חזרה לשגרה

"יש תופעה של דכאונות אחרי חופשה?", שואל משה רונן את הפסיכיאטר אסף כספי בפתח המדור "חמש קטנות" שמתפרסם במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". "להרבה אנשים יש תחושה של קושי ודכדוך אחרי חופשה ממושכת", משיב כספי. "זה הרבה יותר נפוץ מדיכאון בחגים".

"במה זה מתבטא?", מתעניין רונן, וכספי משיב: "קושי רגשי, כבדות, עגמומיות, נטייה להרהורים, קושי להתניע את היום". "כמה מאיתנו סובלים מהתופעה הזאת?", תוהה רונן. לדברי כספי, "זו לא תופעה קלינית שנבדקה סטטיסטית, אבל אם נסתכל סביבנו נראה שזה מאוד נפוץ".

העיתונים אינם מתקשים לחזור לשגרה.

שהפלסטינים ידווח על זה

בכל העיתונים, למעט "ידיעות אחרונות", מדווח הבוקר על מותו של פלסטיני מירי כוחות צה"ל במהלך החג. לא בשער, לא בכותרת גדולה בראש עמוד (רק ב"מעריב" הידיעה בולטת), ובכל זאת מדווח. זיאד עואד, בן 27, נהרג עת השתתף בהלוויית קרוב משפחתו, האסיר לשעבר ג'עפר עואד, שמת בשבוע שעבר, בן 22 במותו, מסיבוך רפואי שבו לקה עם שחרורו מהכלא הישראלי. לצד ההרוג הפלסטיני בהפגנה נפצעו עוד שישה. לפי הפלסטינים, הפגיעה נבעה משימוש בירי כדורים חיים. לפי צה"ל, משימוש בירי כדורי רוגר.

ב"ידיעות אחרונות" לא מדווח על המקרה. העיתון מביא בהרחבה פרטים חדשים על נסיבות מותם של שלושה ישראלים יהודים בתאילנד, גרמניה ופרו, אחרי שכבר דיווח על מותם ביום חמישי האחרון. העיתון מקדיש ידיעה ללוחם משמר-הגבול שנעדר מיום רביעי בכינרת ואחרת לשלושה הרוגים בתאונות דרכים במהלך החג. מזג האוויר מקבל כפולת עמודים שלמה, וכך גם חגיגות המימונה, אך הרג של פלסטיני מירי כוחות צה"ל כלל אינו מדווח לקוראים. אפילו לא שורה בידיעה על נושא קרוב.

אין זו הפעם הראשונה ש"ידיעות אחרונות" מצניע עד כדי היעלמות מוות של פלסטינים מירי כוחות צה"ל. הנה כמה דוגמאות מהשנה החולפת:

במאי 2014, יום לאחר מותם של שני נערים פלסטינים בביתוניא מירי כוחות הביטחון, "ידיעות אחרונות" היה היחיד מבין העיתונים שלא הקדיש למקרה כותרת בשער. חודש מאוחר יותר, ביוני 2014, התעלם "ידיעות אחרונות" ממותו של נער פלסטיני מירי כוחות צה"ל במהלך מבצע צבאי רחב היקף בגדה המערבית. באוגוסט האחרון לא נמצא מקום בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" לדיווח על מותו של ילד בן 12 שנהרג מאש צה"ל ליד חברון. חודשיים אחר-כך, באוקטובר האחרון, שוב בלט "ידיעות אחרונות" בהצנעה יתרה של מות נער פלסטיני מירי כוחות צה"ל.

עורכי "ידיעות אחרונות" מעדיפים דרך קבע שלא להטריד את מנוחת קוראיהם בדיווח על מידע לא נוח על ההרג התדיר של ילדים, נערים וצעירים פלסטינים בשמם. העורכים בעיתון זה מגישים לקוראים תמונת מציאות חלקית, אך קלה יותר לעיכול. נכון, הם חוטאים לעבודתם המקצועית, אבל מסתבר כי זו אינה עומדת בראש סדר העדיפויות שלהם. חשוב יותר, כך נראה, שלא לעצבן את המנויים.

"שקט, שלווה, הטרנספר כבר היה", קראה סיסמת תעמולת הבחירות של מפלגת מולדת לפני 23 שנה. היא נועדה לתאר את גן העדן שישרור בארץ-ישראל לאחר שהערבים ייעלמו. "ידיעות אחרונות", הנחשב בטעות לעיתון שמאלני בקרב חוגים נרחבים בציבור היהודי, מספק הבוקר, כמו בימים אחרים, הצצה לעתיד נטול ערבים באזור. רק יהודים שנקלעים לצרות במהלך טיולים ברחבי העולם, מזג אוויר גשום באביב וחגיגות סוף הפסח.

כוכב עולה בשמי "ישראל היום"

בחודש שעבר סעד הסנטור הרפובליקאי מפלורידה, מרקו רוביו, עם איש העסקים והפילנתרופ שלדון אדלסון, מייסד ומממן "ישראל היום". לא היתה זו הפגישה הראשונה בין השניים. רוביו מתכנן זה זמן מירוץ לנשיאות ארה"ב. אדלסון השקיע לקראת בחירות 2012 בארה"ב כמאה מיליון דולר בניסיון להפוך רפובליקאי לנשיא, ולאחרונה החל לבחון את המועמדים לקראת הבחירות הבאות בחיפוש אחר מי שיוכל להביס את המועמדת הצפויה מטעם הדמוקרטים, הילרי קלינטון. השבוע צפוי רוביו להכריז רשמית על מועמדותו, ורק עיתון אחד בישראל חושב שיש בכך הצדקה לידיעה בולטת.

בראש עמ' 11 של "ישראל היום" מדווחים הבוקר ארז לין וסוכנויות הידיעות כי הילרי קלינטון ("שהפסידה לאובאמה בפריימריז בשנת 2008") צפויה להכריז היום על מועמדותה לנשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הדמוקרטית, ואילו מרקו רוביו ("הכוכב העולה במפלגה הרפובליקנית") צפוי להכריז על מועמדותו מחר. רוביו, פוליטיקאי אמריקאי אלמוני למדי, מקבל הבוקר ב"ישראל היום" מעמד זהה לזה של קלינטון, שרת החוץ לשעבר ודמות מוכרת בקרב הציבור הרחב. תצלומים בגודל זהה, שלו ושלה, מתנוססים בראש העמוד בעיתון של אדלסון. זה לצד זה הם מוזכרים גם בשער העיתון.

מרקו רוביו (צילום: Gage Skidmore, רישיון CC BY-SA 2.0)

מרקו רוביו (צילום: Gage Skidmore, רישיון CC BY-SA 2.0)

"מבקר חריף של אובאמה", נכתב בכיתוב התצלום של רוביו. "ניסיון שני", נכתב בכיתוב התצלום של קלינטון. בידיעה עצמה נכתב כי "לקלינטון צפוי קרב קשה בבחירות הכלליות בנובמבר 2016 מול הסנאטור מרקו רוביו, כוכב עולה במפלגה הרפובליקנית". לפי הדיווח, "רוביו הוא אחד המבקרים החריפים של מדיניות אובאמה במזרח התיכון ולאחרונה אף תיאר את הסכם המסגרת עם איראן כ'ניסיון לעשות ספין לכישלון דיפלומטי המשקף את הפארסה מול איראן'. רוביו אף האשים את הנשיא בניסיון לגרום להפסדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות בחודש שעבר".

בעוד ש"הארץ" ו"מעריב" מדווחים בקצרה על המועמדות של קלינטון, ומתעלמים כליל מהנעשה במפלגה הרפובליקאית, ב"ידיעות אחרונות" מציגים תמונת מראה לזו של "ישראל היום" ומקדישים את הכותרת העליונה בשער ואת הכפולה הפותחת(!) להכרזה הצפויה של קלינטון כי בכוונתה לרוץ לנשיאות ארה"ב לקראת בחירות שיתקיימו בעוד כשנה וחצי (גם לקלינטון יש אדלסונים משלה. אחד מהם הוא חיים סבן, ישראלי לשעבר ובעל אינטרסים כלכליים בישראל). המסגור ממלכתי: צבעי הדגל האמריקאי, תצלום מלבב של המועמדת, כותרת מעודדת ("עכשיו התור שלה"). בתיבה קטנה ונפרדת מוזכרים המועמדים הרפובליקאים, שלפי הסקרים הנוכחיים עתידים להפסיד למועמדת הדמוקרטית הוודאית. "ידיעות אחרונות" מדווח על ההשקה הרשמית של קמפיין קלינטון לנשיאות כאילו ארנון (נוני) מוזס מעורב אישית בבחירות בארה"ב ממש כמו שלדון אדלסון, ומה שעוד יותר מוזר – שני העיתונים מדווחים על הבחירות בארה"ב כאילו לקוראים שלהם יש אפשרות להצביע ולהשפיע על זהות המנצח.

סטטוס-קוו

ידיעה קצרצרה בטור צד בעמ' 25 של "ישראל היום" נושאת את הכותרת "עצומה ברשת: למנוע מהשרים לנסוע בשבת ברכבי השרד". שלומי דיאז מדווח על "אלפים" שחתמו בסוף-השבוע על עצומה הקוראת לחוקק תקנה האוסרת על שרים לנוע בכבישי המדינה ברכבי השרד בשבתות וחגים, וזאת במחאה על אי-רצונם לקדם תחבורה ציבורית בשבת.

ב"ידיעות אחרונות" מעניקים לסוגיה סיקור אישי ובולט – הידיעה בראש עמ' 19 של העיתון נושאת את הכותרת "מתרחבת המחאה נגד שר התחבורה" ומלווה בתצלומים של השר ישראל כץ ושל הפגנה שנערכה נגדו. לפי הדיווח מאת אודי עציון, למעלה מ-15 אלף איש כבר חתמו על העצומה, שנולדה בתגובה לשימוש שעושה השר כץ ברכב השרד שלו בשבת. מדור השאלון היומי שבפתח "24 שעות" מזמין את הקוראים להשיב על השאלה "האם לאסור על שרים להשתמש ברכב השרד שלהם בשבתות כל עוד אין תחבורה ציבורית?".

כרגיל, עיתוני הכלכלה מספקים דיווח מעמיק יותר על הסוגיות שבעיתונים הכלליים אינן אלא רקע לעימותים פוליטיים אישיים.

"אוטובוס בשבת? אל תבנו על זה בזמן הקרוב", נכתב בכותרת הכפולה הפותחת של "כלכליסט". ליאור גוטמן משרטט את מפת האינטרסים שמונעת קידום תחבורה ציבורית בשבתות וחגים. "מבנה הקואליציה לא יאפשר שינוי של הסטטוס-קוו, לחברות התחבורה אין מספיק נהגים והמדינה גובה מיליארדי שקלים בשנה על שימוש ברכבים פרטיים. ומה עם שירות לציבור? זה כבר פחות מעניין", נכתב בכותרת המשנה.

אבי בר-אלי מבהיר ב"דה-מרקר" כי האינטרסים של משרד האוצר, משרד התחבורה ומשרד הכלכלה אמנם מקשים על קידום תחבורה ציבורית בשבת, אולם החוק הישראלי דווקא עומד לצד האזרח החילוני.

"סעיף 386(א) לתקנות התעבורה קובע כי המפקח על התעבורה (לרוב סמנכ"ל במשרד התחבורה שממונה על-ידי השר) יכול להעניק רשיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה באחד מחמישה תרחישים – ארבעה טריוויאליים לכאורה, אם כי לא מוכרים לציבור הרחב – ובאחד שמפתיע לטובה", כותב בר-אלי. לצד שירות נוסעים לבתי-חולים ויישובי ספר, יש לשר התחבורה סמכות "להורות על הפעלת אוטובוסים בשבת ובחג גם בקו שלדעתו הוא 'חיוני מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית'. משמע, בידיו מונחת סמכות להפעיל שירותי אוטובוסים בימי מנוחה גם בהתאם לצרכים תחבורתיים, חברתיים או כלכליים". בר-אלי ממליץ על פעולה אזרחית: פנייה למשרד התחבורה עם רשימת הקווים המבוקשים בציפייה לראות כיצד יתמודד הייעוץ המשפטי במשרד עם לשון החוק.

הכותרות הראשיות

"נתניהו בקבינט: הסכנה היא שאיראן תמלא אחר ההסכם", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ" הבוקר. ברק רביד מדווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התריע לפני כשבוע וחצי, טרם ההכרזה על הסכם המסגרת בין איראן למעצמות, כי "החשש הגדול ביותר הוא שהמשטר בטהראן יישם אותו באופן מלא ויימנע מלהפר אותו".

במקרה כזה, הסביר נתניהו, בעוד 10 עד 15 שנה יפוג תוקף ההסכם, ואז איראן תקבל "תעודת כשרות" להיותה "מדינה נורמלית" ולא ניתן יהיה עוד למנוע את התחמשותה בנשק גרעיני.

"קרב בקונגרס לבלימת ההסכם עם איראן", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". ארז לין וסוכנויות הידיעות מדווחים בעמ' 7 כי "ועדת החוץ של הסנאט תצביע מחרתיים על הצעת החוק שתחייב את הנשיא לאפשר לקונגרס לבחון כל הסכם גרעין מול איראן בטרם יוסרו סנקציות". לפי הדיווח, "לרפובליקנים יש רוב דחוק בוועדה, ולכן סביר שההצעה תעבור למליאה. עם זאת, בינתיים אין לרפובליקנים הרוב הדרוש כדי להתגבר על וטו נשיאותי". בועז ביסמוט מוסיף טור פרשנות המסתיים בקביעה כי "הכדור השבוע בידי קונגרס. לתומכי ההסכם יש סיבות להיות בלחץ".

"איראן: ללא ביטול מיידי של הסנקציות – אין הסכם", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". יאסר עוקבי וגדעון קוץ מדווחים כי בנאום שנשא ביום חמישי האחרון המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, הוא עמד על כך שכל הסנקציות יוסרו מיד עם חתימה על ההסכם הסופי.

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" היא "תרבחו ותירטבו".

בני הזוג בנימין ושרה נתניהו בחגיגות המימונה, 11.4.2015 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

בני הזוג בנימין ושרה נתניהו בחגיגות המימונה, 11.4.2015 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

החברה האזרחית

"יותר עובדים במקצועות פחות משתלמים", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט" הבוקר. מיקי פלד מנתח את מצבו של שוק העבודה בישראל ומנסה להסביר מדוע חרף העובדה ששיעור האבטלה הולך ויורד, מצבם של ישראלים רבים אינו משתפר. מבדיקת 107 דו"חות של החברות בעלות מספר העובדים הגדול ביותר בבורסה של תל-אביב מגיע פלד למסקנה כי "החברות שגייסו עובדים חדשים ב-2014 היו כאלו שפועלות בתחום המסחר והשירותים, שם רמות השכר נמוכות יחסית".

בעוד שבשלוש השנים האחרונות גדלה מצבת העובדים בחברות ששייכות למגזר התעשייה בכ-5%, שם עומדת עלות השכר הממוצע לעובד מן השורה על כ-13.5 אלף שקל ברוטו לחודש, מצבת העובדים במגזר הקמעונאי, שם עומדת עלות השכר הממוצעת לעובד על 6,300 שקל בחודש, גדלה ב-17.6%.

ממצאי הבדיקה של פלד מלווים בעיתון את סיכום מיזם "תורת הפערים" של העיתון, הבוחן את פערי השכר בחברות הבורסאיות בין שכר המנכ"ל לבין השכר החודשי הממוצע בחברה (ולא החציוני). לעומת שנים קודמות, הפערים קטנו והפער הממוצע עומד על פי 25. בין מגדילי הפערים מזכיר העיתון את עופר בלוך, מנכ"ל נייר-חדרה לשעבר; אריה רימיני, מנכ"ל טלדור; דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט לשעבר; יהודה אלבז, מנכ"ל בריל; וגבי ינקוביץ, מנכ"ל ארד.

ב"דה-מרקר" כותב איתן אבריאל על "מדד הקדמה החברתית", ה"מנסה למדוד את הרווחה האמיתית לנפש בכל מדינה". מדינת ישראל, כך לפי מדד זה, ממוקמת במקום ה-40 בעולם, מתחת ליוון, קפריסין וארגנטינה.

"ישראל מציגה ציונים טובים יחסית בכל הקשור לסעיפי הצרכים האנושיים הבסיסיים, עם ציון של 86.97 (מקום 33 בעולם)", מדווח אבריאל, "אבל ציון בינוני ביסודות הרווחה (72.99, מקום 48), ובעיקר ציון גרוע בסעיף ההזדמנויות – 57.86 בלבד, מקום 49 בעולם. לפי המדד, ישראל צריכה להשתפר במהירות, גם ביחס למדינות בעלות תוצר דומה לשלנו, בסעיפים הבאים (ורובם לא יפתיעו אף אחד): דיור, מספר מקרי הרצח, קרוא וכתוב, חינוך יסודי, חופש התקשורת, השמנה, איכות האוויר והסביבה, חופש תנועה ודת, סובלנות למהגרים ואפליה נגד מיעוטים".

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מדווח גד ליאור על הצעות משרד האוצר להעלאות מסים. המסים החדשים שסיכוייהם להתממש גבוהים כוללים העלאת המס על סיגריות, הטלת מס גבוה על מכוניות יוקרה שמחירן מיליוני שקלים, העלאת מס על העסקת עובדים זרים והטלת מס מלא על ספורטאים זרים. הימור: העלאת המס על הסיגריות אכן תתממש.

בחזית הטכנולוגיה

ענייני תקשורת

רוגל אלפר טוען במדור הדעות של "הארץ" כי העובדה שאביו של עמית סגל היה טרוריסט רלבנטית לביקורת על תלונתו של הבן בדבר מכירת חמץ בפסח.

במדור הדעות של "מעריב" מבקר אבישי עברי את המאמר שפירסמו אודי סגל ויונית לוי באתר האמריקאי "טאבלט". "המאמר מספק עוד הצצה למחשבותיהם של בכירי תעשיית החדשות שלנו, ומאשר את התחושות הרווחות בישראל בנוגע אליהם", כותב עברי ומפרט: "שמאלנים ומנותקים, המשתמשים בידע המקצועי שלהם כאמצעי להכחשת המציאות, הנוטה לטפוח על פניהם".