שטח הפקר
הכתב המדיני של "א-סינארה", חסין סוויטי, כתב השבוע מאמר בוטה במיוחד תחת הכותרת "על הזנות הפוליטית והרעיונית". בין היתר חזר על חלקים ממאמר שכתב ב-31 ביולי 2009, לפני שפוטר מ"א-סינארה", רק כדי לחזור אליו בסערה לפני כחודשיים, בשל אותם "פוליטיקאים יהודים וערבים (תודה לאל יש כאן שוויוניות) שחושפים את התחת שלהם, טומנים את ראשם בחול כבת-יענה ומתמודדים בינם לבין עצמם על מי רוצה להיות יותר זונה מהאחר".
הסיבה להתפרצות הוורבלית: הצעת חוק הזנות החדשה בכנסת, המשמשת עבור סוויטי מצע לסגירת חשבונות עם הפוליטיקאים "שלא ניתן לסמוך עליהם" בכלל, וזה ש"בחר בזנות והפכה לעיסוק, מעל כל במה ובכל מדינה", בפרט. שמו של הח"כ לשעבר עזמי בשארה, שנוא נפשם של אנשי העיתון, אינו מוזכר.
בהמשך המאמר, הנפרש על פני חצי עמוד ומלווה בתצלום אישור לעסוק בזנות שהנפיקו שלטונות מצרים לצעירה ב-1885, כותב סוויטי: "אנחנו לא מוציאים מהכלל את הזנות התקשורתית שיש כאלה שמעלים אותה על נס, לעתים בשם הדמוקרטיה ולעתים בשם חופש התקשורת, כאשר הם חפים מחופש זה כמו שהזאב חף מדמו של יוסף אבינו".
סוויטי ועמיתו מוחמד עוואד גויסו השבוע לפאר את יארא משעור, עורכת המוסף "לילכ" ובתה של העורכת והבעלים של "א-סינארה", וזאת בצורה מוגזמת ביותר, שאינה מעידה דווקא על חופש ואתיקה עיתונאיים. כזכור, משעור הביעה מחאה על בדיקה בטחונית פולשנית מצד מאבטחי אל-על וסיפורה עורר הד: הוא הגיע לכותרת הראשית של "הארץ" וכבש בסערה את הגיליון הקודם של "א-סינארה", שם מעולם לא הביעו התעניינות גדולה בסוגיית הבידוקים הבטחוניים, אך ראו כי טוב ומנסים לשחזר את החגיגה המשפחתית גם השבוע.
שער "א-סינארה"
כדי לעמוד על גודל החגיגה מניתי את מספר האזכורים של משעור הבת בארבעת עמודי הברודשיט שהוקדשו לסיפור בקונטרס החדשות (תחת הלוגו "הבידוק המשפיל של אל-על"): 3 פעמים בשער (כולל שמה המלא בכותרת הראשית); 17 פעמים מתוך הדיון בכנסת בעניינה (ועוד פעמיים שבהן הוזכר סיפורו של אביה המנוח לוטפי משעור, שגם הוא סירב להתלוות למשלחת נשיא המדינה לשעבר משה קצב ב-2004, בגלל "בידוק בטחוני משפיל").
אגב, באותו דיון סיפר הח"כ ד"ר עפו אגברייה (חד"ש) כי גם הוא, נציג ונבחר ציבור, עבר בידוק בטחוני קפדני ונאלץ לערב את קצין הכנסת בפרשה. סיפור דומה העלה ח"כ נסים זאב (ש"ס). ובחזרה לספירה: פעמיים בראיון עם עו"ד דב וייסגלס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שציין שהמכשור המודרני עשוי למנוע לחלוטין בדיקות פולשניות, ועוד 3 פעמים בראיון עם המחנכת הערבייה מונא בוארדי, שנאלצה להסיר את החזייה במהלך בדיקתה בטיסת אל-על לפני חודשיים, וקיבלה תגובה מהחברה שמדובר ב"שירות מקצועי ואדיב", ואף התבקשה להציג חשבוניות כדי שיחזירו לה בכסף את מה ששברו אנשי הביטחון של השב"כ.
סיכומו של מספר: שמה של משעור צוין 25 פעמים בגיליון. אגב, יוסי שריד, שמאמרו ב"הארץ" בעניינה של משעור תורגם והתפרסם בשבוע שעבר ב"א-סינארה", מככב גם השבוע בתרגום של מאמר נוסף שלו מ"הארץ". הפעם על חשבונו של שיח' כמאל חטיב, סגן יו"ר הפלג הצפוני של התנועה-האסלאמית, שמדורו הצטמצם לחצי עמוד. העיתון מוסיף עוד דובדבן יוהרה על קצפת הסיקור השופעת ומכנה את שני קרוביה הצעירים ועלומי השם של משעור "מלוויה", משל היתה מלווה בפמליה.
גם "חדית א-נאס" ממשיך להתייחס לסיפורה של בת המו"ל המתחרה, ומצטט בעמוד הראשי את ח"כ אחמד טיבי, שאמר במהלך דיון בכנסת: "בשדה התעופה כל ערבי הוא טרוריסט – עד שיוכיח אחרת". הידיעה אינפורמטיבית, תופסת רבע עמוד, מכילה את תוכנה של הודעה לעיתונות מטעם טיבי ומדווחת גם על כך שעם משעור היו "שני קרוביה".
הילולת הסיקור העצמי ב"א-סינארה" מציעה כי התלמיד גבר על המורה: הנה הבעלים והעורך של "פנורמה", בסאם ג'אבר, מדפיס השבוע רק תמונה אחת שלו עצמו במסגרת הראיון שערך עם ח"כ אבי דיכטר (קדימה). ובכל זאת, יש לאן לשאוף: באתר האינטרנט של העיתון, "פאנט", ג'אבר היה צנוע פחות בדיווחיו כ"שליח" העיתון לוועידת אל-קודס בדוחא שבקטאר (על-פי דיווחים, הוא הוזמן לשם בדיסקרטיות על-ידי ח"כ טלב א-סאנע). עשר תמונות מקשטות את הדף, כולן ואריאציות על נושא אחד (ג'אבר).
מבט לעתיד
ביקורו המתוקשר של נשיא המדינה שמעון פרס בנצרת לווה בשבוע שעבר בהפגנות נגד של אנשי בל"ד והתנועה-האסלאמית. "א-סינארה", שכמעט אינו מביע ביקורת על ראש עיריית נצרת ראמז ג'ראיסי, מצטט את ראש העיר בהפניה בשער: "הצגתי בפני פרס את ענייננו [ענייני הערבים בישראל] בצורה פומבית, בלי דו-משמעות או גמגום". ראש העיר מוסיף בשיחה עם הכתבים מוחמד עוואד ומוסא בסול עקיצה למפגינים: "לא ראינו הפגנות נגד ביקור פרס ביישובים ערביים אחרים. על כמה מיוזמי ההפגנה לזכור כי נציגיהם הצביעו עבורו [לנשיאות] בכנסת".
מי שלא הבין במה מדובר יכול לדלג למאמרו של עורך "חדית א-נאס", ודיע עוואודה, שכותב תחת הכותרת הלקונית "שמעון פרס": "מותר לגופים הפוליטיים להפגין נגד ביקורו של פרס, אך זה צריך להיות רחוק מתקיפה אישית. אין צורך לשאול מה היו צועקים המפגינים לו היה עומד בראש העירייה נבחר מטעם בל"ד או התנועה-האסלאמית. בסכנין קיבל את פניו ראש עירייה [מאזן גנאיים] שנחשב איש בל"ד, אז האם מה שמותר למאזן אסור לראמז?".
שער "חדית א-נאס"
הביקור מגיע לכותרת הראשית של "חדית א-נאס", מלווה בתמונה של הנשיא נואם: "פרס בנצרת: הביקור הסתיים, אך הסערה נמשכת; קבלת פנים רשמית בצל ביקורת והפגנות". הכתבים אמאל חאג' ורימון מרג'יה סוקרים את דעת תלמידי נצרת לרגל הביקור. הרוב קבע: אכזבה. "היה עדיף לו פרס לא היה מגיע לביקור. שאלנו אותו שאלות שלא ענה עליהן. שאלנו אותו אם מותר לנו ללמוד בבתי-הספר שלנו על ההיסטוריה של העם שלנו, ותגובתו היתה מזלזלת", אמרה יארא חביבאללה.
וגאנם זועבי, התלמיד שנאם בפני הנשיא, אמר לכתבי העיתון: "נכון שפרס לא ענה לנו לשאלות, אך העברת המסרים שלנו אליו היתה חשובה. דיברתי על האלימות, השוויון והפגיעה המערכתית במערכת החינוך שלנו, שמאלצת אותנו ללמוד באוניברסיטאות מחוץ לישראל". בכותרת הידיעה נכתב: "פרס לתלמידים: עזבו את העבר ותביטו לעתיד!".
עוד מובלט בדיווח כי תמונתו של המשורר הלאומי הפלסטיני, מחמוד דרוויש, "נעלמה" מבמת הנאומים לרגל פגישתו של נשיא המדינה עם תלמידי התיכון בעיר, במרכז שנושא את שמו של המשורר המנוח. "האם מישהו במרכז על שם דרוויש לא רצה להטריד את הנשיא?", שואל הכתב מרג'ייה, ונענה בתגובה כי "זו החלטה פנימית שלנו".
"כל אל-ערב" מתעלם אמנם מביקור הנשיא בעמודו הראשי, אך מייחד לו כפולה בקונטרס החדשות וגם מאמר מערכת. הכתבים אנואר אמארה וניזאר עלימי, והכותרת: "נצרת הפכה לבסיס צבאי; מעצרים וחיכוכים בין המפגינים לאנשי הביטחון". במאמר המערכת, תחת הכותרת "תנו לפרס את מה שמגיע לו, לא יותר ולא פחות", נכתב: "אך טבעי שנשיא המדינה יבקר בעיר הערבית הגדולה, ולולא היה מבקר היינו תוהים מדוע אינו עושה זאת. טעות להפוך סוגיה זו למאבק בין בל"ד לחד"ש או בין כל תנועה פוליטית אופוזיציונית לעיריית נצרת. בקיצור, עלינו לכבד את כל הדעות ובושה להפוך את העניין למאבק פנימי".
והמאמר מוסיף: "התמונה שבה רואים את פרס יושב בין ילדים וקורא להם סיפור אינה הופכת אותו לגנדי ואינה מוכיחה שהוא יונה. ההצגה הזו אינה מראה את פרס האמיתי, שמאשים בכל העולם את הפלסטינים בעיכוב תהליך השלום ומתעלם מעמדות ממשלות ישראל הקיצוניות, מגן עליהן ואף תומך בהן לעתים קרובות [...] לילדים שלנו יש זכות לדעת את האמת".
"פנורמה" מתייחס לביקור בכותרת השלישית בחשיבותה בעמוד הראשי. "ביקור נשיא המדינה שמעון פרס בנצרת גורם לסערה ותגובות בעיר", לשון הכותרת, ובכותרת המשנה: "בית-המשפט שיחרר את ואיל עומרי וורד קובטי לאחר מעצרם במהלך ההפגנה נגד הביקור". הסיקור כולל שלושה עמודים בקונטרס החדשות, שם מדווחים כתבי העיתון (ששמם אינו מוזכר) על הביקור, כאשר התמונה המובילה היא זו של פרס מקריא סיפור לילדים. לא פחות משמונה תמונות, שתיים מהן של פרס, מלוות את הדיווח.
הטיעון הישראלי
כתב "א-סינארה" חטאב נסאר מצטט בעמוד הראשי את רנדה, אשתו של איש הג'יהאד-האסלאמי והאסיר חאדר עדנאן, שאומרת: "עדנאן הפסיק את שביתת הרעב לאחר שישראל הסכימה לכל דרישותיו". הידיעה עם תמונתו של האסיר מובאת במלואה בעמוד הראשי.
"כל אל-ערב" מפנה מהשער לידיעה בקונטרס החדשות, שם נכתב על רקע תמונת האסיר: "האסיר חאדר עדנאן ניצח את סוהריו ושחרורו יתאפשר ב-17 באפריל". בידיעה מובאת תמונה ממסיבת העיתונאים בעראבה שבמחוז ג'נין בגדה המערבית, ובה רואים גם את ח"כ אחמד טיבי, שביקר מוקדם יותר את האסיר בבית-החולים והגיע לתמוך בבני המשפחה.
בכותרת השנייה בחשיבותה ב"פנורמה" נכתב: "אחרי 67 ימים משביתת הרעב: הסכם בין הפרקליטות הצבאית לבין בא-כוחו של האסיר חאדר עדנאן". ובכותרת המשנה: "ד"ר רימון פראח [מנהל המחלקה הפנימית בבית-חולים בצפת]: 'מצבו הרפואי של חאדר עדנאן טוב, זה מקרה נדיר ומיוחד'". כתבי העיתון, ששוב אינם מקבלים קרדיט על עבודתם, מסקרים "הפגנות תמיכה בחלקים רחבים במגזר הערבי באסיר הפלסטיני חאדר עדנאן". בעמוד שתי תמונות מהפגנות בסכנין ובנצרת.
בהפניה עם תמונה בעמוד הראשי של "חדית א-נאס" נכתב: "לאחר שביתת רעב אגדית שנמשכה 65 ימים – חאדר עדנאן מנצח את תלייניו". מתחת לכותרת זו: "[שלטונות הכלא] איפשרו לשני אסירים בטחוניים להתייחד עם נשותיהם".
ההפניה על שער מוסף "חדית א-נאס"
כתבה הזוכה להפניה בשער המוסף של "חדית א-נאס" שופכת אור על דמותו של עדנאן בן ה-33, ששמו המלא הוא חאדר (שם פרטי) עדנאן (שם האב) מוסא (שם המשפחה). הכותרת בשער, "מוכר הזעתר... אוהב החירות", מפנה לעמ' 6, שם מביא כתב העיתון רימון מרג'יה את רשמיו מביקור בבית המשפחה בכפר עראבה שבמחוז ג'נין. האשה רנדה מחבקת את בנותיה, מעאלי בת הארבע וביסאן בת השנה וחצי (ביסאן הוא שמה הערבי של בית-שאן), ומספרת: "בעלי לומד לתואר שני במתימטיקה באוניברסיטת ביר-זית, הוא פעיל פוליטי, לא יותר [...] ישראל עצרה אותו מינהלית כי אין לה שום דבר נגדו".
לדברי רנדה, שלא נפגשה עם בעלה מאז מעצרו באמצע דצמבר שעבר ועד אשפוזו בבית-החולים, הוא "אדם בעל לב טוב ובעל כריזמה". לדבריו, בשיחה עם בני משפחתו, "החוקרים השפילו אותו, כינו את אשתו זונה ואף אמרו שהוא אינו אביהן של הבנות". עוד היא מספרת כי "הילדה מעאלי, שביקרה בארץ וראתה כלי רכב ישראליים, אומרת, 'אני רוצה רכב בצבע אדום'. אמה חייכה: 'כלי הרכב החדישים בישראל מצאו חן בעיניה, והיא החליטה לרכוש רכב'".
כתב העיתון מביא לראשונה, מאז החל סיקור הפרשה, גם את גרסת ישראל, ולפיה "עדנאן הוא מחבל החבר בג'יהאד-האסלאמי". המשפחה מכחישה כי עדנאן מחבל: "נכון שהוא חבר בג'יהאד-האסלאמי, אנחנו לא מכחישים זאת. אבל הוא פעיל פוליטי ומאמין במאבק לגיטימי בדרכי שלום, ומעולם לא השתתף בפעילות צבאית. הוא מנהיג בתנועת הסטודנטים באוניברסיטה".
בכתבה מובאת תמונת אשתו של האסיר עם רעלה, שתי בנותיה מחזיקות את תמונתו ותמונת אביו. ההישג העיתונאי מוגש בצורה מקצועית, שכן הכתב מציג בפני בני המשפחה שאלות נוקבות, כולל הטיעון הישראלי לסיבת המעצר המינהלי שלא עלה באף עיתון ערבי במהלך סקירת הפרשה.
התפרצות
לרגל "ועידת ההגנה על אל-קודס", שננעלה ביום שני בדוחא, בירת קטאר, בהשתתפות חברי-כנסת מהסיעות הערביות (למעט חד"ש), אישים פוליטיים וראשי התנועות האסלאמיות, מתמקדים כמה מהעיתונים באל-אקצא, שם התרחשו בשבוע שעבר עימותים בין צעירים פלסטינים לכוחות הביטחון הישראליים.
שער "כל אל-ערב"
הכותרת בהפניה בשער "כל אל-ערב" היא "המתפללים התעמתו איתם!", כשהכוונה למתפללים הערבים שהתעמתו עם יהודים שפרצו למתחם. "קיצונים פרצו למסגד אל-אקצא, והמשטרה עצרה כמה מזרח ירושלמים שנשארים לישון ולהגן עליו", נכתב בכותרת המשנה. בידיעה עצמה מסגרת ובה גינוי של הארכיבישוף עטאללה חנא לפריצה אל המסגד. הכותרת הראשית של העיתון מתייחסת למפגשים בקהיר בין פת"ח לחמאס. הכתב סעיד חסנין קובע כי "מפגשי קהיר לא השיגו פיוס ואף לא ממשלה חדשה!", לשון הכותרת.
"חדית א-נאס" מייחד את הכותרת השנייה בחשיבותה בשערו לאותו נושא: "105 מקרי התפרצות [של יהודים] למסגד אל-אקצא ב-2011". כמו כן מודפסת בעמוד הראשי ידיעה על הביקור המתוכנן של חברי-הכנסת הערבים וחברים בוועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל ב"ועידת אל-קודס". העיתון מספק גם הסבר להיעדרותה של חד"ש, על רקע תמונתו של יו"ר המפלגה ח"כ מוחמד ברכה: "קטאר היא בסיס אמריקאי".
הורגים את האמת
הכותרת הראשית של "פנורמה" מתייחסת להמשך הטבח בסוריה, שאחריו עוקב העיתון באדיקות: "הפגזה נמשכת על חומס וגינוי בינלאומי להרג העיתונאית האמריקאית והצלם הצרפתי". עוד כותבים זוהיר חורי ועומר רביע על ההפגנה שאירגנה התנועה-האסלאמית על שני פלגיה בכפר-כנא, בתמיכה בעם הסורי המותקף על-ידי שליטו. ככותרת לידיעה בוחרים בעיתון דווקא הודעה של תנועה קיקיונית בשם "תנועת האזרח", שמגנה את התנועה-האסלאמית על ארגון פסטיבל התמיכה בהפגנות הסוריות.
שער "פנורמה"
הכותרת השנייה בחשיבותה ב"א-סינארה" מצטטת מראיון שנערך עם ראש ועדת התיאום לתמיכה במהפכה בסוריה, טלאל טורקמני: "ההכנות לוועידת טוניס מוכיחות שהעם הסורי בוואדי אחד, והאופוזיציה בוואדי אחר". וידה משעור, העורכת, מתייחסת במאמרה השבועי להרג העיתונאים תחת הכותרת: "מדוע הם הורגים את האמת?!".
"חדית א-נאס" מצטט את שיח' חמאד אבו-דעאבס, ראש הפלג הדרומי בתנועה-האסלאמית, בידיעה שמובאת במלואה בעמוד הראשי: "הטבח בסוריה עולה על הטבח בדיר-יאסין ובכפר-קאסם".
בשולי החדשות
"כל אל-ערב" ו"חדית א-נאס" מתייחסים להודעתה של ח"כ חנין זועבי, בעקבות ישיבה של ועדת מעמד האשה בכנסת, שקובעת כי "71% מהנשים הערביות מחוץ לשוק העבודה".
בשער "כל אל-ערב" מבליטים את סיפורה של משפחה בת 30 נפשות באום אל-פחם שעתידה למצוא עצמה ללא בית בשל "טענה לבנייה בלתי חוקית". העיתון גם מעלה מחדש את סוגיית האיסור על סטודנטים ערבים להעביר מזון לירדן, שם הם לומדים: "סבל הסטודנטים נמשך".
"א-סינארה" ו"פנורמה" מדווחים על המכתב שהביא סגן השר איוב קרא מנציגי הצלב-האדום לאמו של האסיר הישראלי אחמד דעיף, תושב עארה, הכלוא בלבנון. קרא אופטימי: "הסכמת לבנון שאחמד ישלח מכתבים לאמו מוכיחה שבקרוב ישוחרר".
יאסר עוקבי הוא עורך חדשות ב"ישראל פוסט", ועורך העיתונים "שבע" ו"אל-אוסבוע אל-ערבי" בבאר-שבע והנגב