החברה הערבית ונציגיה הפוליטיים תופסים בשיח התקשורתי סביב מערכת הבחירות הנוכחית נפח עצום יחסית, אך בחלקו הגדול התקשורת הישראלית עדיין נמנעת מלהעניק להם את זכות הביטוי, כך עולה מבדיקה שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה עבור "נוכחים נפקדים", מיזם של "העין השביעית" בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי.
לפי הבדיקה, למרות ש-30% מהאייטמים שעסקו בבחירות הזכירו את החברה הערבית ונציגיה הפוליטיים, רק ב-5% מהאייטמים על הבחירות היתה להם נוכחות אקטיבית. זאת ועוד, גם באייטמים שלא הסתפקו באזכור אלא ממש התמקדו בחברה הערבית ונציגיה הפוליטיים שיעור הנוכחות האקטיבית שלהם נותר נמוך למדי ועמד על 27% בלבד. במילים אחרות, גם כשהחברה הערבית והקול הערבי הם נושא השיחה, הדוברים עצמם הם ברוב המקרים יהודים בלבד.
הנתון העגום הזה הוא תוצאה של הנושאים שבהם עסקו האייטמים אשר הזכירו את החברה הערבית ונציגיה. רובם הוקדשו, הלכה למעשה, למסרים של קמפיין הליכוד והימין: דה-לגיטימציה של כל שיתוף פעולה פוליטי עם חברי הכנסת של הרשימה-המשותפת וניסיון לפסול את ח"כ היבא יזבק מלהתמודד. המסקנה מהנתונים היא שהתקשורת הישראלית לא באמת מתעניינת בחברה הערבית ונציגיה הפוליטיים. הזינוק בהיקף היחס התקשורתי אליהם נובע מהניסיון לסתום את פיהם ולהוציאם מהמחנה.
התקשורת הישראלית לא באמת מתעניינת בחברה הערבית ונציגיה הפוליטיים: הזינוק בהיקף היחס התקשורתי אליהם נובע מהניסיון לסתום את פיהם ולהוציאם מהמחנה
לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, במשך השבועיים הראשונים של החודש (2-15.2) הופיעו בתקשורת המרכזית (דפוס, אינטרנט ומשודרת) 3,134 אייטמים על הבחירות. ב-949 מהם (30%) אוזכרה החברה הערבית או נציגיה המועמדים לכנסת. ב-586 אייטמים (19%) היו החברה הערבית או נציגיה הסוגיה המרכזית שבה עסק האייטם, או שהיו בולטים במיוחד באייטם. מדובר בנתונים גבוהים בהרבה מאלו שנרשמו בשני סבבי הבחירות של 2019.
עם זאת, בדיקת עומק מעלה כי התקשורת הישראלית אמנם עוסקת בחברה הערבית ונציגיה הפוליטית אך ממעטת לתת להם את זכות הביטוי. בחברת יפעת מדיה מנו את כל האייטמים על הבחירות שבהם השתתף דובר ערבי והוסיפו להם את כל האייטמים שעסקו בהכרזה של פוליטיקאי ערבי אף אם לא הופיע סינק שלו או לא צוטט ישירות. בסך הכל, מתוך 3,134 אייטמים נמצאו רק 161 (5%) שבהם היתה לחברה הערבית ונציגיה נוכחות אקטיבית. גם אם בוחנים רק את 586 האייטמים שהעמידו במרכזם את החברה הערבית ונציגיה הפוליטיים יוצא שב-27% מהם בלבד היתה נוכחות אקטיבית לדובר ערבי.
אחת הסיבות לכך היא הנוכחות הדלה של דוברים ערבים בשתי הסוגיות המרכזיות שבהם עסקו האייטמים שהזכירו את החברה הערבית ונציגיה: האפשרות כי תוקם ממשלה בתמיכת הרשימה-המשותפת והניסיון לפסול את ח"כ היבא יזבק. שני הנושאים הללו קודמו בשיח התקשורתי על ידי פוליטיקאים מימין. למעשה, האזהרה מפני אפשרות שהרשימה-המשותפת תתמוך מבחוץ בממשלה בראשות ח"כ בני גנץ היא מסר העל של קמפיין הליכוד בסבב הבחירות הנוכחי.
באייטמים שעסקו בנושאים הללו הנוכחות האקטיבית של דוברים ערבים עמדה על 15% ו-18% בהתאמה. בתקשורת הישראלית כנראה לא מצאו לנכון להביא אפילו תגובה קצרה מטעם נציג הרשימה-המשותפת באייטמים הרבים שעסקו בדה-לגיטימציה של הישענות הקואליציה עליה או בבקשה לפסול את אחת מחברות הכנסת שלה.
תמונת מצב טובה במעט עולה כשבודקים את האייטמים שעסקו ב"עסקת המאה" של טראמפ. במקרה זה, כשהאייטמים הוקדשו לאפשרות שתישלל האזרחות הישראלית מעשרות אלפי תושבי המשולש ואלה יהפכו לאזרחי הרשות הפלסטינית, נוכחות אקטיבית של דוברים ערבים נרשמה ב-37% מהמקרים. ב-20 האייטמים שהוקדשו למצב החברה הערבית (אייטמים על יחס מפלה, בעיות דיור, כלכלה, אלימות, זהות ישראלית\פלסטינית והחרמת הבחירות), שיעור הנוכחות האקטיבית עמד על 65%.
* * *
פרויקט "נוכחים נפקדים" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויחד עם יפעת מחקרי מדיה