בבוקר הראיון עם נתי יפת, מייסד "שקוף" והעורך הראשי של האתר המיועד, נשלח דואר אלקטרוני מטעמו לכל האנשים שהצטרפו עד כה ליוזמה, יותר מ-150. יפת ציין במכתבו כי עד לאותו רגע רק אחד מהם אישר רשמית את השתתפותו בכנס "שקוף" שהוא מארגן ביום חמישי הקרוב. אמנם בשעות שחלפו בין משלוח מכתב זה לראיון עם "העין השביעית" אישרו עוד כמה עשרות חברים את השתתפותם, אך מידת ההיענות הראשונית לקריאה של יפת מדגימה את הקושי שעימו מתמודדים הוא וחבריו – הקושי להניע אנשים לתמוך ביוזמה, כל יוזמה, באופן ממשי, ולא רק להביע בעל-פה את הסכמתם עם מטרותיה. גם אם התמיכה מסתכמת במשלוח חוזר של דואר אלקטרוני.
התגברות על קושי זה היא, כרגע, המשימה העיקרית של שקוף – עיתונות לקידום הדמוקרטיה, עמותה שקמה במטרה לייסד אתר אינטרנט ששואף להיות בין אתרי החדשות המובילים בישראל, תוך שהוא ממומן ציבורית ופועל למען הציבור.
הרעיון של "שקוף" פשוט ויומרני כאחד. התומכים במיזם, אנשים פרטיים וקרנות ציבוריות, אמורים לממן את מרביתו, תוך הקפדה על חלוקת משאבים כך שלא תהיה תלות באדם פרטי בודד או בקרן ציבורית אחת. פרסומות אמורות לכסות לא יותר מ-25% מתקציב המיזם, שממילא אינו מיועד למטרות רווח. החופש מגופים מסחריים אמור לאפשר לאתר "שקוף" העתידי (כרגע עלה אתר שעיקרו הצגת היוזמה וקריאה להצטרפות) לסקר באופן שוטף את המתרחש בישראל מנקודת מבט אזרחית, תוך שימת דגש על מאבקים חברתיים וטובת הציבור; נקודת מבט שלדעת יפת ותומכיו, אינה קיימת בכלי התקשורת המסחריים או הציבוריים בישראל.
הכנס, שיתקיים ביום חמישי הקרוב על גג ביתו של יפת ברח' השומר 1 בתל-אביב, אמור להיות חלק מהפתרון לבעיית ההתגייסות. מלבד קיבוץ החברים והתומכים להיכרות ולשיחה, הכנס אמור לגרום ליוזמה "להיירות כמלוע של תותח", כדברי יפת, ולזכות להכרה ציבורית הולכת וגדלה, שתאפשר צירוף תומכים חדשים. בהם, אחרי הכל, תלויה הצלחתו של המיזם כולו.
מה תהא הצלחה מבחינתו של יפת? "השאיפה היא ש'שקוף' יהפוך להיות מודל לשידור הציבורי הבא בישראל", הוא אומר. "אם זה יצליח, ויש לי ספק אם אנשים באמת יבואו וייתנו מעצמם, אבל אם זה יצליח, אז יש ל'שקוף' פוטנציאל להיות לא רק מודל של אתר אינטרנט, אלא גם של פרינט ושל רדיו ושל טלוויזיה".
נקודת הזמן בה "שקוף" יעשה לכלי שידור ציבורי עדיין לא נראית באופק, וגם יפת עצמו מגדיר אותה כ"פנטזיה", אך בינתיים הוא פועל במרץ להגשימה. רק לפני כחודשיים החלו הוא וצוות ההקמה של האתר לעניין את המעגלים הקרובים אליהם ביוזמה, ונכון לעכשיו גויסו כ-150 חברי עמותה, תשעים מהם משלמים ("וזה בסדר שיש אנשים שתומכים בלי לשלם", מדגיש יפת).
גם כמה עיתונאים בולטים הביעו את תמיכתם במיזם, וביניהם מיקי רוזנטל, מירון רפופורט, ענת סרגוסטי ואחרים. לדברי יפת, הכוונה היא להגיע קודם כל לאלף חברי עמותה רשומים, ורק אז לפנות לגורמים חיצוניים שיעזרו להרים אתר חדשות רציני. "כשהתחלתי", אומר יפת, "אמרו לי, לך לאיזה בעל הון, מישהו שייתן את ה-300 אלף שקלים הראשונים, ואחר-כך תתארגן. אני קצת הולך בדרך הקשה, כדי שזה באמת יהיה של הציבור".
איך לא חשבו על זה קודם?
"חשבו על זה קודם. הרבה אנשים רצו לעשות אתר כזה, אבל מסחרי. כשפניתי לאדם שחשבתי שיעזור לי לממן את הפרויקט, הוא אמר לי שרק בשנה האחרונה באו אליו שלושה חבר'ה עם רעיונות דומים. הבעיה היא שהוא לא האמין במודל העסקי. בעקבות זאת, הלכתי וחיפשתי מודל עסקי אחר".
לדברי יפת, המרכיב המקורי ביוזמה שלו היא הקמת אתר חדשות גדול כעמותה ללא מטרות רווח, כשכל רווח עתידי מנותב חזרה למערכת. הוא מעריך כי יש גרעין קשה של כמה עשרות אלפי ישראלים שיהיו מוכנים לעשות את המאמץ ולהשקיע במיזם, מה גם שמדובר בקבוצה משכילה ובעלת אמצעים לתמוך כלכלית ב"שקוף".
בכנס פעילים קודם ומצומצם בהרכבו, שהתקיים על אותו גג לפני מעט יותר מחודש, העלה אחד החברים בגרעין ההקמה את החשש כי הפער בין הנכונות לעזור ובין תרומה ממשית יקשה על האתר להתרומם. ובאמת, אותם אנשים שמהם מצפה יפת לתמוך כלכלית ב"שקוף" תומכים כבר כיום בעשרות רבות של ארגונים ועמותות בעלות מטרות ראויות, בשוק שמעולם לא היה כה צפוף.
"אני בטוח שכל הארגונים האחרים עושים דברים טובים", אומר יפת, "אבל אני כן חושב שלכלי תקשורת יש פוטנציאל מאוד גדול לשינוי. הוא שונה בהשקעה שלו מכל דבר אחר שהוא קצת יותר נישתי".
מתי האתר יעלה במתכונת 1.0 ויתחיל לספק חדשות שוטפות?
"זה תלוי בקצב גיוס הכספים שלנו, אבל אני לא מניח שזה יקרה בתוך פחות מחודש-חודשיים. בינתיים נתחיל להזרים תוכן לאתר הנוכחי כדי להמחיש את הפוטנציאל. אנחנו כבר כלי ביטוי חדש שמעורר הרבה עניין. בכל מקום שאני הולך ונפגש עם אנשים אין כמעט אדם אחד שאומר לי שהפרויקט אינו נחוץ".
כמה מהם אומרים לך שזה לא יעבוד?
"אנשים מאוד ספקנים בעניין הכסף, במיוחד בהתחלה. גם לי עדיין יש ספקות. אני לא יכול לצפות כמה הציבור יתגייס וייקח אחריות. זה ממש תלוי באנשים, בבחירה של כל בן-אדם. אני כן חושב שזה יכול לעבוד, שיש מספיק אנשים, ואני אעשה הכל כדי שזה יקרה".
למה להמציא משהו חדש ולא לפעול לתקן את כלי התקשורת מבפנים?
"אני חושב שטוב שיהיה כלב שמירה בדמות 'שקוף' גם לתקשורת עצמה. אמנם לא הכל שחור, ואנחנו מוצאים הרבה כוחות טובים וחיוביים בתקשורת, אבל גם אם מחר התקשורת תהיה כל מה שאנחנו רוצים שתהיה, טוב שיש גורם מאזן".
לשלב את האינטרסים של העשירון התחתון
יפת, יליד 1975, מגיע ל”שקוף” לאחר ניסיון כעיתונאי ועורך, אך לא רק. הוא גדל במושב הדתי ניר-גלים, ולאחר שירות צבאי עבד בין היתר כדוברו של אופיר פינס ודורון רובין. הוא ניסה גם שבועיים לנהוג במשאית, ובעבר ביקש להקים עסק מסחרי, שלא צלח. את דרכו העיתונאית החל ככתב רווחה במקומון התל אביבי של רשת "זמן מעריב", ובהמשך שימש ככתב במערכת החדשות של ערוץ 10 בימיה הראשונים, עבד כעורך חדשות ב"וואלה" ובמשך שנה וחצי היה עורך החדשות הראשי של אתר "נענע".
יפת מספר כי כשביקש העיתון ”ישראל היום” לצאת בהשקה רחבה לציבור, קהל היעד שנבחר לקבל את העיתון כלל אנשים מהעשירון החמישי עד התשיעי. "הם הניחו שהעשירון העשירי קורא 'הארץ', ומהרביעי למטה אין להם כוח קנייה”, אומר יפת, “העיתון בכלל לא מדבר אליהם. העיתון אפילו לא מדבר אל העשירון החמישי והשישי והשביעי כל-כך, אלא במניפולציות. למה אנשים יבואו לאתר 'שקוף'? כי הם יבינו שאנחנו משרתים אותם. שאנחנו פה בשבילם, לא בשביל בעל מניה ולא בשביל אגו של מישהו”.
הגישה של העשירונים התחתונים לאינטרנט מוגבלת.
"נכון, אבל היא קיימת. ולא צריך להיות בעשירון התחתון כדי להתעניין במה שקורה לעשירון התחתון, כי מה שקורה לו קשור ישירות למצבו של העשירון השביעי, למשל. בסופו של דבר יש שיטה כלכלית פוליטית חברתית שפוגעת בכולם, למעט שכבה מאוד צרה”.
אחת המטרות העיקריות של "שקוף", היא להוות כלי לביקורת התקשורת. לדברי יפת "יש לדרוש אחריות ממנהלים בתקשורת כמו שדורשים אחריות ממנהלים במשרד הפנים או משרד התחבורה. כך עורך 'מעריב' או ערוץ 2 צריך לשאת באחריות ציבורית ולעמוד לביקורת אם הוא מפשל”.
מנכ"ל פרטנר אמר לפני כמה שבועות שעיתונאים "לא נולדו לשרת את הציבור, אלא להשביח את העסק שבו הם עובדים". היחס לעיתונות הוא כאל עסק מסחרי, למען רווח כספי.
"אנחנו נעשה עיתונות למען עיתונות. אני יודע שאלה מילים גדולות, אבל יכול להיות שבתחילת המאה ה-21 הגיע העידן שבו העיתונות המסחרית צריכה להיות עיתונות הביבים, ועיתונות שהיא לא למטרות רווח, מתוך תפיסה של שירות לקהילה, צריכה להיות הדבר המרכזי. יתכן שהגישה הזו של העיתונות המסחרית תתגלה בסופו של דבר כחרב פיפיות".