בחדרי חדרים, מאחורי ערפל כבד ובלי הכרזות מלאות פתוס, הולכת ונרקמת לה בימים האחרונים דמותו של "מעריב" החדש, תחת שליטתו של בעל הבית והמניות הטרי, מו"ל "מקור ראשון" שלמה בן-צבי. בעוד שבעל הבית הקודם, נוחי דנקנר, ליווה את כניסתו לעיתון בהצהרות שטפחו על פניו על אודות דמוקרטיה וחופש העיתונות, נראה כי בן-צבי ואנשיו מעדיפים לפי שעה לקפוץ לבצה ללא הכרזות בומבסטיות.
שבוע חלף מאז אישר בית-המשפט את מכירת "מעריב" לחברת אחוזת-הירש של בן-צבי. בימים שעברו מאז אישור העסקה נפגשו אנשיו של המו"ל החדש עם בעלי תפקידים בכירים בעיתון לשיחות שבהן, כפי שמספרים עובדים ב"מעריב", מבקשים הנציגים בעיקר לשמוע. הם מאזינים לחששות ולתקוות של עובדי "מעריב", שומעים מהם על צורכיהם האישיים והמחלקתיים, אך אינם מספקים כמעט שום רמזים לתוכניותיו העתידיות של המו"ל בנוגע לעיתון.
הפגנת עובדי "מעריב", בית "מעריב", 14.10.12 (צילום: זאב ינאי)
בין נציגיו של בן-צבי שנשלחו למשימה זו מונים אנשי "מעריב" את סמנכ"ל השיווק של "מקור ראשון", אודי רגונס, לשעבר דובר עמותת הימין המנהלת את אתר עיר-דוד בירושלים, העשוי להתמנות לתפקיד מנכ"ל "מעריב"; את אלעד טנא, עורך מוסף הצעירים של "מקור ראשון", "מוצש", שעל-פי פרסומים מהימים האחרונים נועד לכהן כעורך בפועל של "מעריב" תחת בן-צבי; ואת ראש מערכת החדשות של "מקור ראשון", ישי הולנדר, איש גלי-צה"ל ודובר מועצת-יש"ע לשעבר.
חומת הערפילים שליוותה את כניסתו של חיל החלוץ של בן-צבי אל מאחורי הקווים של "מעריב" נסדקה מעט אתמול (חמישי), עם פרסומו של נתון ראשון בנוגע ליישום תוכנית הפיטורים הנרחבת בעיתון. בהסכם הקיבוצי שחתמו ועד עובדי "מעריב" וההסתדרות עם החברה הרוכשת התחייב בן-צבי להמשיך להעסיק 350 מעובדי מחלקות התוכן והמינהלה של "מעריב" לתקופה של 18 חודשים לפחות, אם הללו יסכימו לוותר על הזכויות שצברו בתקופת הבעלים הקודמים (בתוך חצי שנה יורשה בן-צבי לפטר עשירית מהם, אם יחפוץ).
הסעיף בהסכם שבו פורטה ההתחייבות נוסח בעמימות: לא צוין כמה מהעובדים שיפוטרו ויישכרו מחדש יהיו אנשי תוכן וכמה מהם יהיו אנשי מינהלה. העמימות הזאת התבהרה מעט אתמול בבוקר, עת קיבל הוועד הודעה מנאמני העיתון, המלווים את תהליך העברת הבעלות, ולפיה מבין אותם 350 עובדים שישמרו על תפקידם ועל משכורתם – 230 יהיו עובדי מחלקות המינהלה. מכאן עולה, כי מבין עובדי המהדורה היומית, אתר nrg מעריב, המוספים היומיים והשבועיים ורשת המקומונים, ישמרו על מקומם כ-120 עובדים בלבד מכ-370.
"ההליך יהיה מדורג", הודיע הוועד אתמול, "היום יתבצע מהלך הפיטורים במחלקות המינהלה (כספים, מנויים, הנהלה, סחר, מסחרי, תפעול וייצור ומשאבי אנוש). כמו כן יחל הליך הפיטורים בכתבי-העת ובארכיון. במחלקות אלו יועסקו מחדש כ-230 עובדים. ביום שלישי יתבצע הליך הפיטורים במערכת העיתונאית, ביום רביעי בדפוס וביום חמישי יסתיים התהליך עם מערכת המקומונים. עדיין לא ידוע לנו מה מספר העובדים שייקלטו מחדש במחלקות אלה. אנו מבקשים להזכיר כי העובדים שנקלטים במעריב 'החדש' יועסקו במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם מול שלמה בן-צבי, אשר מבטיח בין היתר שמירה על תנאי שכרם הנוכחיים עד עלות שכר בגובה 22.5 אלף שקל".
ההחלטה לפטר מאסה קריטית מקרב עובדי מחלקות התוכן של "מעריב" ומינויו המסתמן של עורך בפועל נטול ניסיון בניהול מערכת חדשותית יומית מצביעים, כך נראה, על שינוי מתבקש בפורמט המסורתי של היומון הגרעוני. גם לראש מערכת החדשות של "מקור ראשון", הצפוי ליטול תפקיד דומה ב"מעריב" החדש, ניסיון דל יחסית. "מעריב" כעיתון יומי בעל אוריינטציה חדשותית מובהקת, יומון רב-מוספים הבנוי כהעתק דל-משאבים של "ידיעות אחרונות", צפוי לראשונה זה למעלה משני עשורים להחליף את פניו, ואולי גם לאמץ לעצמו הטיה אידיאולוגית מובהקת.
אחד הפרטים הקונקרטיים היחידים שנמסרו לעובדי "מעריב" שנכחו בפגישות עם אנשי בן-צבי הוא כי המו"ל החדש החליט לפגוע מה שפחות במחלקות המניבות – מחלקות המנויים והפרסום – ולהעדיפן על מחלקות התוכן העיתונאי, שיעברו קיצוץ עומק. החלטה זו קיבלה משנה תוקף אתמול, עם ההודעה על השארתם של 230 מעובדי המינהלה בשורות החברה. עובד בכיר ב"מעריב" אמר בהקשר זה ל"העין השביעית" שהמסקנה המתבקשת היא כי פניו של בן-צבי לאיחוד מערכות בין שני היומונים ולהפיכתו של "מעריב" לעיתון רזה יותר ועצמאי פחות. גם מאנשיו של בן-צבי ניתן היה להבין כי "רזה" תהיה מלת מפתח בתוכניותיהם, לפחות בנוגע למהדורה היומית של "מעריב", שעתידה להתכנס לקונטרס אחד בשלב ראשון.
אלא שכבר כיום מתנהל "מעריב" כגוף חדשותי רזה למדי, שלא לומר כחוש וגרום. גלים של קיצוצים במחלקות התוכן של העיתון הביאו בשנים האחרונות לביטול של עשרות תקנים של כתבים, עורכים וצלמים, לסגירתם של מוספים, כתבי-עת ומדורים ולאיחודי מערכות בגזרת המקומונים. גל הפיטורים המתקרב כעת לעברם של עובדי המערכת העיתונאית עלול להשאיר מאחוריו אך מעט יותר משלד של עיתון, הכולל מותג ומצבת מינימלית של אנשי תוכן ועיצוב, שיופקדו בעיקר על יציקת התוכן למסגרות קבועות שיוגדרו מראש, בדפוס וברשת. איך תיראה המערכת שתייצר את התוכן הזה? בהתחשב בעובדה שבמתכונתו הנוכחית שורף "מעריב" מיליוני שקלים מדי חודש, חזקה על בעל הבית החדש שיחשוף את קלפיו בתוך זמן קצר.