אחרי שנה של ניסוי וטעייה החלה לפעול בשבוע שעבר במכללת שנקר מעבדת דאטה-ג'ורנליזם (עיתונות נתונים). אחד ממייסדיה, עיתונאי "כלכליסט" שאול אמסטרדמסקי, שוחח עם אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל בתוכנית "קול העין" והסביר למה נועדה המעבדה ואילו תוצרים היא צפויה לנפק.
"בשנקר יש סטודנטים לעיצוב והנדסת תוכנה, ויחד איתם אפשר ליצור את המשולש שהצלע החסרה שלו היא הצלע שאנחנו מ'כלכליסט' מביאים, הצלע התוכנית", אומר אמסטרדמסקי. המטרה, הוא מסביר, היא "ליצור פרויקטים עיתונאיים שמבוססים על דאטה, על מידע, על מספרים, על נתונים, על אקסלים מטורפים שלבד אין לך מה לעשות איתם".
מה זה בעצם דאטה-ג'ורנליזם?
"אתן סיפור שממחיש את זה בצורה יפה. באוגוסט 2011 התחילו מהומות בבריטניה, עניין של חמישה ימים, אבל פחות או יותר שרפו כל עיר גדולה בבריטניה. אחרי שהדבר הזה נרגע ראש הממשלה הבריטי אמר שאין קשר בין המהומות האלה לפערים סוציו-אקונומיים, עוני וכו'. לכתב מה'גרדיאן' כל הסיפור הזה נשמע מאוד מוזר, והוא רצה לבדוק את זה. היה לו מזל שראש מחלקת הדאטה-ג'ורנליזם ב'גרדיאן', כמה חודשים לפני כן, בלי שום מטרה מוגדרת, לקח נתונים שהממשלה פירסמה על חלוקה סוציו-אקונומית של שטחים שונים בבריטניה, ופשוט שם את זה על מפה. אותו כתב לקח את המפה, אסף בעבודה עיתונאית סיזיפית את הכתובות של כל האנשים שנעצרו באותן ההפגנות ושם אותן על המפה. ואז פתאום הוא קיבל מתאם ברור בין האנשים שנעצרו לבין הרמה הסוציו-אקונומית של האזור שהם גרים בו.
"הביטוי הטוב ביותר לדאטה-ג'ורנליזם הוא גרפי", מוסיף אמסטרדמסקי, "כי זו הדרך הכי נוחה להבין מהר מספרים ומידע מורכב, אבל אפשר לספר סיפור בצורה טקסטואלית של 2,500 מלה, שיהיה מבוסס רק על נתונים, וגם זה דאטה-ג'ורנליזם. הפרינציפ הוא שאתה משתמש במידע קשיח ומתייחס אליו כמקור לכל דבר. שואל אותו שאלות, מבין מה המגבלות שלו, משלים נתונים אם צריך ממקומות אחרים ומספר את הסיפור על-פיו. הכוח של הדבר הזה הוא שנתונים, כל עוד אין עליהם מניפולציות, אי-אפשר להכחיש אותם, אי-אפשר לעשות עליהם ספינים, אי-אפשר לסובב אותם, אי-אפשר להפוך אותם. אתה לוקח אותם, שם אותם בפרצוף של מקבל ההחלטות ואומר, 'הנה, זו המציאות, תתמודד איתה'".
שאול אמסטרדמסקי (צילום: "העין השביעית")
במהלך הקיץ האחרון, מספר אמסטרדמסקי, איתרו הוא ועמיתו, עורך הדיגיטל ב"כלכליסט" אלון רייס, שורה של תחומים ומסדי נתונים שניתן לחלץ מהם סיפורים עיתונאיים. במהלך שנת הלימודים הקרובה יבחרו הסטודנטים בשנקר שמשתתפים במעבדה, כ-40 במספר, את התחומים שבהם יכינו פרויקטים. כדוגמה מזכיר אמסטרדמסקי את הרצון להציג באופן נגיש את הנתונים שבבסיס הר החובות של הציבור הישראלי, ולתאר את השינויים בדמוגרפיה בישראל ואת השפעותיה הצפויות על הכלכלה.
"אני חושב שדאטה-ג'ורנליזם היא במידה מסוימת אבולוציה של סיפורים עיתונאיים רגילים. היא לא מחליפה אותם, אבל היא השלב הבא והיא לגמרי הולכת לקהל שרוצה להתעניין יותר, לדעת יותר. גם אם חוויית הקריאה שלו יכולה להיות של 30 שניות, הוא עדיין יקבל סיפור מורכב עם תשתית מוצקה, ולא רק גורם א' אמר משהו, גורם ב' אמר משהו".
כדי להגיע בכלל להתחלה של פרויקט כזה צריך גם מסד נתונים, וזו עוד חזית שבישראל פחות מפותחת ממקומות אחרים, לא?
"פחות מפותחת זה האנדרסטייטמנט של השנה. אנחנו מפגרים שנות דור אחר מדינות כמו ארה"ב ובריטניה. זה מאוד קשה, זו עבודה סיזיפית, שוטפת, בעיקר מול גופים ציבוריים, ובשני אפיקים: אחד, לגרום להם להבין שהעולם הישן מת ויחי העולם החדש ובואו נדבר על שקיפות. אפיק שני זה פשוט להציק להם כל הזמן עם בקשות חופש מידע ולקבל עוד ועוד נתונים שמרחיבים את היקף המידע שאנחנו יכולים לעבוד איתו".
"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל.
התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".