העיתון "ישראל היום" פרסם אתמול (5.9) עוד סקר ליהודים בלבד, הפעם סקר שהוזמן על-ידי העיתון עצמו. בכך פעל העיתון בניגוד לכללי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, חרף היותו חבר בה. "רק 30% מבני הנוער בקיאים במילות 'התקווה'", הודיעה כותרת בולטת שנדפסה בראש שער "ישראל היום". נוסף לבקיאות בהימנון הלאומי כלל הסקר שלל שאלות ידע כללי בנושאי אזרחות, היסטוריה ואקטואליה.
ממצאי הסקר המלאים יתפרסמו בגיליון סוף השבוע של "ישראל היום", הובטח לקוראים, אולם מהדיווח שפורסם אתמול עולה כי הסקר כלל שאלות על כ"ט בנובמבר, מלחמות ישראל, הקו הירוק וכיוצא באלה. שאלות שראוי לשאול מדגם מייצג של כלל בני הנוער בישראל, יהודים ולא יהודים כאחד. למרות זאת, בפסקה השנייה של הידיעה על הסקר מצוין כי הוא נערך בקרב מדגם מייצג של תלמידי כיתות י"א וי"ב במגזר היהודי בלבד.
ברוך רון, המשנה לעורך "ישראל היום" ומי שחתום על הידיעה בעיתון היומי, מציין כי "בבחירת הנשאלים היתה הקפדה על חלוקה מגדרית (257 בנות ו-257 בנים), מגזרית (51% תלמידי בתי-ספר ממלכתיים, 28% ממלכתיים-דתיים, 13% חרדיים ו-7% פרטיים) וגיאוגרפית", מה שרק מדגיש את היעדרותם מהסקר של כחמישית מאוכלוסיית ישראל הלא יהודית. על-פי הידיעה, הסקר נערך בשבוע האחרון של אוגוסט על-ידי מכון הגל-החדש.
שער "ישראל היום", 5.9.2018 (לחצו להגדלה)
סקרי אפרטהייד, כלומר סקרים שבודקים רק את העמדות של פלח מהאוכלוסייה תוך התעלמות מחלקים אחרים בחברה, למרות שנושא הסקר רלבנטי לכלל האוכלוסייה, פסולים מבחינה אתית, כך קבע בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בשתי ערכאות נפרדות. "ישראל היום" מתהדר מדי בוקר בכפולה הפותחת של העיתון בחברות במועצה. למרות זאת, העיתון מפרסם דרך קבע סקרים שנערכים בקרב יהודים בלבד, גם כשהנושא רלבנטי לכלל האוכלוסייה.
בעבר כבר הורשע "ישראל היום" בהפרת סעיף זה בתקנון, יחד עם כלי תקשורת אחרים, ואף נאלץ לפרסם את החלטת בית-הדין לאתיקה מעל דפיו. אף על פי כן, העיתון לא שינה את דרכו. אם לא די באפליה, העיתון גם מִסגר את המידע באופן שעלול להטעות את קוראיו. בכותרות נכתב על "בני הנוער" ו"תלמידי התיכון", וכך גם לאורך הידיעה שהביאה את ממצאי הסקר. רק פעם אחת צוין בגוף הידיעה כי בפועל מדובר בבני הנוער יהודים בלבד.
מ"ישראל היום" נמסר בתגובה, באמצעות הדובר הראל דוידוביץ': "מאחר שחלק מהשאלות בסקר נושאות צביון פוליטי-לאומי – כמו 'מה קרה בכ"ט בנובמבר' או 'מהן מילות 'התקווה'', ומאחר שעמדת הרוב המכריע של הציבור הערבי בסוגיות אלו ידועה, הרי שהכנסתם של תלמידים ערבים לסקר מסוג זה אינה רלבנטית, והיתה רק גורמת להטיה של התוצאות.
"אי-אפשר להשוות חוסר ידע של תלמידים ערבים בשאלה כמו 'מהם חמשת חומשי התורה' לחוסר ידע של תלמידים יהודים בשאלה כזו. בעיתון שיערכו אנשי 'העין השביעית' הם מוזמנים להכין סט נפרד של שאלות לתלמידים ערבים, ולשאול בו מהן הסורות הראשונות של הקוראן ומתי חל יום הנכבה".
יצוין כי ערכאת הערעור בבית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות התייחסה במפורש למקרים שבהם סקרי דעת קהל נערכים בקרב יהודים בלבד, בטענה כי עמדת הלא-יהודים כבר ידועה מראש. "ההנחה כי בעניינים מסוימים דעתו של ציבור מסוים 'ידועה' או ניתנת לניחוש מהווה הכללה בלתי ראויה אשר עלולה לתת דרור לסטריאוטיפים ולדעות קדומות", נקבע בהחלטה. "לא ניתן להניח בנקל הנחות מסוימות בדבר דעתו של ציבור מסוים. קביעה זו הינה שגויה מיסודה, והיא מבטאת נורמה עיתונאית מסוכנת".