הוועדה להסרת חסמים בתקשורת בשפה הערבית, הפועלת כוועדת משנה של ועדת הכלכלה בכנסת, התכנסה ביום שני (4.6) לדיון ראשון שהוקדש לאפליית ערבים במדידת הרייטינג בישראל.

"בלי רייטינג אין פרסום, בלי פרסום אין כסף ובלי כסף אין מדיה", הסביר בפתח הדיון יו"ר הוועדה, ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), את הצורך להתמקד דווקא בנושא הרייטינג. ח"כ פריג' טען כי אם ישתנה יחסה של הוועדה הישראלית למדרוג כלפי הציבור הערבי, ישתנה גם היקף הפרסום במדיה בשפה הערבית ואף תצומצם ההדרה של ערבים מכלי תקשורת מרכזיים בשפה העברית.

במהלך הדיון שם ח"כ פריג' דגש על כמה בעיות מרכזיות באופן שבו מתייחסת ועדת המדרוג הישראלית לחברה הערבית בישראל: בפאנל המשפחות שעל-פיו נקבע הרייטינג אין די משפחות ערביות, ואלו שישנן שם אינן מפולחות לפי השתייכות דתית. הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, כך עלה מהדיון, אינה פועלת לשינוי מציאות זו. בעיה נוספת היא האופן שבו המפרסמים והערוצים משתמשים בנתוני הרייטינג, תוך שהם משתמשים בנתוני האוכלוסייה היהודית בלבד ומדגישים אותם, נוהג שמביא להדרת ערבים מהתקשורת.

כאמור, ראשית עלתה בעיית הרכב המשפחות הערביות המשתתפות בפאנל של ועדת המדרוג. לפי הנתונים שהציג בכנסת שמוליק שם-טוב, מנכ"ל הוועדה הישראלית למדרוג, נכון להיום אין די משפחות ערביות בפאנל כדי לענות על הצורך בדיוק סטטיסטי. במקום 130 משפחות ערביות מתוך 700, ישנן רק 100 משפחות ערביות.

שמוליק שם-טוב (צילום: משה שי)

שמוליק שם-טוב (צילום: משה שי)

שם-טוב טען בפני חברי-הכנסת כי ועדת המדרוג מוציאה על גיוס משפחה ערבית לפאנל פי שניים מגיוס משפחה יהודית, ובכל זאת אינו מצליח לגייס די משפחות ערביות. "אני צריך עוד כסף", הסביר, "אם היה לי עוד חצי מיליון או מיליון שקל... החברים לא מוכנים לתת את זה". החברים בוועדת המדרוג הם תחנות הטלוויזיה, יחד עם איגוד השיווק הישראלי, איגוד חברות הפרסום והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

לפי הנתונים שהציג שם-טוב, ועדת המדרוג מצליחה באחד מתוך שבעה נסיונות גיוס כשמדובר במשפחות יהודיות, ובאחד מתוך 20–30 נסיונות כשמדובר במשפחות ערביות. לדבריו, גם כאשר בוועדה מצליחים לגייס משפחה ערבית מתעוררים קשיים בשיתוף הפעולה. בין השאר, "הם מפחדים להכניס הביתה, למכשיר הטלוויזיה, מתקן שהם חושבים שאולי מישהו נכנס להם הביתה, אולי השב"כ, אני לא יודע", אמר שם-טוב.

בעיה אחרת הנוגעת לייצוג האוכלוסייה הערבית בפאנל של ועדת המדרוג היא שהמשפחות הערביות שכן משתתפות בו אינן מפולחות לפי דת – מוסלמים, נוצרים או דרוזים – באופן שמשקף את חלקן של הדתות השונות באוכלוסייה. במלים אחרות, יכול להיות שמתוך 100 המשפחות שגויסו לוועדה במאמץ והשקעה רבים, הרוב הוא נוצרי או דרוזי, אף שחלקן באוכלוסיית הערבים בישראל קטן בהרבה לעומת המוסלמים.

איתן כסיף, מנכ"ל חברת קנטאר מדיה בישראל, שמבצעת בפועל את המדידות עבור ועדת המדרוג, טען כי "גם אם אין כרגע הנחיה שבתוך האוכלוסייה הערבית צריכים להיות כך וכך מוסלמים, כך וכך דרוזים וכך וכך נוצרים, המקריות מביאה אותם". בהמשך טען כסיף כי בחברת קנטאר מדיה לא התבקשו לפלח את האוכלוסייה הערבית בפאנל לפי דת כך שההרכב ישקף את חלקן בפועל של הקבוצות השונות בחברה הערבית בישראל, אך ציין שהדבר אפשרי. "מי צריך לבקש?", התעניין ח"כ פריג'. "מישהו בוועדה", השיב כסיף.

כשהתבקש שם-טוב להידרש לסוגיית ההתעלמות מההבדלים בין ערבים מוסלמים, נוצרים ודרוזים, הוא הזמין את בסאם ג'אבר, הבעלים של ערוץ הלא TV, להיכנס לוועדת המדרוג ולפעול לייצוג הולם של הערבים בפאנל. ג'אבר, שנכח בדיון בכנסת, אמר כי לערוץ אין די כסף למימון חברותו בוועדה (כחצי מיליון שקל בשנה לערוץ ייעודי כמו הלא TV). "יש לנו בעיה מסוימת במגזר הערבי, והיא נובעת מזה שאף אחד בוועדה לא מתעניין בזה", העיר מנכ"ל ועדת המדרוג.

יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (משמאל) ומנכ"ל הרשות ניר שוויקי, ועדת המשנה להסרת חסמים בתקשורת בשפה הערבית, 4.6.2018

יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (משמאל) ומנכ"ל הרשות ניר שוויקי, ועדת המשנה להסרת חסמים בתקשורת בשפה הערבית, 4.6.2018

על רקע זה פנה ח"כ פריג' ליו"ר הרשות השנייה, חברת-הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב-ברקוביץ', ושאל מדוע הרשות, כחברה ותיקה ומרכזית בוועדה, אינה פועלת לתיקון העיוותים במדידת האוכלוסייה הערבית. שמאלוב-ברקוביץ' השיבה כי יש בעיות אחרות בשיטת המדידה של הוועדה.

לדבריה, פאנל של 700 משפחות לא יכול לייצג כראוי מדינה הטרוגנית כמו ישראל, שבה חיים כ-8 מיליון איש. בצרפת, אמרה, שם חיים קרוב ל-70 מיליון איש, ובגרמניה, שבה חיים כ-80 מיליון איש, הפאנלים מונים 5,000 איש (כלומר, אוכלוסייה הגדולה בערך פי עשרה מזו של ישראל, ופאנל הגדול פי שבעה מזה של ישראל). בהולנד, הוסיפה, שם חיים כ-17 מיליון איש בלבד (בערך פי שניים ממדינת ישראל), יש פאנל שמונה 1,250 משפחות (פחות מפי שניים מאשר בישראל). כשמנכ"ל ועדת המדרוג שם-טוב ביקש לדעת מניין הנתונים על היקפי הפאנלים במדינות אירופה הרגיעה אותו יו"ר הרשות השנייה ואמרה: "שמוליק, גם אנחנו קצת יודעים לעשות עבודה, תאמין לי, גם עבודה מאוד מקצועית".

אף אחד מהנוכחים לא התעכב על כך שהנתונים שסיפקה שמאלוב-ברקוביץ' מוכיחים למעשה את ההפך מטענתה, ומדגימים שבארצות אירופה היחס בין הפאנלים לאוכלוסייה קטן אף מזה של ישראל.

כששוב התבקשה להסביר מדוע הרשות השנייה אינה פועלת לתיקון העיוותים בשיטת מדידת האוכלוסייה הערבית, העירה שמאלוב-ברקוביץ' כי מונתה לתפקידה לפני חודשים אחדים בלבד. בכלל, הוסיפה, לא ברור לה מדוע הרשות השנייה משלמת לוועדת המדרוג קרוב ל-2.5 מיליון שקל בשנה. "שמעתי משמוליק שאחת הסיבות שאנחנו נמצאים [בוועדה] זה בגלל ההגבלים [העסקיים]. אנחנו שם כדי לאפשר למפוקחים שלנו לעבוד יחד", אמרה. "על אחת כמה וכמה – תשלמו לנו, אם אנחנו מאפשרים למערכת הזו לעבוד". בהמשך הוסיפה כי אולי יש מקום "לשנות את הפיקוח" על ועדת המדרוג "כדי שיהיה גוף ציבורי ולא פרטי".

כשהתבקשה פעם נוספת להסביר מדוע הרשות לא מתערבת באפליית הערבים בוועדה למדרוג אמרה שמאלוב-ברקוביץ' כי "להעביר את הדיון למגרש הציבורי זו טעות. אם אנחנו אשמים מצאנו אשם כל הכבוד, זו לא המטרה. בכנות, עד כה אנחנו לא פיקחנו על ערוצים בשפה הערבית" (ערוץ הלא TV עבר לאחרונה לפיקוחה של הרשות, אחרי שהיה תחת פיקוח מועצת הכבלים והלוויין).

ניר שוויקי, מנכ"ל הרשות השנייה, שהוזמן גם הוא להופיע בפני ועדת המשנה בכנסת, הודיע כי לא היה מודע לדרישה לפלח את האוכלוסייה הערבית לפי דת באופן שיהלום את החלקים השונים באוכלוסייה, אך כעת ידאג לכך שחלוקה זו תתבצע.

דיון ועדת המשנה להסרת חסמים בתקשורת בשפה הערבית, 4.6.2018

דיון ועדת המשנה להסרת חסמים בתקשורת בשפה הערבית, 4.6.2018

בעיה נוספת שהטרידה את ח"כ פריג' נגעה לעובדה שהמפרסמים והערוצים נוטלים מהוועדה את נתוני הרייטינג של האוכלוסייה היהודית בלבד, והופכים את הנתון הזה לסטנדרט שעל-פיו קובעים את היקפי הפרסום בכל תוכנית.

"למה אתה מפרסם את הנתון של היהודים?", שאל ח"כ פריג' את שם-טוב. "אנחנו מפרסמים את כל הנתונים שמבקשים מאיתנו", השיב מנכ"ל ועדת המדרוג. "השוק של המפרסמים וערוצי הפרסום מבקש מאיתנו רק את האוכלוסייה היהודית, אז אנחנו מספקים לו את זה. אם מחר יבקשו מאיתנו נתון של אוכלוסייה בנתניה, נספק את זה. הוועדה מודדת במדויק את האוכלוסייה של מדינת ישראל ומספקת נתונים מדויקים. מה עושים עם הנתונים, זה לא באחריותי. אני לא יכול לשלוט בזה. אם אתם תוציאו חוק שאומר שצריך לפרסם רק את כלל האוכלוסייה ואסור לפרסם רק יהודים, אנחנו נפרסם רק כלל האוכלוסייה".

ח"כ חנין: התחשבות המפרסמים בצופים היהודים בלבד יצרה מנגנון שמתעדף צפיית יהודים, "אם יש תוכנית שפונה במיוחד לקהל הערבי, לא רק שלא כדאי להשקיע בה, כדאי לא להשקיע בה"

כבר בתחילת הדיון, עוד בטרם החל שם-טוב בדבריו, העיר ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), חבר הוועדה לצד ח"כ חמד עמאר (ישראל-ביתנו) וח"כ יצחק וקנין (ש"ס), הערה הנוגעת לגבולות סמכותו של מנכ"ל ועדת המדרוג. חנין אמר כי הבעיה שיש להידרש אליה כלל אינה מצויה בוועדת המדרוג, אלא בקרב המפרסמים והערוצים המסחריים, ש"הגיעו להסכמה שעל-פיה הם מחשיבים בפועל רק את הצופים היהודים". לדברי ח"כ חנין, מצב זה יוצר תמריץ להדרת ערבים מהתקשורת. "ערוץ שרוצה להרוויח כסף צריך להסתכל רק על הצופים היהודים", טען. "אם יש תוכנית שפונה במיוחד לקהל הערבי, לא רק שלא כדאי להשקיע בה, כדאי לא להשקיע בה". לדבריו, נוצר בטלוויזיה המסחרית "מנגנון שמתעדף צפיית יהודים" ומעודד הדרת ערבים משיקולים מסחריים גרידא.

"עם כל הכבוד לשיקולים המסחריים, הם לא חזות הכל", החרה החזיק אחריו ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת). "לוועדה יש מאפיינים ציבוריים חזקים, ולכן עולה השאלה עד כמה היא צריכה להיות מוטית בהכתבה על-ידי הגופים המסחריים, או שהיא עצמה צריכה להנהיג את הנורמות והסטנדרטים בתחום הזה. ובוודאי שאין מקום לשום שידור מסחרי שטומן בחובו שיקולים גזעניים או מפלים, או שהתוצאה שלו פוגעת בציבור הערבי גם אם אין כוונה מלכתחילה לפגוע". בהמשך הדיון העלה ח"כ חנין את האפשרות "לקדם מהלך שיעביר חובות ציבוריות על המערכת הזו".

"אתה לא חייב לי כלום", הודיע ח"כ פריג' לשם-טוב לקראת סוף הדיון, "אבל אני לא ארד ממך. אני אשתמש בכל הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשות הוועדה כדי להקשות עליך אם לא תשתף פעולה". ח"כ פריג' ביקש משם-טוב לחשוב על פתרונות לקראת הדיון הבא של ועדת המשנה, שיוקדש לתקציבי לשכת הפרסום הממשלתית.