• מבקשת הצו: משטרת ישראל
• השופט: אלעד לנג, בית-משפט השלום בירושלים
• ההחלטה: הבקשה התקבלה. בדיון שהתקיים ב-1.11.2021 ביקשה המשטרה מבית-המשפט לעדכן את תחולת צווי איסור פרסום שהוטלו על שתי חקירות רצח והיעדרות שאירעו לפני למעלה משלושים שנה. בתקריות, שנקשרו לקהילת החסידים של הרב העבריין אליעזר ברלנד, נרצחו נסים שטרית ואברהם אדרי. בעקבות מעצרם של שני חשודים חדשים, נציגי המשטרה ביקשו מבית-המשפט לאסור על פרסום כל פרט שעלול להוביל לזיהוי העצורים.
• צווים קודמים, שעודם בתוקף, אוסרים על פרסום פרטים מוכמנים שהתגלו בחקירה. השופט נעתר לבקשה, וקבע כי איסור הפרסום בנוגע לחשודים החדשים יישאר בתוקף עד 31.12.2021 – בדומה לצווים הקודמים, שכאמור עודם בתוקף. בצווים החדשים הובהר שהאיסור חל גם על "כל פרט העלול לזהות את העד שחתם על ההסכם, כולל כתובתו, פרטי ילדיו ועבודתו". ההסכם המוזכר בצו הוא הסכם עד מדינה שעליו דווח בשבוע שעבר. דוברות המשטרה הפיצה תצלום של הצווים לכתבים ולמערכות.

* * *

בשנים האחרונות אימצה לעצמה משטרת ישראל דוקטרינה חדשה להתנהלות מול התקשורת. המשטרה הגבירה באופן דרסטי את כמות צווי איסור הפרסום שהיא מבקשת – ומקבלת – מבתי-המשפט, ולצד זה החלה ללחוץ על קצינים ושוטרים להימנע ממגע ישיר עם עיתונאים. יד אחת של המשטרה הטילה הגבלות דרקוניות על מה שמותר לעיתונאים לדווח. היד השנייה ניסתה לגרום להם להסתמך אך ורק על מערך הדוברות המשטרתי.

קו פרשת המים הוא דצמבר 2015, אז הוצנח על המשטרה המפכ"ל רוני אלשיך. המפכ"ל אלשיך, יוצא שירות הביטחון הכללי, הביא עמו למשטרה נורמות ושיטות עבודה שמתאימות לגופים חשאיים. אם עד אז מותר היה לעיתונאים לדווח על הכל למעט מקרים חריגים – מאז התהפכה המגמה. כיום, בחקירות של פשעים קשים ותיקים מורכבים, המשטרה מבקשת צווי איסור פרסום באופן אוטומטי, ורק במקרים חריגים מאפשרת להסיר אותם לפני תום עבודתה.

מאז כבר סיים אלשיך את תפקידו, אבל הדוקטרינה שהנחיל נותנת את הטון גם תחת מחליפיו, המפכ"לים מוטי כהן ויעקב שבתאי. אבל לא רק המשטרה אחראית למצב הבעייתי: אחראית גם מערכת המשפט, שמאשרת את בקשות המשטרה כמעט ללא סייג, במתכונת של חותמת גומי.

במשטרה טוענים שצווי איסור הפרסום נחוצים כדי להגן על פעולות החקירה. אבל לאינפלציית צווי איסור הפרסום יש עוד השלכות. היא מייצרת חורים שחורים בידע של הציבור על הנעשה במדינה, ומעוררת חרושת של שמועות. והיא גם מאפשרת למשטרת ישראל לחמוק מביקורת ציבורית. מה שלא חשוף, כמעט בלתי אפשרי לבקר. ובכל זאת, ואולי בגלל זה, במקום למצוא איזון בין טובת החקירה לזכות הציבור לדעת, במשטרה מעדיפים לפעול במחשכים.

צווי איסור הפרסום בפרויקט "משטרת הצווים" מוצגים כפי שהופצו על-ידי המשטרה. עיתונאים וגולשים שמחזיקים בידיהם צווי איסור פרסום נוספים מוזמנים לשלוח אותם לכתובת contact@the7eye.org.il