מתחם המגורים של אוסאמה בן-לאדן בפקיסטן (DigitalGlobe, רשיון CC BY-NC-ND 2.0)

מתחם המגורים של אוסאמה בן-לאדן בפקיסטן (DigitalGlobe, רשיון CC BY-NC-ND 2.0)

הבהרה

"בן-לאדן הסתתר מאחורי נשותיו, ניסה להימלט, פתח באש וחוסל בירייה בראש", נכתב אתמול בפסקנות בשער "ידיעות אחרונות". בכפולה הפותחת של גליון העיתון שהופץ אתמול תיאר הכתב בנימין טוביאס את השתלשלות ההריגה של המבוקש מס' 1 בעולם מעמדת מספר יודע-כל: "בן-לאדן היה מופתע. למרות שנים של בריחה והסתתרות, שום דבר לא הכין אותו למתקפה הזו. כמו אנשיו, גם הוא שלף רובה והחל לירות לעבר האמריקאים. אלא שהוא לא הסתפק בזה: המבוקש, שהתרברב תמיד בכך שהוא אינו מפחד מהמוות, בחר להשתמש בשתי נשים שהיו במקום כמגן אנושי".

מה באמת ידע טוביאס כשדיווח על מות בן-לאדן? מה באמת ידעו במערכת "ידיעות אחרונות"? את מה שסיפרו שלשום בבית הלבן, כמובן. הממשל האמריקאי היה מקור המידע הבלעדי לפעולת החיסול בפקיסטן.

"הבית הלבן מודה: בן-לאדן לא היה חמוש כשנהרג ואשתו לא שימשה מגן אנושי", נכתב בפתח כותרת המשנה לראשית של עיתון "הארץ" הבוקר. הכותרת המתפרסמת בראש עמ' 2 של העיתון קוראת: "הבית הלבן משנה גרסה: 'בן-לאדן לא היה חמוש'". נטשה מוזגוביה, כתבת "הארץ" בארה"ב, מדווחת בהרחבה על שינוי הגרסה ומספקת את ההסבר של הממשל לתיקון – "חלק מהמידע הגיע קטעים-קטעים ועודכן".

האם הבית הלבן שיחרר בכוונה תחילה מידע שגוי שתואם את מטרותיו היחצניות, או שהיתה זו טעות אנוש שנבעה מכך ש"חלק מהמידע הגיע 'קטעים-קטעים"? ייתכן שניאלץ להמתין כמה שנים לפני שנקבל תשובה מוסמכת לשאלה זו. מכל מקום, "הארץ" מבליט את פרטי המידע החדשים הללו אף שבגליון אתמול לא הבליט, כ"ידיעות אחרונות", את המידע שכעת מסתמן כשגוי.

מוזגוביה דיווחה אתמול ב"הארץ" כך: "יועץ הנשיא למאבק נגד הטרור, ג'ון בראנן, אמר אמש לכתבים בבית הלבן כי לו היתה לחיילים הזדמנות ללכוד את בן-לאדן בחיים היו עושים זאת, אך 'הוא השיב אש, והנשיא אובמה העדיף לשמור על חיי חיילי הקומנדו'. הוא סיפר עוד כי אשתו של בן-לאדן נהרגה בעת שניסתה להגן עליו בגופה". זהו דיווח המייחס את המידע למקורו, ומקפיד על מסירת הפרטים המדויקים בציטוט ולא כעובדות בדוקות. דוגמה להבדל בין עיתונאות מקצועית לטקסט שנלקח מפסטיבל מספרי סיפורים.

כיצד מדווחים הבוקר ב"ידיעות אחרונות" על שינויי הגרסה בבית הלבן? בשונה מ"הארץ", בעמוד השער אין לכך כל זכר. גם לא בכפולה הפותחת. בעמ' 4, בפסקה התשיעית מתוך תריסר בידיעה מאת דניאל בטיני וכתבנו בוושינגטון, מצוין כך: "הבית הלבן הבהיר אתמול כי בן-לאדן לא היה חמוש, אך ככל הנראה שלח את ידו לכלי-נשק אוטומטי – ולכן נורה ונהרג [...] עוד נמסר כי אשתו של אוסאמה רק נפצעה ברגלה ולא נהרגה".

מידע זה אינו מצליח לחלץ את עצמו מלב הטקסט ולהגיע אל כותרת המשנה, כותרת הגג או כותרת הידיעה. למרבה הגיחוך, המידע הזה לא מצליח למצוא לעצמו מקום אפילו בתיבה המתפרסמת בכפולה הפותחת של העיתון תחת הכותרת "חיסול בן-לאדן: הגילויים החדשים". אם זה לא גילוי חדש, מה כן? למשל: "היורש שחוסל – בנו של בן-לאדן, חמזה בן ה-18, כונה 'נסיך הכתר של הטרור'". יוסי אלפי, מאחוריך.

הנחתום מעיד על עיסתו

שער "ידיעות אחרונות" והכפולה הפותחת שלו מוקדשים הבוקר לדיווח מאת צור שיזף, שליח העיתון ואתר ynet לפקיסטן, הישראלי היחיד שמדווח הבוקר לעיתוני הדפוס ממקום מגוריו של בן-לאדן. "כאן חוסל בן-לאדן", מכריזה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" על רקע תצלום של בית הטרוריסט שצילם שיזף.

בכפולה הפותחת, לצד הכותרת "ישראלי במבצר הטרור", מדווח שיזף על תגובות השכנים לגילוי כי חיו סמוך למשפחת בן-לאדן. אדם בשם שאביר חאן אומר לו: "לא היה לי מושג מיהם הדיירים". אירפאן מאליק אומר לו: "לא היתה שום סיבה לחשוד שדווקא במקום הזה מסתתר הטרוריסט הכי מבוקש בעולם". מוחמד אסיף, בעל המאפייה השכונתית, אומר לשיזף שהוא גאה בכך שסיפק לחם לבן-לאדן, "הוא היה גיבר והעז להתגרות באמריקה".

גם ב"מעריב" מתפרסם דיווח על התגובות בפרבר הפקיסטני, מאת אלכס רודריגז, כתב ה"לוס-אנג'לס טיימס". "הצבא הפקיסטני", כותב רודריגז, "[...] הבטיח ביום שני שעדת העיתונאים תישאר רחוקה. המסך שהוקם מסביב למתחם חסם את המראה. אבל בין הסמטאות והשבילים היה מעבר שהוביל לגג במרחק של מאתיים מטר. מהגג ניתן היה לראות עשרות חיילים המתהלכים בתוך האתר". ב"הארץ" דיווח דומה ["הניו-יורק טיימס" וה"גרדיאן"], ב"ישראל היום" – אין.

צופים בצופים

"ארה"ב: תמונת הגופה – 'מבעיתה'", נכתב בכותרת לידיעה [סוכנויות הידיעות] המתפרסמת ב"ידיעות אחרונות". על-פי הדיווח, "האמריקאים אישרו שהם יפרסמו בקרוב את צילומי ההלוויה הימית. עם זאת, את תמונתו של בן-לאדן המת הממשל טרם החליט אם לפרסם. [...] בממשל מודאגים מה'רגישות' של פרסום התמונה ומכך שאם תפורסם היא 'עלולה ללבות את היצרים'".

ב"הארץ" מדווחה נטשה מוזגוביה כי "חלק מקרובי המשפחה של קורבנות פיגועי ה-11 בספטמבר ביקשו מהבית הלבן לראות את התמונות של הגופה. גם ארגון הטליבאן עצמו פירסם הודעה שאין בכוונתו להאמין שבן-לאדן מת, עד שתיראה הוכחה לכך".

בעוד אמצעי התקשורת וצופיהם ממתינים בדריכות לפרסום התצלום, הזיופים שולטים. במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת אזהרה מאת אילאיל בן-צור-לרון ולפיה הרשת מוצפת בהונאות הקשורות לתצלום גופתו של בן-לאדן, וכמה מהן שותלות תוכנות זדוניות במחשבי הגולשים.

בינתיים, במהלך ההמתנה מורטת העצבים לפרסום התצלום המבעית, מתפרסם בשערי שלושה מארבעת עיתוני הבוקר תצלום תקריב שהפיץ הבית הלבן ובו נראה נשיא ארה"ב ברק אובמה צופה בפעולת החיסול. עינו של אובמה נראית בתצלום לחה, ולקוראי העיתונים נותר רק לדמיין מה היא רואה.

נוסף על כך מתפרסם הבוקר בכל העיתונים, ובהבלטה יתרה (על עמוד השער, בכפולה הפותחת או על פני מרביתה של כפולת האמצע), תצלום נוסף שהפיץ הבית הלבן ובו נראים 13 מבכירי הממשל צופים בשידור חי בחיסולו של בן-לאדן. הנשיא וסגנו נראים דרוכים, שרת החוץ מניחה ידה על פיה.

באתר "ארץ האמורי" כתבה ינאי ישראלי על תצלום זה כך: "נדמה לי שהאפקטיביות של התמונה טמונה באירוטיות שלה, בכך שהיא חושפת ומסתירה בעת ובעונה אחת. מצד אחד, הממשל צופה במ.ש.ל, בשטן מקבל כדור בראש, ואילו אנחנו, הצופים בצופים, יכולים רק לדמיין. מצד שני, אנחנו מציצים. אמנם לא אל האחוזה של אוסאמה, אבל כן אל זו של אובמה, אל המתרחש ברגע הרגיש והאינטימי ביותר, בחדרי החדרים של הבית הלבן".

אגב, בכיתוב הרשמי שמוצמד לתצלומים שהפיץ הבית הלבן לא מצוין שהמצולמים צופים בפעולת החיסול.

מהפך

ביולי 2009, כשהדיון על סכנות המאגר הביומטרי היה עדיין בראשית דרכו, בחר "ידיעות אחרונות" לנקוט עמדה נגד המאגר. בכותרתו הראשית ("מכתב המדענים") הבליט העיתון את עמדת המתנגדים ליזמה, ובו בזמן ייבא את הטענות בדבר הסכנות הטמונות במאגר המתוכנן מדיון בבלוגוספירה ובמדורי המחשבים היישר אל לב השיח התקשורתי בישראל.

"גם כל הכפולה הפותחת של העיתון מוקדשת לנושא זה, והיא מעוצבת במיטב מסורת העברת מידע באמצעות הפחדה", נכתב כאן בסקירת העיתונות באותו היום. כמה חודשים אחר-כך שוב הוקדשו לנושא הכותרת הראשית בעיתון והכפולה הפותחת, תוך הדגשת הסכנות שעלולות לנבוע מהמאגר. "מסגור הדיווח ביקורתי ביותר כלפי ההצעה ונוקט גישה המקובלת בעיתונות ההמונים: הפחדה", נכתב כאן באותו יום על הסיקור בעיתון זה.

הבוקר, כל עמ' 10 ב"ידיעות אחרונות" מוקדש לדרכונים הביומטריים שמשרד הפנים צפוי להתחיל להנפיק בקרוב. הגישה – הפוכה בתכלית. "הדרכון שיודע הכל", לשון הכותרת בראש העמוד, שצבוע כולו רקע תכול. כותרת המשנה מוכרת את המוצר החדש כך: "הוא יידע איך אתם נראים, מהי טביעת האצבע שלכם, וכיצד אתם חותמים על מסמכים. ישראל תחל להנפיק בחודשים הקרובים את 'הדרכון החכם', ובמשרד הפנים מבטיחים:  'זה יהיה הפספורט המאובטח בעולם'".

איתמר אייכנר מדווח: "בחודשים הקרובים ייקראו אזרחי ישראל להחליף את הדרכונים ואת תעודות הזהות הישנים שלהם במסמכי זיהוי חכמים. [...] ועדת השרים לעניין יישומים ביומטריים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו תתכנס בעוד כשבועיים לדיון שמטרתו אישור התקנות ליישום החוק הביומטרי".

אייכנר משוחח עם אמנון בן-עמי, מנהל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים, שמהלל את הדרכון החדש. אייכנר עצמו, כך נראה, השתכנע. "אסור לשכוח", הוא כותב, "ישראל נמצאת בפיגור של שנים בתחום הדרכונים הביומטריים. יותר ממאה מדינות כבר משתמשות בטכנולוגיה הזאת, ובהן גם מדינות העולם השלישי. מבין מדינות ה-OECD ישראל היא היחידה שטרם הנפיקה דרכונים ביומטריים. יתרה מזאת, יותר ויותר מדינות החלו להטיל בשנים האחרונות מגבלות בביקורת הגבולות על אזרחים שמחזיקים בדרכונים ישנים ללא סימני זיהוי ביומטריים".

כל זה טוב ויפה, אך מה לגבי פרטי המאגר הביומטרי? האם הוכנסו שינויים לחוק מאז שקמה הזעקה נגד הסכנות שבהקמת מאגר שכזה? אילו שינויים הוכנסו לחוק ועד כמה גדולה תהיה השפעתם על אבטחת פרטי המידע של אזרחי ישראל? אייכנר לא נדרש לסוגיה. ברוך דדון, מרכז הפרויקט הביומטרי במינהל האוכלוסין, אומר לו: "יש מי שהתאמצו להפחיד את הציבור מהמעבר לדרכונים ביומטריים, אבל אני יכול להבטיח שהנתונים במאגר יהיו מוגנים, ולא ניתן יהיה לעשות בהם שימוש פוליטי או מסחרי".

בין אלה שהתאמצו להפחיד את הציבור בלט, כאמור, "ידיעות אחרונות". אבל כעת מרכז הפרויקט במינהל האוכלוסין "יכול להבטיח שהנתונים במאגר יהיו מוגנים". לפיכך נראה שמסע ההפחדה היה מיותר.

סימן היכר

בתיבה המתפרסמת אף היא בעמ' 10 של "ידיעות אחרונות" ומוקדשת לתעודות הזהות הביומטריות החדשות מדווח אייכנר כך: "במשרד הפנים החליטו שמספרן הסידורי של תעודות הזהות הביומטריות – שיונפקו גם הן בחודשים הקרובים – יתחיל משישה מיליון, לזכר ששת מיליון היהודים שנספו בשואה. בתעודת הזהות החדשה ישובצו גם שישה מגיני-דוד קטנים – גם הם זכר לקורבנות השואה – והם יקיפו את השבב הביומטרי שיוצמד לכרטיס החכם".

לא מצוין בידיעה אם טרם קבלת ההחלטה שאלו במשרד הפנים לדעתם של הלא-יהודים מבין אזרחי מדינת ישראל, העתידים לשאת עימם את תעודת הזהות החדשה.

זוטות

ב"מעריב" מדווח אריק בנדר כי ביום העצמאות תוצב אבטחה לצד פסלו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, וזאת מחשש שאורחים שיגיעו למקום ינסו להשחית את הפסל בעקבות הרשעת קצב בעבירות אונס.

ב"ישראל היום" מדווחים דן לביא וסוכנויות הידיעות כי על-פי פרסום במגזין צרפתי, אשתו של נשיא צרפת, קרלה ברוני, בהריון עם תאומים. על-פי הדיווח, הלידה עתידה להתרחש בחודש אוקטובר.

ב"גלובס" מדווח משה ליכטמן כי בצומת גולני יוקם מחלף בעלות של 350 מיליון שקל, וזאת אף שנתוני התנועה בצומת אינם מצדיקים זאת. "בכירים במערך התכנון, במשרד התחבורה ובמע"צ", כותב ליכטמן, "מתייחסים למחלף גולני כאל פרויקט פוליטי, שיוצא לדרך עשר שנים לפני הדרוש, על חשבון פרויקטים חשובים ודחופים יותר שמעוכבים".

ענייני תקשורת

רועי ברק מדווח ב"גלובס" על עצומה של עיתונאים למען אורי בלאו, לקראת האפשרות שיועמד לדין על אחזקת מסמכים סודיים בלא סמכות. העיתונאי רביב דרוקר שוחח עם ברק ואמר לו, בין היתר, כך: "זה מאבק של כל העיתונאים, ללא קשר למה שהם חושבים על תוכן הדברים שפירסם אורי בלאו".

אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי "מועצת הכבלים והלוויין בוחנת הקלה ל-YES ו-HOT, שבמסגרתה במקרים מסוימים יורשו החברות להסיר ערוצים ולגבות קנסות מלקוחות המבקשים להתנתק עקב הסרתם".

דרור אידר יוצא ב"ישראל היום" נגד "ידיעות אחרונות" וטוען כי העיתון מקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית. "באמצע שנות ה-80", כותב אידר, "התבצע פוטש ב'ידיעות', שהפך לעיתון שמאל. במסווה של עיתון 'אמצע', שיווק 'ידיעות' בשלושת העשורים האחרונים בעיקר את תעמולת השמאל. שלום-עכשיו היה לארגון הבית של העיתון, והימין והמתנחלים – לאויביו".

בטור העורכת של "ליידי גלובס" כותבת ורד רמון-ריבלין כי עם צאת הגיליון הקודם של המגזין ביקשה שלא להעלות לאתר "גלובס" את הראיון שהתפרסם עם רן שריג, וזאת משום חשש לתגובות קשות. "חלפו כמה ימים ודורון אביגד, עורך אתר 'גלובס', לא עמד בפיתוי", היא כותבת. "הכתבה עלתה לאוויר, וכמה מאות טוקבקים מאוחר יותר אי-אפשר היה לפספס את הכיוון".

גליון "ליידי גלובס" שהופץ אמש למנויי העיתון מוקדש ל"עליהום". בין היתר מצוין בו כי סיקור פרשת יורם זק (במאי "האח הגדול" שנתפס מתבטא בגסות כלפי אחת המשתתפות בתוכנית) היה הדיווח הנקרא ביותר באתר "גלובס" בכל הזמנים.

ועוד בגיליון זה, כתבה מאת טל שניידר על "עליהומים" שבה מתראיינים כמה עיתונאים בכירים. נחום ברנע, למשל, אומר כי "החוק העקרוני של שערוריות בישראל הוא שאם אין מנגנון שמושך אותן קדימה, הן ימותו בחומה הסינית של יום שישי". עוד מתבטא ברנע בנוגע לעליהום שכוון כלפי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט: "תמיד במהלך הקריירה שלו הוא היה אדם מתריס, אחד שמתווכח, שנכנס לעימותים חריפים עם עיתונאים. אותם עיתונאים, שפעם היו זוטרים, התקדמו, הקריירה של אולמרט התארכה, ונוצרו משקעים כלפיו". על דן מרגלית, הפרשן הבכיר של "ישראל היום", הוא אומר: "אלה הטיפוסים שהפסיקו אתמול לעשן, וצורחים על מי שמעשנים היום. דן מרגלית, לדוגמה, זה כבר ריטואל אצלו. הוא היה חבר של אשכנזי, ועכשיו הוא תוקף. אלה עיתונאים שנדבקים לתחת של קובעי מדיניות, ואחר-כך מקדישים זמנם להרס שלהם". מרגלית מסר ל"ליידי גלובס" את התגובה הבאה: "זה זמן מה אני חש שנחום ברנע בירידה. לא ידעתי עד כמה".