הפתיח מציג רצף תצלומים דרמטי של שחקני מכבי תל-אביב בכדורסל, מיד אחריו את הלוגו הרשמי של המועדון, ואז מתחיל האירוע בדבריו של המנחה: "שלום לכולם, חברים, אנחנו נמצאים ב'הנג-אאוט' של גוגל-פלוס, בעצם טכנולוגיה חדשה שלכם האוהדים, שיכולים לתקשר ישירות במקרה הזה עם אנשי מכבי תל-אביב. מכבי תל-אביב בנושא הזה היא בעצם פורצת גבולות, הראשונה בארץ, בישראל, שמשתמשת בטכנולוגיה הזו". הדובר הוא רועי גלדסטון, כתב ערוץ הספורט, המכסה את מכבי תל-אביב בכדורסל. האירוע: מסיבת אוהדים-עיתונאים בשידור ישיר, וכל כולה הפקה מטעם המועדון בשיתוף עם גוגל ישראל.
האירוע האינטרנטי התקיים לפני כעשרה ימים, כשהקבוצה שהתה בבלגרד במסגרת משחקיה בליגה האדריאטית. המאמן דייוויד בלאט, עוזרו דרק שארפ והשחקן דייוויד בלו ענו על שאלות של שמונה אוהדים, בהנחיית גלדסטון. הראיון, שארך כשעה, הוצג באתר הרשמי של מכבי תל-אביב ובעמוד הפייסבוק שלו, והובטח כי בעתיד ייערכו מפגשים נוספים דומים.
גלדסטון הגיע לפני שנה לערוץ הספורט מ-ONE, שם סיקר את הפועל תל-אביב, הפועל רמת-גן ונבחרת ישראל בכדורגל. במקום עבודתו החדש הוא הוקפץ היישר אל התפקיד הבכיר והיוקרתי של סיקור קבוצת הספורט מס' 1 בישראל, במקומו של עמר בנוביץ' הפורש.
לכתב המסקר את מכבי תל-אביב בערוץ הספורט חיים די נוחים. ערוץ הספורט ומכבי תל-אביב קשורים בקשר אמיץ: אודי רקנאטי הוא גם הבעלים של הערוץ וגם של הקבוצה, שבה הוא מכהן כסגן היו"ר. לפני שלוש שנים רכש ערוץ הספורט את זכויות שידורי היורוליג. בעבר הכחיש רקנאטי שהוא מתערב בתוכני הערוץ בכל הקשור למכבי. נראה שאין צורך בהתערבות כזו; הערוץ מבין לבד את תפקידו במשחק ומתפקד עבור מכבי כבית תקשורתי חם בדרך כלל, למעט עקיצות פה ושם באולפן "חמישיות" בהנחיית עפר שלח.
בשנה האחרונה היה גלדסטון חתום על כמה פרסומים ראשונים בולטים מהנעשה במכבי תל-אביב, ביניהם פנייה לעמרי כספי כדי שישוב לקבוצה, פאפאלוקאס שביקש לעזוב, החתמת לנגפורד, והסקופ האחרון מהשבוע שעבר – מכבי תל-אביב במו"מ להכנסת שותף נוסף במועדון. הרושם הוא שאין כיום כתב המקורב לקבוצה יותר מגלדסטון. בפברואר אשתקד הפיק אייטם מיוחד שבו בתו של המאמן בלאט, שני בת ה-18, ריאיינה את אביה. לא כל עיתונאי יזכה לג'סטה כזו.
בין סיקור אוהד של קבוצה ובין הופעה מטעמה ובשירות האינטרסים שלה עדיין פעורה תהום. אולי לא התהום העמוקה ביותר שבנמצא, אולם עמוקה מספיק כדי שעיתונאי יבחין בקווים האדומים המגדרים אותה. אלא שגלדסטון מרגיש בן-בית במכבי עד כדי כך שהוא אינו רואה בעיה בביצוע עבודת שירות לאירוע שיווקי של הקבוצה. "מכבי תל-אביב פורצת גבולות", הילל גלדסטון בדברי ההקדמה לאירוע שהנחה, בלי לשים לב שהוא עצמו פרץ גדר ברגל גסה. כשתקראו מעתה את הידיעות של גלדסטון או תקשיבו לדיווחים שלו בערוץ הספורט בענייני מכבי תל-אביב, קחו אותו בעירבון מוגבל. עוד יותר מוגבל.
ואולי לא. אולי הזעזוע מהזליגה הגסה הזאת מעיתונאות לשיווק הוא כבר פאסה. אולי גלדסטון הוא העיתונאי החדש, אחד שאין לו שום יומרה לעמוד לשירות האובייקטיביות, שאין לו שום כבוד לגבול המיושן בין המסקר לתחום הסיקור שלו.
אולי העיתונאי החדש שגלדסטון מייצג כבר פשט מזמן את תחפושת כלב השמירה, פיטר את חיילי הגילוי הנאות, ויתר לחלוטין על מראית העין של עיתונות לוחמת וחוקרת, שמייצגת את טובת הקוראים והצופים. אולי צריך לנסח מחדש קווים לדמותו של העיתונאי ולהודות שהוא פשוט פועל במפעל, וכל מה שמביא כסף – כשר. עובדה: למעט כמה מבקרי תקשורת, שבואו נודה, רובם בני הדור הישן, כולם – עיתונאים כצופים – ששים להשתתף בחגיגה החדשה, בלי להרגיש אי-נוחות. בלי להרגיש שמרמים אותם.
בעולם הישן, כשעיתונאי נאשם למשל בהטיה קבועה לטובת "הקבוצה של המדינה", ברוב המקרים הוא היה מכחיש את ההאשמות בזעם ושולף הוכחות, ולו קלושות, למקצועיותו, להעדר משוא הפנים שלו. בעולם הישן העובדה שמכבי תל-אביב שימשה פרה קדושה של תקשורת הספורט היתה עבור כמה מהעיתונאים המסקרים אותה מקור לבושה ולהכחשה.
בעולם החדש זו היסטוריה, או אפילו ארכיאולוגיה. קבוצה היא גוף עסקי בדיוק כמו שערוץ ספורט הוא גוף עסקי, ואתיקה-שמתיקה היא מקל דק ומיותר בגלגלי מכונת הכסף. אפשר להזדעזע, אבל העיתונות החדשה הזו עוברת כמו כל שיירה, שבכל תחנה מטפסים עליה עוד ועוד צרכנים מרוצים. בקצב הזה, עיתונאות כפי שהכרנו עד לפני עשר שנים תהפוך להיות מעשייה עממית תמימה, שמפארת ערכים שאיש כבר אינו מכיר.
3 קטנות
הלוח של אתמול. מעניין מה הם הקריטריונים בבחירת המשחק המרכזי בערוץ 1. השבוע שידרו שם את מכבי חיפה מול סכנין – מפגש של מרכז טבלה. שתי קבוצות שהן לא למעלה ולא למטה. שום ניצחון של אחת מהן לא היה מטלטל את הטבלה. כל זאת כשהמחזור סיפק משחק מעניין פי כמה עם השלכות על הצמרת ועל התחתית, בין באר-שבע להפועל תל-אביב. וזה עוד בלי להזכיר את משחקה של המובילה, קריית-שמונה, שאירחה את ראשון-לציון. האם "המשחק המרכזי" כשמו כן הוא, או שהוא נתון לחסדי חכמי מחלקת הספורט ברוממה, שתקועים עדיין בסדר הישן של "ארבע הגדולות"? או שאולי בוחרים את המשחק באמצעות הגרלה.
פרסום שני. אחת התופעות המעצבנות בהתנהלות של כלי תקשורת היא התהדרות לא מוצדקת בפרסום ראשון. כך היה ביום שלישי, כשבספורט "ידיעות אחרונות" התגאו כי יום קודם לכן חשפו שבהפועל תל-אביב מדברים על אפשרות למנות מאמן אחר. בכך ניסו ליצור רושם כי היו הסנונית הראשונה לבשר על פיטוריו של דרור קשטן. ובכן, חשיפה ראשונה לא היתה, מקסימום הם יכולים להתהדר ב"פרסום שני": ב"וואלה" הקדימו את "ידיעות" ביום אחד כשפירסמו כי נשקלת האפשרות להחליף את קשטן, זאת נוסף לפרסומים קודמים אחרים שלהם על יחסים עכורים בצמרת המועדון, ולא רק שלהם. כנראה שמאז שעורכי "ידיעות" השתלטו על ספורט ynet, הם כבר לא גולשים באתרים מתחרים.
גם הם בנמוכות. בהמשך לטור הקודם שעסק בליגות הנמוכות בתקשורת – ראוי להוסיף לרשימת המסקרים הקבועים גם את אתר גולר, את הבלוג המתחדש של רון עמיקם, עיתונאי בכיר בספורט "מעריב" שמעורב בנושא כאחד ממנהלי מכבי קביליו יפו מליגה א', ואת המדור "מתחילים מ-א'" בספורט "ידיעות", שלא מופיע בצורה סדירה (אבל התפרסם, למשל, השבוע).
התיקונים
ב"ידיעות" של יום שני התהפכו המספרים, ושעות שידורי הטלוויזיה השתגעו. כך למשל נכתב כי ב"יורוספורט" ישדרו בשעה 00:51 את יובנטוס מול קאשימה היפנית, במשחק לנבחרות עד גיל 71.
הגרפיקאית של ספורט "הארץ" התחננה לליד, ובינתיים שתלה אחד ישן. העורך היה כל-כך עסוק בשכתוב הכתבה שעסקה בחקירתו של אבי לוזון, ששכח לעדכן, וזו התוצאה.
הפועל תל-אביב הוליכה 0:1 על באר-שבע, וב-ynet עשו טעות של טירונים בפרסום התוצאה.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il