בערוץ 20 קראו הבוקר (25.8) לחגוג את מותו של חבר כנסת ערבי. לאחר שהפרסום עורר ביקורת ציבורית, הטילו בערוץ את האשמה על הכתב, יהונתן יפרח. במאי האחרון הביע הכתב קובי פינקלר תקווה כי ערבים ימותו מהתקפת טילים. הערוץ הסתייג לאחר מעשה גם מאמירה זו.
הידיעה על מותו הפתאומי של ח"כ סעיד אלחרומי ממפלגת רע"מ בן ה-49 מהתקף לב נפתחה בציטוט מהמקורות: "באבוד רשעים רנה" (משלי י"א י). בהמשך, לאחר תרעומת ציבורית, נמחק הציטוט מהידיעה עצמה כמו גם מההפניות אליה שפורסמו בחשבונות הרשתות החברתיות של הערוץ.
בתגובות לידיעה ניתן להיווכח כי גולשי האתר נענו להמלצת הכותב, יהונתן יפרח. "איזה כיף לפתוח את הבוקר עם הודעה כזאת משמחת! אמן שכן ייירבו כאלו הודעות! ימח שימם של כול הערבושים!", כתב אחד הגולשים באתר, שקיבל מחבריו 22 סימוני חיבוב על התגובה.
ערוץ 20, 25.8.21 (צילום מסך)
כעבור כמה שעות פרסם ערוץ 20 התנצלות, בה הטיל את האשם על יפרח בלבד: "מבקשים להבהיר כי הידיעה שהוצאה היום בעניין מותו המצער של חבר הכנסת סעיד אלחרומי הייתה על דעתו של הכתב ושלו בלבד והערוץ מסתייג נחרצות מהאמור בה. ערוץ 20 מביע צער על מותו של ח"כ אלחרומי ושולח את תנחומיו למשפחתו וקרוביו".
הבעת השמחה על מותו של ח"כ אלחרומי נמחקה מהידיעה המקורית, אך הוא עדיין מוגדר בה "תומך טרור". עם זאת, בערוץ 20 עלתה בהמשך היום ידיעה נוספת על מותו של חבר-הכנסת, נטולת קרדיט כותב, ובה לא נטען כי תמך בטרור.
עיתונאי "הארץ" חיים לוינסון פרסם בחשבון הטוויטר שלו תכתובות מקבוצת ווטסאפ פנימית של כתבי ערוץ 20 המלמדת כי חלק מחברי המערכת לא הסכימו עם הפרסום.
עורך החדשות יורם כהן כתב: "חברים בדיגיטל הידיעה על מותו של ח"כ חרומי שהעלתם אינה ראויה, מבזה את הערוץ ואת העבודה העיתונאית של כולנו. היא אמנם הוסרה לאחר שהתערבנו אבל הנזק עצום! תהיו עיתונאים ותגלו אחריות בבקשה". עיתונאים אחרים, בהם גם המגישה נוה דרומי, הגדירו את הנוסח המקורי של הידיעה "בושה".
אחרים יצאו להגנת אנשי הדיגיטל של הערוץ. "זאת אכן בושה ועשה נזק, אבל אני חושבת שאין צורך להאשים מחלקה שלמה בגלל טעות שאדם אחד עשה על דעתו כשכולם עוד ישנו", כתבה אחת החברות בקבוצה. "זה כמו שיאשימו את כל הכתבים בערוץ בטעות של קובי פינקלר". בכך התייחסה העיתונאית לכתב הצבאי לשעבר בערוץ, שהודח ממנו לאחר שייחל בשידור להרג אזרחים ערבים.
מימין: שמעון ריקלין וקובי פינקלר (צילום: גילי יערי וצילום מסך)
שתי התקריות מלמדות על אופיו של הערוץ, על התנהלותו המקצועית ועל הדרך בה אנשיו מתמודדים עם ביקורת.
בניגוד לדבריו החד-משמעיים של כהן, כפי שנכתבו בקבוצת הווטסאפ הפנימית, נראה כי אנשי מערכת החדשות, בהם גם אנשי תקשורת בכירים, דווקא מזדהים עם התפיסה של הערבים בישראל כבני מוות. כך למשל דבריו של פינקלר נאמרו בשידור חי, פעמיים, והמגיש שמעון ריקלין, אולי הדמות המזוהה ביותר עם הערוץ, לא מחה עליהם. להיפך, ריקלין עצמו פירסם דברים דומים בחשבון הטוויטר שלו.
ההתנהלות המקצועית שנחשפה אגב התקרית האחרונה, שאיפשרה להנהלת הערוץ להנפיק תגובה המאשימה את הכתב בפרסום דברי השנאה, הינה של כלי תקשורת המתנהל ללא פיקוח ובקרה, ולא של מערכת עיתונאית מקצועית שיש בה דרגי עריכה שאמורים לעבד את החומרים שמביאים הכתבים לפני שהם מתפרסמים.
לבסוף, קו משותף לאופי התגובה של הנהלת הערוץ לשתי התקריות הוא זריקת העובד הזוטר מתחת לגלגלי האוטובוס. מה שמלמד כי בערוץ 20 לא רק שלא קיימת מערכת מתפקדת אלא חסרה גם אחריות מערכתית.