לקבוצת "ידיעות אחרונות" לא היתה ברירה אלא להחליט על סגירת חברת ידיעות-תקשורת, המוציאה לאור את רשת המקומונים בקבוצה, כך טוענת הנהלת החברה בתגובה שהגישה אתמול (17.11) לבית-הדין לעבודה בתל-אביב–יפו. היום צפוי לדון בית-הדין בבקשת ארגון העיתונאים לאסור על הנהלת ידיעות-תקשורת לסגור את רשת המקומונים ולפטר כמאה עיתונאים.
לטענת הנהלת החברה, כפי שמתוארת בתגובתה, הירידה הכללית בפרסום במקומונים, שהחריפה מאוד בתקופת הקורונה, יחד עם דרישות בלתי-אפשריות של ועד עיתונאי ידיעות-תקשורת, לא הותירו לה כל אפשרות מלבד סגירת החברה ופיטורי כמאה עובדים. עם זאת, לאור פניית קבוצת עובדים בכירים בחברת המקומונים אל ההנהלה, כך טוענת ההנהלה, הוחלט לדחות לעת עתה את סגירת הרשת מסוף החודש הנוכחי לסוף החודש הבא. ארגון העיתונאים, יש לציין, טען כי הודעת ההנהלה על סגירת הרשת היתה כוזבת מלכתחילה ונועדה לצורכי משא ומתן בלבד.
הנהלת ידיעות-תקשורת מתארת בתגובתה כיצד בעקבות הסגר של תחילת השנה וצמצום הפרסום, החריף המשבר שבו היתה נתונה החברה והוחלט על תוכנית צמצומים של כ-30 עיתונאים. ואולם, אז הגיע הסגר השני והפך את המצוקה הכלכלית לבלתי נסבלת. ההנהלה צירפה לתגובתה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין אריאל שמר ובן ליברטי, סיכומי ישיבות משא-ומתן בין נציגיה לבין נציגי ארגון העיתונאים וועד ידיעות-תקשורת, שמהן ניתן ללמוד על התפתחות המשבר.
ב-1.10 התכנסו הצדדים לישיבה שבה הכריזה המשנה למנכ"ל משאבים בקבוצה, ורד סוטו-אורגד, כי "המצב הוא רע ביותר". לדבריה, "אם הייתה לנו תקווה ביוני שהולכים לכיוון של שיפור, יציאה מהמשבר, אז המשבר רק מעמיק. אנחנו לא רואים את הסוף של המשבר. אנחנו עושים היערכות מקיפה לאורך כל הקבוצה. הפגיעה בהכנסות היא דרמטית ומעמיקה וצריך ללכת לתרחישים הכי קיצוניים".
בפגישה זו תיארו נציגי ההנהלה את הצורך לקצץ לא רק בפעילות ידיעות-תקשורת אלא גם "להטמיע את אתר אקסנט באתר וויינט", תוך צמצום כפילויות, לבצע "התייעלות משמעותית בעבודת העיתונאים", כך שעיתונאי "ידיעות אחרונות" יכתבו יותר ל-ynet ולהיפך וכן להביא ל"הקטנת מוספים בידיעות אחרונות או סגירה של חלק". הסינרגיה בין כלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות" לוקה מאז ומתמיד, והקבוצה נוהלה תדיר תוך יריבות ביניהם.
מנכ"ל ארגון העיתונאים אלי גרשנקרוין (צילום: אורן פרסיקו)
אשר לידיעות-תקשורת, סוטו-אורגד בישרה כי "יהיה קיטון משמעותי ברשת המקומונים גם ברמת עמודים פר מקומון וגם באופן שהם יראו אור", לדבריה, "תהיה העמקה של מה שהתחלנו בתקופת הקורונה. זה התחום שנפגע הכי הרבה בתקופת הקורונה, שהשפיעה על העסקים הקטנים הכי הרבה והם אלו שמפרסמים במקומונים".
עו"ד אריאל שמר, המייצג את ההנהלה בפני בית-הדין והשתתף אף הוא בפגישות עם הוועד ונציגי הארגון, אמר להם באותה פגישה בתחילת אוקטובר כך: "המפגש היום הוא ההתחלה של התהליך [...] אני או ורד [סוטו-אורגד] לא התכוונו שזה סוף פסוק. זו התחלת פסוק". בהמשך הוסיף עו"ד שמר כי גם באתר ynet יהיו ככל הנראה צמצומים בכוח האדם שכן "גם ב-ynet יש ירידה בהכנסות". "זה מינורי", העירה בתגובה סוטו-אורגד.
ב-12.10 התקיימה פגישה שבה הציגה ההנהלה את הנתונים הכספיים המעידים על חומרת המצב ומעודכנים לחודש אוגוסט, כלומר עוד טרם החל הסגר השני. "הנתונים לימדו על משבר חמור, על ירידה משמעותית מאוד בצריכת הנייר, בעמודים המודפסים ובהיקף המודעות", כותבת ההנהלה לבית-הדין, אך לא מצרפת את סיכום הפגישה כדי לא להסגיר את הנתונים הכלכליים.
מאותו רגע החל מו"מ בין הצדדים, אולם לטענת ההנהלה, ועד עיתונאי ידיעות-תקשורת ונציגי ארגון העיתונאים סירבו להצעות של ההנהלה והעלו דרישות מוגזמות בדבר פיצויים למפוטרים, הטבות לנשארים, תקופת חסינות מפני פיטורים לעובדים הנותרים וזכות וטו על השמות ברשימת המפוטרים.
"סיטואציה טרגית"
ב-14.10 שוב נועדו הצדדים לפגישה, אז הציגה סוטו-אורגד את הכוונה לשמור על 17 כותרים ברשת המקומונים (לפני משבר הקורונה היו 26 כותרים), אולם לחלק אותם לכמה "אשכולות" גיאוגרפיים כך שבכל אשכול יהיו עיתונאים שיעבדו בכמה מקומונים במקביל, במקום אלו שיפוטרו.
"עורכים יעשו יותר עבודה", הסבירה סוטו-אורגד, "נבקש מעורכים לכתוב. אולי מדורים קבועים. [...] נרצה שעורכים יעשו גם משמרות בדסק מיינט [אתר המקומונים של הקבוצה]".
ורד סוטו-אורגד, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת "ידיעות אחרונות" (צילום: אורן פרסיקו)
העיתונאית ליהיא גלמן שאלה: "בעיתון נתניה יש כתב אחד, האם הוא ייקח על עצמו עוד עיתון?". סוטו-אורגד השיבה: "כמות העמודים וכמות התוכן עומדת לרדת באופן משמעותי ולכן כתבים יכולים לבצע עוד משימות". "בכל עיתוני השרון יש שלושה כתבים", הקשתה גלמן, "יהיה כתב אחד על 4 עיתונים?". "יכול להיות", השיבה סוטו-אורגד. "[...] אין סיבה להחזיק עורך לכל כותר או עורך לשניים".
נציגי העיתונאים התלוננו על העומס הגדול שמוטל כבר היום על מי שנותר במערכות, אולם סוטו-אורגד התעקשה: "המצב הוא קטסטרופלי מבחינה כלכלית, ככל שנמתין עם התהליך הבור ילך ויעמיק". "בואו נסכים בינינו שהעומס גדול", הציע עו"ד שמר, אך הזהיר: "העיתון לא יכול להחזיק מעמד. או שמפטרים עובדים או שסוגרים. לא רוצים לסגור אבל זו אופציה".
העיתונאי דני טנקל, עורך ספורט בקבוצה ויו"ר ועד ידיעות-תקשורת, מחה: "אם אתם רוצים להמשיך את המוצר תנו לאנשים את היכולת לעבוד בכבוד". "כשנעסוק ברגשות של אנשים אנחנו נצטרך לפתוח עסק אחר", השיב עו"ד שמר. "אנחם עסוקים להציל את סוג התקשורת הזה. לא מתכוונים להפוך אנשים לאנשים חסרי כבוד".
אסף פרידמן, צלם ברשת המקומונים, תהה איך אפשר להתקיים בכבוד ממשכורת של 5000 שקל. "בסיס הקיום של [ידיעות-תקשורת] הולך ונעלם", הבהיר עו"ד שמר. "ייתכן והעסקים הקטנים יתרוממו בעתיד ויתכן ו[ידיעות-תקשורת] תגדל בעתיד. המציאות של היום זה שאין לזה שום קיום. בנקודת הזמן הנראית לעין המצב הזה לא ישתנה. זו סיטואציה טרגית".
"אמצעי ייצור שאינו מרוויח"
בפגישה מה-27.10 התבשרו נציגי העיתונאים על כוונה לצמצם את מספר העיתונאים גם באתר mynet, אלו המסקרים את אזורי השרון וראש העין, ולסגור כליל את מדורי הלייף סטייל והתרבות באתר. "זירות שהם ללא טראפיק ואין הצדקה להמשיך להשקיע בהם", הגדירה זאת סוטו-אורגד.
כדי לסייע במילוי עמודי המקומונים שיוותרו הוחלט על הכנסת תכנים מדסק הספורט של "ידיעות אחרונות", שגם כך אינו יכול להדפיס את כל הידיעות שהוא מסוגל להפיק בשל ביטול מוסף הספורט בעיתון וצמצומו במרבית ימי השבוע לכמה עמודים בקונטרס הראשי.
כשסוטו-אורגד הסבירה שאחרי הצמצומים ייוותרו 27 כתבים ב-17 המקומונים היא נשאלה על ידי נציגי העיתונאים האם מי שיישאר לעבוד יחווה ירידה בהיקף העבודה. "לא", השיבה המשנה למנכ"ל משאבים. "מי שיישאר יצטרך לעשות אותה תפוקה ואפילו יותר".
עו"ד אריאל שמר (צילום: "העין השביעית")
יומיים אחר-כך, ב-29.10, שוב חזר והזכיר עו"ד שמר את האפשרות של סגירת כל הרשת. "היערות בוערים", הגדיר זאת. נציגי העובדים מחו על התנגדות ההנהלה להצעותיהם לצמצם את רשימת המפוטרים על חשבון הפרילנסרים, להציע פרישה מרצון לעובדי החברה, להעניק תנאים מיטיבים לעובדים הוותיקים שיפוטרו ולקבוע תקופת חסינות למי שנותר במהלכה, על מנת שיידע כי לא יפוטר. אמנם בישיבה זו חלה התקדמות מסוימת, אולם בסופה הבהיר מנכ"ל ארגון העיתונאים אלי גרשנקרוין כי "לא ניתן להסדיר פיטורי 28 עובדים כשאין לעובדים הנשארים אפילו יום אחד של חסינות". עו"ד שמר מצא שזהו זמן טוב להתבדח: "אל תגיד יום אחד. אני מוכן לתת יום אחד".
עוד כמה ימים חלפו וב-2.11 נפתחה הישיבה בהודעה של סוטו-אורגד כי ההנהלה הסכימה למתווה העובדים לפרישה מרצון. ההנהלה גם הסכימה לחסינות, אך רק עד לסוף ינואר 2021. בנוסף הוחלט שאם יהיה שיפור של 10% ומעלה בתוצאות העסקיות של שנת 2021, יינתן בונוס: יום חופש אחד לעובדים שיוותרו בחברה. העובדים שוב מחו על הצעת ההנהלה. תקופת החסינות מצומצמת במידה חסרת תקדים, טענו. "זו הצעה מעליבה לתת יום חופש בעוד שנה", הוסיפו.
"אני שוב מבינה שאתם לא מבינים את עומק הבור בידיעות-תקשורת", התריעה סוטו-אורגד. "[...] אני אומרת לכם לאורך ישיבות ההיוועצות - אנחנו לא במצב שאפשר לתת מתן כלכלי כלשהו, זה מצב חלופי לסגירת הרשת שעמד על הפרק".
עו"ד אייל וייס, מנהל המחלקה המשפטית בארגון העיתונאים, תהה אם התנאי שהוצב לעובדים בדבר שיפור של 10% ומעלה בתוצאות העסקיות של שנת 2021 יהיה גם התנאי שיוצב בפני בעלי החברה לפני שיורשו למשוך לעצמם דיבידנד.
"זו דמגוגיה", מחה עו"ד שמר.
"זו לא דמגוגיה, לפני רגע משכתם דיבידנדים ועכשיו אתם טוענים שהמצב כל כך קשה שאתם מבקשים לפטר", השיב עו"ד וייס. גם עו"ד מורן סבוראי, המייצגת את ארגון העיתונאים בפני בית-הדין, הצטרפה לדיון. "זו לא דמגוגיה", אמרה. "אתם מבקשים מעובדים שמרוויחים 5,000 לשאת בנטל כשהבעלים מושך דיבידנד". עו"ד שמר דחה זאת על הסף. "מה פתאום, מה זה קשור, מה זה רלוונטי", תהה. "יש ל׳ אמצעי ייצור שאינו מרוויח ואתה מבקש שאמשיך להעסיק אותו כי אני מושך דיבידנד ממקום אחר?".
"אני לא רוצה להגיב על זה כאן"
עוד כמה ימים חלפו, ובבוקרו של ה-9.11 נערכה ישיבה שבה הודיעה סוטו-אורגד כי ההנהלה עשתה "כברת דרך" כדי לרצות את העובדים. "אני מסכים שהלכנו כברת דרך", אמר מנכ"ל ארגון העיתונאים גרשנקרוין. "הפערים מאוד הצטמצמו".
מהנאמר בישיבה עולה כי בהנהלת החברה הסכימו להעניק קרן השתלמות לחלק מהעובדים אם יהיה שיפור של 15% בהכנסות. לטענת נציגי העובדים, עלות הקרן לכלל העיתונאים שיזכו לה תהיה 10,000 שקל בחודש, ועל כן יש מקום להעניק אותה כבר כעת ללא תנאי בשיפור המצב הכספי של החברה. "במצב היום אנחנו לא יכולים לתת כלום", הבהירה סוטו-אורגד.
בשלב זה שב עו"ד וייס ואיתגר את נציגי ההנהלה עם טענות על הנעשה בחלקים אחרים של קבוצת "ידיעות אחרונות". "אין גם מעסיקים שרוקמים כיום עסקאות של קניית [מניות]", אמר, בהתייחסו לפרסומים שהופיעו מאז הפגישה הקודמת בדבר הרצון של האיש החזק בקבוצה, ארנון (נוני) מוזס לקדם עסקה לרכישת מניות החברה המוחזקות בידי כונסי נכסים מטעם בנק הפועלים ובנק דיסקונט. "אם הקבוצה יכולה לממן את זה, היא יכולה גם לממן קרנות השתלמות בסך של 10,000 שקל", אמר עו"ד וייס.
"אתה מעדיף שחלק מהקבוצה יהיה בידיים של גורם שהאינטרס שלו הוא כלכלי?", שאל עו"ד שמר. "אם המצב הוא קטסטרופלי איך את יכולה לעשות עסקה כזו", שאל עו"ד וייס את סוטו-אורגד. "אני לא רוצה להגיב על זה כאן", אמרה המשנה למנכ"ל משאבים בקבוצה.
"אין עוד ברירה אלא לסגור את הרשת"
הצדדים נפרדו תוך סיכום כי נציגי העובדים יעבירו להנהלה הערות לגבי שמות העיתונאים המועמדים לפיטורים אולם לפי המתואר בתגובת הנהלת ידיעות-תקשורת לבית-הדין, בהמשך אותו היום השתנה כיוון הרוח. הנהלת קבוצת "ידיעות אחרונות", כולל המנכ"ל ינון אנגל, המשנה למנכ"ל משאבים סוטו-אורגד, נציגי הייעוץ המשפטי של הקבוצה ואנשי הכספים, התכנסו כדי לדון בדרישות האחרונות של ועד עיתונאי ידיעות-תקשורת והגיעו למסקנה כי אין מקום לשום גמישות. ההיפך.
מנכ"ל "ידיעות אחרונות" ינון אנגל (צילום מסך מתוך אתר הכנסת)
"בינתיים הגיעו גם הנתונים לגבי התקופה שחלפה מאז אוגוסט ועד נובמבר, נתונים של השלב השני של התחלואה ושל המשבר. נתונים אלה הצביעו באופן חד משמעי על כך שכל הנתונים ששימשו בסיס לתכנית ההיערכות הנ"ל ולדיאלוג בין הצדדים עד אותו יום היו בלתי רלוונטיים לחלוטין עוד", כותבת ההנהלה לבית-הדין.
"לפי שלא ניתן היה בשום פנים להגיע להסכמה עם המבקש והוועד לגבי התכנית הקודמת, ברור מאליו כי לא ניתן יהיה להגיע להסכמה לגבי כל תכנית חמורה פי כמה אם בכלל, שתידרש לאור הנתונים החדשים. הנתונים החדשים לימדו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי גם אם תתממש תכנית ההיערכות הנ"ל יהיה קשה עד בלתי אפשרי למשיבה להמשיך להפעיל את הרשת, היה מובן כי השארתה בחיים רק מחמירה את המצב ולפיכך אין עוד ברירה אלא לסגור את הרשת".
סוטו-אורגד זימנה בדחיפות ישיבה נוספת עם נציגי העובדים ליום המחרת, ה-10.11. את הישיבה הזו פתחה בהכרזה דרמטית: "אני ביקשתי את הישיבה כדי לעדכן שבהמשך לישיבות האחרונות העברתי הלאה את הדרישות שלכם. ניסיתי להעביר לכם את הקושי אבל זה כנראה לא צלח. בסופו של דבר, לאור הדרישות שלכם וההתנהלות שמאוד מקשה על המצב שרק הולך ומחמיר, נאלצנו לקבל החלטה על סגירת הרשת".
בהנהלה טוענים כי לאחר הודעת הסגירה התכנסה ישיבת חירום נרחבת של העיתונאים בידיעות-תקשורת ושם היו רבים שהביעו מורת רוח כלפי הוועד בטענה כי "איננו מחובר, כי אינו מכיר את המצב, כי אינו מכיר את העובדים, כי הוא מטפל בעיקר בעצמו וכי יש לקיים בחירות לוועד אחר שידע להתגמש אל מול ההנהלה, כי הדבר החשוב ביותר הוא להבטיח את העתיד".
לפי הנהלת ידיעות-תקשורת, בעקבות ישיבה זו שינה הוועד את הנרטיב שהציג כלפי חוץ ובמקום להבהיר כי הוא נלחם כארי על זכויות העיתונאים טען כי הצליח להשיג הסכמה עם ההנהלה על מרבית פרטי התוכנית שהיו במחלוקת, ועל כן ההחלטה על סגירת הרשת היא "ספין". לדברי הנהלת ידיעות-תקשורת, "אין דבר רחוק יותר מזה מן האמת".
לפי ההנהלה, הבקשה של ארגון העיתונאים לבית-הדין "הוגשה בחוסר תום לב, ממניעים זרים ופסולים, תוך הסתרת עובדות והצגת מצגים לא נכונים [...] מתוך כוונה ברורה ומודעת לגרום נזק למעסיק אשר עומד בפני סגירה מוחלטת של עסקו".
34315-11-20