העיתונאי דורי בן-ישראל קריו, שמפעיל את אתר "מיזבלה" ומנהל מאבק ארוך שנים מול חברת פייסבוק, הוא "קוזאק נגזל" שביד אחת מטריד ומאיים על תאגיד הענק וביד השניה בא אליה בטענות על אי מתן שירות ופגיעה בשמו הטוב, כך קבעה השופטת רחל ברקאי וחייבה אותו לפצות את תאגיד הענק בעשרות אלפי שקלים.

השבוע לפני שנתיים השיק בן-ישראל קריו לאוויר אתר בשם "קונטקט פייסבוק", הכולל פרטי קשר של גורמים שונים בחברת פייסבוק ישראל ופייסבוק אירלנד, וכן במשרד יחסי-הציבור של פייסבוק בישראל, "שלום תל-אביב" של זמיר דחב"ש. בן-ישראל קריו החליט להעלות את האתר לאוויר כפעולת מחאה על כך שהחברה, המספקת שירות שנצרך בידי מיליוני ישראלים, אינה נגישה ומערימה קשיים על הנסיונות ליצור עימה קשר. בפייסבוק מיהרו לחסום את האפשרות לשתף ברשת החברתית קישורים לאתר "קונטקט פייסבוק", ובמשך כחודשיים חסמו גם האפשרות של משתמשי פייסבוק לפרסם קישורים לאתר "מזבלה", המספק חדשות בתחום הפרסום.

בן-ישראל קריו טוען בכתב התביעה כי משתמשים שניסו לשתף קישורים לאתר "מזבלה" קיבלו הודעה שלפיה "התוכן שאת מנסה לשתף כולל קישור שמערכות האבטחה שלנו זיהו כמסוכן"

בעקבות החסימה הגיש בן-ישראל קריו תביעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו. בן-ישראל קריו דרש, באמצעות עו"ד יהונתן קלינגר, כי בית-המשפט יחייב את פייסבוק להסיר את חסימת "מזבלה", וכן יפצה אותו ב-100 אלף שקל. התביעה הוגשה באמצעות כתובת דואר אלקטרוני ייעודית שפייסבוק נאלצה לספק כתוצאה מהכרעה משפטית קודמת.

בן-ישראל קריו טוען בכתב התביעה כי משתמשים שניסו לשתף קישורים לאתר "מזבלה" קיבלו הודעה שלפיה "התוכן שאת מנסה לשתף כולל קישור שמערכות האבטחה שלנו זיהו כמסוכן". זו "התערבות לא הוגנת", טען בן-ישראל קריו. בנוסף, כך נטען, היו משתמשים שניסו לשתף קישורים ל"מזבלה" ונתקלו בהודעה כי הדבר לא אפשרי מפני שהתוכן שהם מעוניינים לשתף עשוי להיות ספאם. הטענה כאילו מדובר בספאם, טען בן-ישראל קריו, היא "תיאור כוזב" של התוכן באתר "מזבלה" ומהווה פגיעה בשמו הטוב, ועל כן מגיע לו פיצוי.

בחברת פייסבוק אירלנד טענו להגנתם, באמצעות עורכי-הדין יעקב שרביט, שי כגן ופיני דואק ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, משרד עורכי-הדין הגדול בישראל, כי אתר "מזבלה" נחסם לשיתוף בפייסבוק משום שיש בו קישורים לאתר "קונטקט פייסבוק".

"התוכן הזדוני המופיע באתר 'קונטקט פייסבוק'", נטען בכתב ההגנה, "מפר את תנאי השימוש והמדיניות של פייסבוק. בהתאם לכך חסמה פייסבוק אירלנד את האפשרות עבור משתמשי פייסבוק לפרסום בשירות פייסבוק קישורים המובילים לאתר 'קונטקט פייסבוק'". עם זאת, מוסיפים בפייסבוק, מנגנון החסימה שיצרו "לא עצר את התובע מלנקוט במאמציו הבלתי נלאים להטריד אנשים פרטיים ולהפר את פרטיותם. לאחר הפעלת החסימה על אתר 'קונטקט פייסבוק', התובע יצר 'מעקפים' שונים – באמצעות קישורים וכתובות URL חדשים – על מנת להפנות משתמשים לאתר 'קונטקט פייסבוק'".

"תביעתו זו של התובע דומה לזעקת 'הקוזק הנגזל'", כתבה השופטת בפסק דינה. "בעוד זה בועט, פוגע, מאיים ומפר חוק, זועק הוא בלי למצמץ את זעקת הפגוע והנרמס"

בפייסבוק מגדירים את אתר "קונטקט פייסבוק" אתר "בלתי חוקי" וטוענים כי בשל הניסיונות של בן-ישראל קריו לעקוף את החסימה של אתר זה, בין היתר באמצעות אתר "מזבלה", לא היתה לחברה ברירה אלא לחסום גם את כל הקישורים לאתר "מזבלה".

בפייסבוק הדגישו כי אתר "קונטקט פייסבוק" מצטרף לשורה ארוכה של פעולות שביצע בן-ישראל קריו שנועדו לדברי החברה להטריד ולאיים עליה ועל בכיריה. כך, בין היתר, מציינים בפייסבוק כי בן-ישראל קריו חתם את הפוסטים שלו עליהם במלים "פייסבוק תבער"; כי פרסם תצלום של הכתובת "BURN" שנכתבה לטענתו ליד משרדי פייסבוק, וכי כתב בטוויטר "בלאגןןןן לשרוף את פייסבוקקקקק". בנוסף, טענו בחברה, בעקבות פרסום ב"מזבלה" של סרטון ובו נראה ביתה של מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר-תאני, כפי שצולם מרחפן שטס מעליו, נאלצה חברת פייסבוק ישראל לשנות את מערך האבטחה שלה.

השופטת ברקאי דחתה את התביעה תוך מתיחת ביקורת חריפה על בן-ישראל קריו. "תביעתו זו של התובע דומה לזעקת 'הקוזק הנגזל'", כתבה בפסק דינה. "בעוד זה בועט, פוגע, מאיים ומפר חוק, זועק הוא בלי למצמץ את זעקת הפגוע והנרמס".

טענתו של בן-ישראל קריו לפגיעה בשמו הטוב נדחתה בטענה כי אזהרת הספאם שהוציאה פייסבוק על אתר "מזבלה" אינה משליכה על מפעיל האתר. "המשתמש הסביר הקורא אזהרה זו אינו רואה בה פגיעה בשם טוב של מי שמפעיל את האתר אלא אך חשש לקיומו של אתר פוגעני", נכתב בפסק הדין.

"לתובע [בן-ישראל קריו; א.פ] אין זכות קנויה בלתי מוגבלת ליהנות משירותי פייסבוק", קבעה השופטת ברקאי. " זכות זו קיימת לו כל עוד עומד הוא בתנאי המדיניות של פייסבוק שנקבעו. בעת שפרסומיו באתר 'קונטקט פייסבוק' נועדו להטריד את עובדיה הבכירים של פייסבוק ישראל, על דרך של פרסום פרטים אישיים אודותם ללא הסכמתם, וכשהוא חוזר ונוקט במנגנונים שונים כדי לעקוף את החסימה, הייתה רשאית פייסבוק לראות בהתנהגות זו כהתנהגות 'ספאמית טיפוסית' ולכן בלתי בטוחה. בהתאם, עומדת לפייסבוק הגנת האמת בפרסום עת התריעה על פי מדיניותה כי מדובר באתר ספאם זדוני".

השופטת ברקאי לא רק שקיבלה את עמדת פייסבוק כי התכנים באתר "קונטקט פייסבוק" היו "זדוניים" אלא גם קבעה שתאגיד הענק פעל בתום לב מול בן-ישראל קריו ו"מזבלה" ואין לייחס לו כל זדון כפי שנטען בתביעה. מעשי פייסבוק היו, כך לפי פסק הדין, "פעולה לגיטימית במסגרת סמכותה ומדיניותה אשר הופעלה באופן סביר ומידתי".

עוד נדחתה מכל וכל טענת בן-ישראל קריו כי פייסבוק עברו על חוק עוולות מסחריות. "התובע הינו לקוח כועס, בועט ומורד המבקש להטריד את העוסק (פייסבוק) וזה, מנגד, חוסם באופן לגיטימי את דרכו מלעשות שימוש בפלטפורמה שלו (של פייסבוק) כדי לקדם ענייניו", כתבה השופטת ברקאי. "על בסיס האמור, אין לקבוע כי עוולת ההתערבות הלא הוגנת מתקיימת, כל שפייסבוק עשתה הוא למנוע מהתובע מעבר דרכה אל עסקיו".

"תביעה זו טוב היה לו לא הייתה מוגשת כלל", ציינה השופטת ברקאי בסיום פסק דינה. "ככל שמבקש התובע ליהנות מהפלטפורמה של פייסבוק כדי לקדם עסקיו עליו לקבל על עצמו את כללי ההתנהגות המקובלים והראויים בקהילת פייסבוק. ככל שמבקש הוא לשבור מוסכמות ולא לכבד את כללי השימוש שנקבעו, שהינם סבירים ומידתיים, לא קמה לו זכות קנויה להמשיך וליהנות מהפלטפורמה של פייסבוק כאמצעי קישור לאתרים שלו".

השופטת הטילה על בן-ישראל קריו לשלם לפייסבוק הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.

35377-03-17

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 538KB)