(עיבוד תמונה: עידו קינן)

כשהשחקן ג'ון מלקוביץ' נכנס לראש של עצמו בסרט המבריק "להיות ג'ון מלקוביץ'", הוא זכה להצצה חד-פעמית במנגנון הנסתר מן העין שבבסיס החשיבה האנושית, וביתר שאת בזו של האדם המפורסם, ההומו-סלבריטס: הידיעה הברורה שכל העולם סובב סביבו ומיועד לשרת אותו.

בראשו של מלקוביץ', כל האנשים לובשים את פניו וכולם מנהלים שיחות ערות שמורכבות ממה שהקולנוען אלן ברלינר הגדיר כצליל המתוק ביותר – שמו שלו: "מלקוביץ' מלקוביץ' מלקוביץ'. מלקוביץ' מלקוביץ'. מלקוביץ' מלקוביץ'?". עמודי הבית של אתרי החדשות הכלכליים סיפקו בתחילת השבוע הצצה דומה למנגנון הפחות נסתר מן העין שנמצא בבסיס החשיבה של עורכיהם: הידיעה הברורה שהם חייבים, פשוט חייבים, ללהג בלי שום הפסקה, מחשבה או שיקול דעת על מחשב הלוח החדש של אפל, האייפאד.

כן, אפל היא חברה מהפכנית שדחפה את מהפכת המחשוב האישי (מחשבי אפל) ואת מהפכת המוזיקה הדיגיטלית הניידת (אייפוד ואייטיונז). כן, הצלחה של האייפאד יכולה להרים מעלה את שוק מחשבי הלוח כולו, וכישלון שלו עשוי לאותת שהמנכ"ל והמייסד, סטיב ג'ובס, איבד את מגע הזהב שלו.

לא, זה לא אומר שכלי תקשורת ישראליים צריכים לרתום את עצמם לעגלת השיווק של אפל, כפי שהם אוהבים כל-כך לעשות. לא, זה לא אומר שמוצדק להזין את האש בעוד ועוד אייטמי קצף על סלבריטאים שכותבים על האייפאד בטוויטר, על האייפאד הראשון שנמכר לבעלה של חברת-כנסת (תארו לכם!), על קבוצה שתיעדה את עצמה מרסקת אייפאד ופירסמה את הסרטון ביו-טיוב ועל כך שהמגזין "טיים" מדווח על האייפאד בפרויקט שער (בקרוב: סוכנויות הידיעות מדווחות שאתר ישראלי מדווח שה"טיים" מדווח על האייפאד).

ולא, גם יום חדשות חלש של ערב חג למחרת ההשקה של מכשיר הקסמים לא מצדיק תשעה מופעים של המלה "אייפאד" בעמוד השער של אתר "כלכליסט", ולא 19 בזה של "דה-מרקר" (אתר "גלובס" שמר על חוש מידה עם אזכור אחד בלבד). אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד. אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד? אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד אייפאד!