למשרד.
על הטקסט חתומה קרין מאיר-רובינשטיין, נשיאת ומנכ"לית IATI, הגוף שמימן את המוסף. "מאז חזר יועז הנדל למשרד התקשורת, הוא התנפל בכל העוצמה על המשרד, שבתקופת היעדרותו היה משותק וכרע תחת מסע של לחצים פוליטיים. הוא הביא עמו הרבה מרץ והתלהבות, ובעיקר תפיסה ממלכתית", החמיאה מאיר-רובינשטיין. הנדל, איש מפלגת תקווה-חדשה של גדעון סער, הציג את עצמו כמי ששיקם את המשרד מה"טראומות מחקירות נתניהו בפרשות 2000 ו-4000" וכאחראי הישיר ל"צעד היסטורי" – התוכנית לפרישת סיבים אופטיים ברחבי הארץ.
עו"ד קרין מאיר-רובינשטיין, נשיאת ומנכ"לית IATI והמראיינת של השר יועז הנדל (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של פסטיבל Brain Bar)
"מדינת ישראל חוזרת להיות מרכז הידע העולמי, דרך המשי ודרך הבשמים שהיו פה בעת העתיקה חוזרות לבמת ההיסטוריה דרך כבלים תת-ימיים", התגאה הנדל בראיון השיווקי, והחזיר מחמאה למארחת: "אני לוקח את הפגישות המשותפות שלנו איתכם (IATI) כהמחשה לצורך ולהבנה ששיתוף פעולה בין הממשלה לחברות יועיל למשק הישראלי. אני רואה חשיבות בשיתוף הפעולה הזה גם בעתיד. משרד התקשורת צריך להיות הבית שלכם".
הראיון עם אורית פרקש-הכהן, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה וחברת מפלגת כחול-לבן של בני גנץ, כלל גם הוא תצלום גדול ומחמיא של השרה וכותרת מחמיאה: "המטרה שלנו: לוודא שההצלחות של היום יהיו גם בעוד עשר שנים".
המראיינים, יואל צפריר וכתבת "דה-מרקר" לשעבר גליה היפש, הציגו לשרה שאלות נוחות על היוזמות שמוביל משרדה, והשרה זכרה להחמיא לצמרת הענף שמימן עבורה את החשיפה התקשורתית: "מדובר בתעשייה איכותית יוצאת מן הכלל. למובילי התעשייה יש מנהיגות עסקית מהמדרגה הראשונה. [...] חלק מהתוכניות שאני מקדמת ממש הגיעו מתוך התעשייה".
מפעילי עמוד הטוויטר של השרה פרקש-הכהן הפיצו את הראיון והזמינו את הגולשים לקרוא אותו. זמן מה לאחר מכן, לאחר שליחת בקשת התגובה של "העין השביעית", נמחק הציוץ ללא הסברים. עוד קודם לכן נמחק ציוץ אחר של השרה שממנו השתמע שהראיון פורסם על-ידי מערכת "דה-מרקר".
תעמולה פוליטית במימון המגזר העסקי
שורה של כללים שחלים על נבחרי ועובדי ציבור אוסרים עליהם להשתתף בפרסומים שיווקיים מסוגו של "ספר ההייטק הישראלי". לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), שמטפלת ברוב ענייני הפרסום ורכש המדיה של גופי הממשל בישראל, אימצה בשנה שעברה כללים מחמירים שצמצמו באופן ניכר את יכולתם של גופים ממשלתיים לקנות סיקור עיתונאי. ההחלטה, שהתקבלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר על בסיס פרסומי "העין השביעית", כללה איסור מוחלט על הופעת שרים ועובדי ציבור בקמפיינים שיווקיים.
עוד קודם לכן, ועדת האתיקה של הכנסת אסרה על חברי-הכנסת להשתתף בפרסומים של גורמים מסחריים – למשל, סרטוני פרסומת או מוספים שיווקיים – גם כשאותם גורמים לא משלמים דבר לח"כים. "אין להתראיין או להשתתף בהפקה מטעם עיתונים מסחריים או מטעם המחלקות המסחריות של העיתונים הרגילים", הובהר לחברי-הכנסת במכתב ששלח אליהם ב-2016 יו"ר ועדת האתיקה דאז, יצחק וקנין מש"ס. "המגזינים המסחריים למיניהם נועדו לצורכי קידום מכירות, מיתוג ויח"צ של גורמים מסחריים, וחל איסור על חברי-הכנסת לסייע בקידומם של גורמים מסוג זה או לתת להם חסות".
"חברי IATI נבחרים". כפולת האמצע ב"ספר ההייטק הישראלי", מהדורת דצמבר 2021 (לחצו להגדלה)
על פניו, המקרה של השרים הנדל ופרקש-הכהן נופל בין הכיסאות. הראיונות במוסף של IATI לא מומנו מכספי ציבור, ושני השרים פרשו מהכנסת ביוני 2021 במסגרת "החוק הנורבגי", כדי להכניס לבית-הנבחרים נציגים אחרים ממפלגותיהם. ואולם, עו"ד שחר בן-מאיר טוען שהראיונות השיווקיים הם דוגמאות לתעמולה פוליטית שמתפרסמת במימון של גוף מסחרי – ולפיכך אינה חוקית, ואף יכולה לעלות לכדי תרומה אסורה.
במכתב ששלח בן-מאיר ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, נטען שלכל חברי האיגוד שמימן את הראיונות עם הנדל ופרקש-הכהן יש "אינטרסים משמעותיים בהחלטות כאלו או אחרות של ממשלת ישראל או של שרים רלבנטיים, החלטות אשר משפיעות ויכולות להשפיע באופן משמעותי על מצב העסקים של החברים באיגוד". לדבריו, "יש חומרה יתרה בכך שהגורם אשר משלם עבור אותה 'תעמולה' לטובת שר כזה או אחר הוא גורם עסקי, או איגוד של גורמים עסקיים, אשר נזקקים בהווה וגם בעתיד להחלטות כאלו ואחרות של אותו שר".
לפיכך דורש עו"ד בן-מאיר מהיועץ המשפטי לממשלה להודיע לשרים הנדל ופרקש-הכהן כי להבא נאסר עליהם לבצע "כל שיתוף פעולה אישי בדרך של ראיונות לפרסום מסחרי". לדבריו, חוסר מעש מצד היועץ המשפטי לממשלה ייענה בפנייה לוועדת הבחירות המרכזית או בעתירה לבג"ץ.
השרים: פנו אלינו, אז הסכמנו להתראיין
השרים יועז הנדל ואורית פרקש-הכהן סירבו להתייחס לטענות על ניגוד עניינים, תרומות בלתי חוקיות והפרת דיני התעמולה. יועץ התקשורת של השר הנדל, נתנאל דיין, מסר כי "הנדל או משרדו לא שילמו או השתתפו באיזו עלות כספית שהיא במוסף שבו התפרסם הראיון. השר קיבל פנייה להתראיין והשתתף במוסף".
דובר מטעמה של השרה אורית פרקש-הכהן הסתפק גם הוא בתגובה דומה, שלפיה "השרה קיבלה פנייה להתראיין והשתתפה בשמחה", והוסיף כי "השרה לא שילמה שקל על הכתבה". בסביבתה של פרקש-הכהן טענו להגנתה שבמהדורה הקודמת של "ספר ההייטק הישראלי" השתתף השר שקדם לה בתפקיד, יזהר שי. מבדיקת "העין השביעית" עולה ששי אכן הופיע במהדורת 2020 של המוסף השיווקי, אם כי לא בראיון אלא בטור שפורסם בחתימתו.
ב-IATI, הארגון שמימן את המוסף השיווקי, בחרו לא להגיב לדברים. דובר הארגון, אילון בדר ממשרד יחסי-הציבור של רני רהב, מסר בתגובה כי "מהאיגוד סירבו להתייחס".
* * *
לעיון במכתבו של עו"ד שחר בן-מאיר