נשיא בית-משפט השלום בנצרת, השופט דורון פורת, קורא לבחון מחדש את מדיניותה של משטרת ישראל בנוגע לצווי איסור פרסום בעקבות התנהלות המשטרה בחקירת מחדל הבריחה מכלא גלבוע. בדיון שהתקיים היום (19.9), השופט פורת מתח ביקורת על התנהלות המשטרה, שביד אחת ביקשה להטיל איסורי פרסום גורפים על מהלך החקירה – ובידה השנייה הפרה את האיסורים הללו בכך שהפיצה לעיתונות חומרים רבים שנאספו במסגרת החקירה.

בתחילת החודש, זמן קצר אחרי שנמלטו מכלא גלבוע שישה אסירים פלסטינים, משטרת ישראל ביקשה – וקיבלה – צו איסור פרסום דרקוני שאסר על פרסום שמות האסירים הנמלטים ועל כל פרט שיגלו החוקרים, ואפילו על עצם קיומה של חקירה בנוגע לבריחה. הצו, האבסורדי בפני עצמו, בוודאי כשמדובר במקרה כה מתוקשר, הפך אבסורדי עוד יותר כשהמשטרה עצמה הפיצה את שמותיהם של האסירים הנמלטים ואת תמונותיהם, ועוד לפני קבלת הצו מסרה לתקשורת ולציבור מידע רב מתוך החקירה.

כפי שהמשטרה התעלמה מהוראות הצו שניתן לבקשתה, גם עיתונאים וגולשים מיהרו להפר את איסורי הפרסום. בימים שלאחר הבריחה, התקשורת פרסמה עוד ועוד פרטים על החשודים ועל החקירה, והציבור הרחב הִדהד את המידע ברשתות החברתיות. גולשים רבים ניצלו את ההזדמנות כדי למתוח ביקורת על צו איסור הפרסום ועל השופטת שחתמה עליו, דוניא נסאר מבית-משפט השלום בנצרת.

כעבור שלושה ימים, במה שנראה כמו ניסיון לטפל במצב האבסורדי שנוצר, ביקשה המשטרה צו איסור פרסום מעודכן. השופט החתום עליו, ארז מלמד מבית-משפט השלום בראשון-לציון, הסיר את איסור הפרסום שהוטל על זהותם של המחבלים הנמלטים, אך הותיר על כנו את האיסור לפרסם פרטים כלשהם מתוך ממצאי החקירה – כולל מידע שפורסם ברשתות החברתיות וב"כלי תקשורת זרים", ובמקרה זה בעיקר מהעולם הערבי. גם הצו האבסורדי הזה נענה בהתעלמות רבתי. לא רק בקרב הציבור והעיתונאים, אלא אצל המשטרה עצמה.

המשטרה, שכאמור ביקשה את איסור הפרסום, המשיכה להפיץ מידע לכתבים – והם המשיכו לפרסם פרטים מתוך החקירה.

יואב איתיאל, "וואלה": "הכלל בדמוקרטיה הוא שהכל מותר חוץ ממה שנאסר. רבים מהפרטים כבר שוחררו לא רק על-ידי המשטרה, אלא גם על-ידי גורמי מדינה אחרים – ומי שנאסר עליו למעשה לפרסם אותם זו רק התקשורת"

ב-11 בספטמבר, בדיון שהתקיים לאחר תפיסתם של ארבעה מתוך ששת האסירים, המשטרה ביקשה למנוע את צילומם בבית-המשפט. למרבה האבסורד, הבקשה הוגשה אחרי שגורמים משטרתיים הפיצו את תצלומיהם של הארבעה כפותים זמן קצר לאחר לכידתם.

קבוצה של עיתונאים התייצבה באותו יום בבית-המשפט ודרשו להתיר להם לצלם את הארבעה – זכריה זביידי, יעקוב קדארי, מחמוד ומוחמד עארדה. אליאס כראם, כתב רשת אל-ג'זירה בישראל, טען בבית-המשפט שאם יאפשרו לעיתונות לצלם את הארבעה ניתן יהיה להמחיש לציבור הרחב שמצבם הפיזי טוב – ובכך להרגיע את הרוחות בחברה הפלסטינית.

יואב איתיאל, כתב "וואלה" המסקר את אזור הצפון, מתח ביקורת על עצם הטלת איסור הפרסום. "הכלל בדמוקרטיה הוא שהכל מותר חוץ ממה שנאסר", טען איתיאל בדיון. "הכי קל לאסור הכל, אבל הכי נכון לאסור רק מה שצריך לאסור. רבים מהפרטים כבר שוחררו לא רק על-ידי המשטרה, אלא גם על-ידי גורמי מדינה אחרים – ומי שנאסר עליו למעשה לפרסם אותם זו רק התקשורת". בכך רמז, מן הסתם, למידע שהופץ במקביל גם על-ידי גורמים בשירות בתי-הסוהר, בשב"כ ובצה"ל. "כך נוצרת תמונה חד-ממדית שאיננה מוסיפה אמון למערכת הצדק ואכיפת החוק של מדינת ישראל", הוסיף איתיאל.

במשטרה, מנגד, טענו שאם העיתונות תפרסם תצלומים עצמאיים של האסירים הנמלטים הדבר יביא ל"פגיעה אנושה בחקירה". נשיא בית-המשפט בנצרת, השופט דורון פורת, דחה את הטענה והתיר לעיתונאים לצלם את הארבעה. כדי למנוע פגיעה אפשרית בחקירה, הוא קבע שהם יצולמו מרחוק, וללא סאונד. בדיעבד ניתן לקבוע שהדבר לא פגע בחקירה, לפחות לא באופן מהותי: שני האסירים הנותרים, מונאדל אינפיעאת ואיהם כממג'י, נתפסו בג'נין היום לפנות בוקר ונלקחו למעצר.

אחיה ראב"ד, קבוצת "ידיעות אחרונות": "הגיע הזמן להרים את המסך מעל הדיונים, בעיקר לנוכח העניין הציבורי הרב שיש במקרה זה, החובה והזכות שלנו לסקר את ההליך, לתעד אותו להביא אותו בפני הציבור הישראלי והעולם כולו"

שלושה עיתונאים – אחיה ראב"ד מ-ynet ו"ידיעות אחרונות", עדי חשמונאי מ"הארץ" ואלי אשכנזי מ"וואלה" – פנו לבית-המשפט בבקשה להתיר להם לצלם שוב את ארבעת האסירים הראשונים שנתפסו, בדיון נוסף שהתקיים בעניינם. כמו כן דרשו העיתונאים לקיים את הדיון בדלתיים פתוחות, כך שניתן יהיה לדווח על חילופי הדברים שיושמעו בו. "הטענה לצורך בסודיות בשל החיפושים אחרי שני החשודים הנותרים מתייתרת לנוכח העובדה שהשניים נתפסו", נימקו הכתבים.

הדיון בבקשה התקיים בפני השופט פורת. "אנחנו נמצאים שבועיים אחרי הבריחה ועשרה ימים אחרי מעצרם, הם כבר נחקרו, דברים הוטחו בפניהם, ניתן לסנגוריהם לפגוש אותם", הסביר אחיה ראב"ד, שהציג את עמדת הכתבים. כתב ynet ציין שרבים מפרטי החקירה כבר דווחו, בין היתר בראיונות שהעניקו שוטרים שנטלו חלק במבצע. "אני חושב שהגיע הזמן להרים את המסך מעל הדיונים, בעיקר לנוכח העניין הציבורי הרב שיש במקרה זה, החובה והזכות שלנו לסקר את ההליך, לתעד אותו ולהביא אותו בפני הציבור הישראלי והעולם כולו", הוסיף ראב"ד.

עם השלמת המבצע ומעצרם של ששת האסירים הנמלטים ניתן היה לשער שנציגי המשטרה ישתכנעו, ויסכימו לצמצום איסורי הפרסום. ואולם, מיד לאחר שנציג העיתונות הסביר מדוע יש להתיר את פרסום המידע – נציגי המשטרה שבו וטענו שצמצום תחולת צו איסור הפרסום יפגע בחקירה באופן אנוש.

השופט פורת קיבל את עמדת המשטרה באופן חלקי, אך אגב כך מתח ביקורת על התנהלות המשטרה וקרא לבדק בית. השופט דחה את הבקשה לקיים את הדיון על מעצרם של שני האסירים הנמלטים בדלתיים פתוחות. לטענתו, פתיחת הדיון לסיקור עיתונאי היתה עלולה לפגוע בבטחון המדינה. אבל השופט כן התיר לצלם את שני האסירים ולפרסם את תוכן הדיון על איסורי הפרסום, ואת הביקורת שמתח על המשטרה לנוכח האופן שבו אנשיה נוהגים להפר את הצווים שהם עצמם מבקשים.

"קיים צורך בבדיקה יסודית באשר להוצאת צווי איסור פרסום, בייחוד לאור העובדה שאנו עדים מדי פעם לפרסומים שונים ולמידע, לכאורה, שנמסר על-ידי גורמי שלטון, באופן שניתן לטעון שיש בכך משום הפרה של צווי איסור הפרסום", כתב השופט פורת בהחלטתו, והוסיף: "עניין זה ראוי לבחינה מעמיקה. בחינה מעמיקה זו יש לדעתי לערוך במועד אחר, בפורום רחב, על מנת להסדיר עניין זה באופן ראוי".

השופט פורת לא התייחס לחלק מהותי במגפת איסורי הפרסום: המשטרה אמנם עושה שימוש בעייתי בצווי איסור הפרסום, אך הגורמים המוסמכים להוציא את הצווים הללו הם השופטים.

* * *

לעיון בפרוטוקול הדיון (לחצו להגדלה)