משרד ראש הממשלה הסיר את התנגדותו לחשיפת מועדי שיחות הטלפון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם עורכי "ישראל היום" עמוס רגב ובועז ביסמוט ועם מייסד ומממן העיתון שלדון אדלסון. עם זאת, המשרד הודיע כי בכוונתו לפנות לרגב, ביסמוט ואדלסון כדי לקבל את עמדם טרם יחשוף את המידע לציבור.

עו"ד שחר בן-מאיר, שעתר לבית-המשפט כדי לקבל את יומן השיחות, טען בתגובה בפני בית-המשפט כי רגב ואדלסון כבר הודיעו בעבר כי הם מוסרים את ההחלטה בעניין לבית-המשפט. לפיכך ביקש עו"ד בן-מאיר מבית המשפט להורות למשרד ראש הממשלה להעביר את המידע לאלתר. בית-המשפט טרם החליט אם להיעתר לפנייה, או לחכות לתגובת רגב ואדלסון ובכך לעכב עוד את ההליך, שכבר נמשך שנים ארוכות.

תחילת הפרשה לפני כחמש שנים, אז הגיש העיתונאי רביב דרוקר בקשת חופש מידע למשרד ראש הממשלה כדי לחשוף את המועדים בהם קיים נתניהו שיחות טלפון עם אדלסון ועורך "ישראל היום" דאז עמוס רגב. שנתיים וחצי של דיונים משפטיים, כולל ביקורים בבית-המשפט העליון, הסתיימו בפסק דין שחייב את נתניהו להעביר לדרוקר את המידע. את העיתונאי ייצגו עורכי-הדין יונתן ברמן ואורי אדלשטיין.

נתניהו נאלץ לקיים את פסק הדין, והמידע חשף קשרים הדוקים בינו לבין אדלסון ורגב. במקביל הגיש נתניהו בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב, זאת בניגוד לעמדת הממונה על חופש המידע במשרדו. ההתעקשות של נתניהו לדיון נוסף, על אף שכבר מילא אחר פסק הדין, הוסברה על-ידי באי-כוחו בכך שמדובר בעניין עקרוני של פרטיות עובדי ציבור בעל השלכות רוחב נכבדות. אולם לבקשה לדיון נוסף היתה גם משמעות נכבדת עבור נתניהו עצמו, שכן כך עוכב הטיפול בבקשות חופש מידע נוספות, שביקשו לחשוף את יומני השיחות משנים אחרות.

בית המשפט מתחמק מהכרעה

המידע שנתניהו נאלץ למסור על מועדי שיחות הטלפון שקיים עם אדלסון ורגב נגע לתקופה שבין פברואר 2012 לפברואר 2015. זמן קצר לאחר שהעביר את המידע, בשנת 2017, הגיש עו"ד שחר בן-מאיר בקשה משלימה לפי חוק חופש המידע לקבלת מועדי שיחות הטלפון של נתניהו עם אדלסון ורגב בין פברואר 2015 לפברואר 2017. בהמשך הגישו רביב דרוקר וחדשות 10 בקשה משלהם לקבלת מועדי שיחות הטלפון של נתניהו עם אדלסון בין פברואר 2015 ועד למועד מסירת המידע; מועדי שיחות הטלפון של נתניהו עם רגב בין פברואר 2015 ועד מאי 2017; וכן את מועדי שיחות הטלפון של נתניהו עם בועז ביסמוט, שהחליף את רגב בתפקיד עורך "ישראל היום", וזאת מרגע כניסתו לתפקיד באפריל 2017 ועד למועד מסירת המידע.

שתי בקשות חופש המידע, זו של עו"ד בן-מאיר וזו של דרוקר, נדחו על-ידי הממונה על חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, ועל כן הגישו המבקשים עתירות לבית-המשפט, כדי שזה יחייב את נתניהו למסור את המידע. ואולם, לאור הבקשה של נתניהו לדיון נוסף בעליון בעתירה המקורית של דרוקר, החליטה השופטת דנה כהן-לקח מבית-המשפט המחוזי בירושלים להיענות לבקשת הממונה על חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה ולעכב את בירור העתירות החדשות עד להכרעה בדיון הנוסף של העתירה המקורית.

בתחילת חודש אוגוסט האחרון, אחרי כמה וכמה דחיות, התכנס סוף-סוף בית-המשפט העליון לדיון נוסף בהרכב מורחב כדי לדון בעתירה המקורית. כבר בפתח הדיון התברר כי השופטים סבורים כי אין מקום כלל לדיון נוסף, וזאת לאור פוסט שפרסם נתניהו בחשבון הפייסבוק שלו לפני שלוש שנים ובו הגדיר את השיחות שלו עם עורך "ישראל היום" דאז רגב כשיחות בין פוליטיקאי לעיתונאי, או "שיחות שלטון-עיתון" כפי שניסח זאת העליון בדיון, ולא כשיחות חבריות כפי שטען נתניהו לאורך כל ההליך.

השופטת דנה כהן-לקח (צילום: אתר הרשות השופטת)

הדיון הנוסף בוטל, וכך חודש ההליך בשתי עתירות ההמשך מטעם דרוקר ובן-מאיר. אלא שכאן נכונה לעותרים הפתעה. השופטת כהן-לקח החליטה כי לפני קביעת מועד חדש לדיון יש לבדוק אצל משרד ראש הממשלה האם יסכימו לבחינה מחודשת של בקשות חופש המידע לאור חלוף הזמן. הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה, שקד פרידריך-לבטוב, נענתה והודיעה כי בכוונת המשרד לבחון מחדש את בקשות המידע המקוריות שהגישו דרוקר ובן-מאיר בשנת 2017 וביקשה מבית-המשפט למחוק את שתי העתירות.

השופטת כהן-לקח קיבלה את בקשתה ומחקה את העתירות (עדיין לא נקבע היקף ההוצאות שישולם על חשבון המדינה לעותרים). "מקום שהרשות המנהלית מודיעה כי בכוונתה לשקול עמדתה בשנית תוך פרק זמן סביר, דרך המלך היא שהרשות המנהלית תקבל את ההחלטה המחודשת מכוח סמכותה, ובמידת הצורך יוכלו העותרים להעמיד את ההחלטה החדשה שתתקבל למבחן בית המשפט", כתבה השופטת בהחלטתה.

בשבוע שעבר קיבלו דרוקר ובן-מאיר הודעה מפרידריך-לבטוב ולפיה לאחר הבחינה המחודשת הגיע משרד ראש הממשלה למסקנה כי "ניתן להיענות לבקשה ולמסור את כל המידע המצוי בידי המשרד" ביחס לבקשה. במילים אחרות, משרד ראש הממשלה מוכן להעביר לבן-מאיר את כל מועדי שיחות הטלפון שהיו בין נתניהו לרגב ואדלסון עד לחודש ספטמבר 2017, אז "מטעמים של יעילות ונוחות" וכיוון שלא "קיימת חובה שבדין לתיעוד כאמור", הופסק הנוהג לתעד את שיחות הטלפון של נתניהו. בנוסף, המשרד מוכן להעביר לדרוקר גם את כל השיחות שקיים נתניהו עם ביסמוט מתחילת אפריל 2017 ועד לספטמבר אותה שנה, אז הופסק התיעוד.

עם זאת, כאמור, משרד ראש הממשלה הבהיר כי כיוון שהמידע נוגע גם למי שנמצא בצד השני של שיחת הטלפון, רגב, ביסמוט ואדלסון, יש בכוונתו לפנות אליהם כדי לקבל את עמדתם טרם העברת המידע. בעקבות זאת, כאמור, פנה עו"ד בן-מאיר לבית-המשפט והזכיר כי בעתירה הנוכחית כבר הודיעו רגב ואדלסון כי אם הבקשה לדיון נוסף תידחה, הם מותירים את ההחלטה למסירת המידע בעניינם לשיקול דעתו של בית-המשפט. לפיכך ביקש עו"ד בן-מאיר מבית המשפט להורות למשרד ראש הממשלה להעביר את המידע שהתבקש למסור ללא קבלת עמדת רגב ואדלסון.

15690-12-17
35933-02-18