בחודש אפריל האחרון ביקש העיתונאי הפלסטיני עומר נזאל לצאת מהשטחים ולעשות את דרכו לכנס של פדרציית העיתונות האירופית (EFJ). נזאל, בן 53, עמד עד לפני כשנה בראש תחנת הרדיו "פלסטין אל-יום", אך עזב אותה זמן קצר לפני שנסגרה על-ידי צה"ל. מאז עבד כפרילנסר וכתב מעל במות שונות.

כשהגיע למעבר אלנבי נעצר נזאל, ומאז הוא מוחזק במעצר מנהלי, שלאחרונה הוארך עד נובמבר. בשב"כ מסרו כי מעצרו נובע מהיותו פעיל בחזית העממית לשחרור פלסטין, וכי אין למעצר כל קשר לעבודתו העיתונאית, אבל בא כוחו של נזאל, עו"ד מחמוד חסאן, מחזיק בדעה אחרת.

"נסיבות המעצר מעידות שרצו קצת שקט ובחרו בכלא כמקום שבו יוכלו לנוח מהקולות שלו"

"הוא עיתונאי פוליטי", אומר עו"ד חסאן בשיחה עם אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל בתוכנית "קול העין", "יש לו מאמרים מצוינים וקהל שעוקב אחרי כל מלה שהוא כותב. כיוון שזה מעצר מינהלי אנחנו לא יודעים על מה הוא עצור, אבל יש לנו דעה שהוא נעצר בעקבות כתבות שכתב על המקרה של עומר אל-נאיף". אל-נאיף היה חבר החזית העממית שהורשע ברצח יהודי ב-1986 אך הצליח לברוח לחו"ל. בפברואר השנה נרצח בשגרירות הפלסטינית בבולגריה, שם שהה אחרי שישראל דרשה את הסגרתו.

"המעצר של נזאל במעבר אלנבי היה לאחר תיאום בטחוני עם הרשות, שאמרה לו שהוסרה המניעה שלו לצאת לחו"ל, הדרך פתוחה והוא יכול לנסוע. לכן אנחנו חושדים שהמעצר שלו תוכנן מראש על-ידי שני המנגנונים, של ישראל ושל הרשות, כיוון שעשה כאב ראש לרשות בכתבות שכתב בעניינו של אל-נאיף. נזאל כתב מאמרים שבהם האשים את ישראל כחשודה מרכזית בשיתוף פעולה עם אנשי השגרירות בסופיה או עם הרשות הפלסטינית ברצח אל-נאיף. הוא עשה להם כאב ראש כשטען שהם לא יכלו להגן על אזרח פלסטיני שביקש מחסה בשגרירות בסופיה".

הוא סיפר לך על מה חוקרים אותו?

"זה מעצר מינהלי. שמים אותו במעצר, סוגרים את הדלת והולכים. אין חקירות. הוא עדיין לא יודע על מה הוא בדיוק נעצר, מה החשד שמועלה נגדו, האם זה אירוע ספציפי או בגלל האישיות שלו, אבל נסיבות המעצר מעידות שרצו קצת שקט ובחרו בכלא כמקום שבו יוכלו לנוח מהקולות שלו".

"גם כתב ישראלי שנכנס למחנה פליטים מתאם עם הארגונים שם את הכניסה והיציאה והפגישות שלו, אבל אחד לא יבוא ויפרש את זה כאילו הכתב הזה הופך להיות חלק מהחמאס או הג'יהאד האסלאמי. זה חלק מהעבודה העיתונאית"

בג"ץ אישר לאחרונה את הארכת המעצר המינהלי. גם בדיון לא נאמר מה החשדות?

"הטענה היא שהוא שחוץ מהעבודה העיתונאית שלו הוא פעיל ובעל תפקיד בחזית העממית. אבל אנחנו טוענים שיש לו קשרים כעיתונאי. אין עיתונאי שאין לו קשרים גם בחמאס, גם בג'יהאד האסלאמי וגם בחזית העממית, ומקבל עדכונים והזמנות להופיע ולסקר אירועים מסוימים בזירה הפלסטינית. זה עיקר העבודה של העיתונאים. אנחנו לא יודעים לאיזה אנשים הם מתכוונים, איזה קשרים יש לו, איזו פעילות עשה. אני חושב שמתארים אותו כאדם מסוכן בגלל הכתיבה שלו והפן הפוליטי של כתיבתו. אף אחד לא יכול לבוא ולהצביע על כך שביום כזה או אחר עשה משהו".

המקרה זכה למעט הד בינלאומי, אתה חושב שיהיה בכך כדי לסייע לשחרורו?

"[צוחק] הלוואי והייתי יכול לענות בחיוב על השאלה. אני לא יודע אם מנגנוני הביטחון מושפעים מלחץ בינלאומי, אבל יש לחץ. אנחנו נמצאים בקשר רציף, במיוחד אשתו, עם ארגוני עיתונאים בינלאומיים והם שולחים מכתבים גם ליועץ המשפטי של הגדה המערבית וגם לנשיא בית-המשפט הצבאי לערעורים. יש גם תנועה בקרב העיתונאים הישראלים, שבימים אלו חותמים על עצומה למען שחרורו.

"בבג"ץ נתתי דוגמה של כתב ערוץ 10 שנכנס למחנה פליטים קלנדיה, הוא מתאם עם הארגונים שם את הכניסה שלו ואת היציאה ואת הפגישות שלו. הוא לא יכול להיכנס לשם בלי שיידבר עם חמאס או עם ג'יהאד והחזית העממית. הוא לא נכנס סתם ככה ומתחיל לראיין אנשים. יש לו קשר איתם, הם מן הסתם שולחים לו מסרים והוא שולח להם בחזרה, אבל אף אחד לא יבוא ויפרש את זה כאילו הכתב הזה הופך להיות חלק מהחמאס או הג'יהאד האסלאמי. זה חלק מהעבודה העיתונאית".

מה יקרה בנובמבר, כשיפוג תוקף המעצר המינהלי?

"אנחנו הגשנו ערעור על ההחלטה לאשר את המעצר המינהלי שטרם נידון, ואנחנו חושבים לפנות שוב לבג"ץ על מנת לשחררו".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.

Read this article in English