- מבקשת הצו: משטרת ישראל
- השופט: אלעד לנג, בית-משפט השלום בירושלים
- ההחלטה: הבקשה התקבלה. בדיון שהתקיים ב-13.10.2021 ביקשה המשטרה מבית-המשפט להאריך את תוקפו של צו איסור פרסום שהוטל על שתי חקירות רצח והיעדרות שאירעו לפני למעלה משלושים שנה. בתקריות, שנקשרו לקהילת החסידים של הרב העבריין אליעזר ברלנד, נרצחו נסים שטרית ואברהם אדרי. השופט נעתר לבקשה וקבע כי איסור הפרסום יישאר בתוקף עד 31.12.2021 – אך היקף המידע האסור בפרסום צומצם באופן ניכר.
- בעבר נאסר לדווח על עצם קיומו של צו איסור הפרסום שניתן למשטרה. בשלב מאוחר יותר צומצם האיסור כך שהתיר לדווח על קיומו של הצו אך אסר לדווח על קיומה של החקירה. לאחר מכן הותר לפרסם שמתנהלת חקירה, אך נאסר לפרסם כל פרט מפרטיה. כעת, לאחר שחלו התפתחויות בחקירה, שני הצווים העדכניים שניתנו בתיק מאפשרים לדווח על המידע שהתגלה – למעט "פרטי חקירה מוכמנים" ופרטים שעלולים להביא לזיהוי החשודים, שכמה מהם כבר נעצרו. דוברות המשטרה הפיצה תצלום של הצווים לכתבים ולמערכות.
* * *
בשנים האחרונות אימצה לעצמה משטרת ישראל דוקטרינה חדשה להתנהלות מול התקשורת. המשטרה הגבירה באופן דרסטי את כמות צווי איסור הפרסום שהיא מבקשת – ומקבלת – מבתי-המשפט, ולצד זה החלה ללחוץ על קצינים ושוטרים להימנע ממגע ישיר עם עיתונאים. יד אחת של המשטרה הטילה הגבלות דרקוניות על מה שמותר לעיתונאים לדווח. היד השנייה ניסתה לגרום להם להסתמך אך ורק על מערך הדוברות המשטרתי.
קו פרשת המים הוא דצמבר 2015, אז הוצנח על המשטרה המפכ"ל רוני אלשיך. המפכ"ל אלשיך, יוצא שירות הביטחון הכללי, הביא עמו למשטרה נורמות ושיטות עבודה שמתאימות לגופים חשאיים. אם עד אז מותר היה לעיתונאים לדווח על הכל למעט מקרים חריגים – מאז התהפכה המגמה. כיום, בחקירות של פשעים קשים ותיקים מורכבים, המשטרה מבקשת צווי איסור פרסום באופן אוטומטי, ורק במקרים חריגים מאפשרת להסיר אותם לפני תום עבודתה.
מאז כבר סיים אלשיך את תפקידו, אבל הדוקטרינה שהנחיל נותנת את הטון גם תחת מחליפיו, המפכ"לים מוטי כהן ויעקב שבתאי. אבל לא רק המשטרה אחראית למצב הבעייתי: אחראית גם מערכת המשפט, שמאשרת את בקשות המשטרה כמעט ללא סייג, במתכונת של חותמת גומי.
במשטרה טוענים שצווי איסור הפרסום נחוצים כדי להגן על פעולות החקירה. אבל לאינפלציית צווי איסור הפרסום יש עוד השלכות. היא מייצרת חורים שחורים בידע של הציבור על הנעשה במדינה, ומעוררת חרושת של שמועות. והיא גם מאפשרת למשטרת ישראל לחמוק מביקורת ציבורית. מה שלא חשוף, כמעט בלתי אפשרי לבקר. ובכל זאת, ואולי בגלל זה, במקום למצוא איזון בין טובת החקירה לזכות הציבור לדעת, במשטרה מעדיפים לפעול במחשכים.
צווי איסור הפרסום בפרויקט "משטרת הצווים" מוצגים כפי שהופצו על-ידי המשטרה. עיתונאים וגולשים שמחזיקים בידיהם צווי איסור פרסום נוספים מוזמנים לשלוח אותם לכתובת contact@the7eye.org.il