יניב חלילי מפנה שאלה למייקל פלפס במסיבת עיתונאים בחסות הד-אנד-שולדרס
יניב חלילי, כתב "ידיעות אחרונות" בלונדון, יזכור את האולימפיאדה האחרונה כאחת התקופות הגדולות בקריירה העיתונאית שלו. הכל בזכות ראיונות בלעדיים עם שניים מגדולי הספורטאים בעולם.
ב-5 באוגוסט 2012 הוא זכה לראיון בלעדי עם השחיין והאגדה מייקל פלפס, שלילה קודם לכן אסף את המדליה האולימפית ה-22 שלו – שיא כל הזמנים. כמה ימים לאחר מכן טיפס חלילי שלב נוסף במדרגות התהילה העיתונאית: מעט אחרי שזכה במדליית הזהב ב-200 מ', התייצב גם אוסיין בולט, בעיני רבים האתלט הטוב בכל הזמנים, לראיון בלעדי אצל כתב "ידיעות אחרונות". כך בכל אופן כתב חלילי בכתבה שפורסמה ב-12 באוגוסט ב"24 שעות": "את הראיון אנחנו מקיימים שעה קלה אחרי שבולט שרף את מסלול האתלטיקה באצטדיון האולימפי וניצח גם במקצה ה-200 מטרים".
"ידיעות אחרונות" התגאה בשני ראיונות גדולים ובלעדיים עם פלפס ובולט, ופירסם אותם בהפרש של יומיים זה מזה. אי-אפשר היה לפספס את המושג "בלעדי". הוא הודגש שוב ושוב: בעמוד הראשי, בשערי המוספים, בכותרות המשנה ובטקסטים.
אלא שחגיגת הבלעדיות מעלה תהיות לגבי האותנטיות שלה. בנקודת הזמן שחלילי תיאר בכתבות הללו, בולט ופלפס דיברו והתראיינו במסיבות עיתונאים המוניות וצוטטו במאות כלי תקשורת בעולם. כל מי שחיפש את החדשות האחרונות על השניים, קיבל אותן בנדיבות בכל אתר ועיתון ותחת כל יוטיוב רענן.
"הראיון הבלעדי" עם פלפס
"ראיון פרישה בלעדי", כותרת משנה ב"7 ימים"
יום שישי, 10 באוגוסט 2012, שער "7 ימים": תצלום של פלפס מתחת למים ולצדו עיגול בולט – "ספיישל ראיונות בלעדיים". המרואיינים היו אריק זאבי, יעקב תומרקין ומייקל פלפס. המשנה של הכתבה הבטיח חגיגית: "...בראיון פרישה בלעדי ליניב חלילי הוא מדבר [פלפס] בפתיחות יוצאת דופן על היום שאחרי וגם על הימים שבהם היה הילד הכי דחוי בבולטימור".
"העיניים של מייקל פלפס אומרות הכל", תיאר חלילי את רגעי הקסם שלו. "נער הזהב של בריכת השחייה מופיע לראיון הפרישה החגיגי בעיניים אדומות". ואם עוד נותרו ספקות איך כוכב-העל החליט להתראיין דווקא לעיתונאי ישראלי, חלילי מיהר לסלק את העננה: "פלפס מופיע לראיון הבלעדי למוסף '7 ימים' יממה קצרה אחרי שהודיע על פרישתו מחיים ספורטיביים ותלה את בגד הים [...] 'אני מרגיש שהשגתי את כל מה שרציתי בספורט', הוא פותח בקול שקט".
לפי תיאור הזמן, חלילי פגש את פלפס ביום ראשון, ה-5 באוגוסט, יום אחרי ליל התחרויות האחרון בבריכה. באותו יום הופיע פלפס לשתי מסיבות עיתונאים אינטימיות יחסית, מול כ-50 איש כל אחת. האירוע הראשון אורגן על-ידי הקונצרן פרוקטר-אנד-גמבל, שאחד המותגים שלו, השמפו הד-אנד-שולדרס, הוא הספונסר של השחיין. זה הזמן לציין כי כמה ימים לפני פתיחת האולימפיאדה כתב חלילי ב-ynet על "בית המשפחות" שהקים פרוקטר-אנד-גמבל. הפרויקט העניק לאמהות של הספורטאים שירותי יופי ונוחות – כל זאת ביוזמת מנהל השיווק של החברה, ש"הרעיון נבט במוחו".
מסיבת העיתונאים עם פלפס בחסות הד-אנד-שולדרס נמשכה כחצי שעה. חלק ממנה עסק בתדמית של החברה, שפלפס הוא הפרזנטור שלה. העיתונאים קיבלו כעשר דקות לשאלות. אחד מהם היה חלילי, ששאל את פלפס איזו מדליה הכי קרובה ללבו והאם אינו חושש מהעתיד.
בכתבה עצמה חלילי דאג להזכיר מדי פעם לקוראים שהם בעיצומו של ראיון אישי: "עכשיו אני מבקש מפלפס להצביע על רגע משמעותי במהלך השבוע האחרון. נקודה שתישאר באופק ולא תיעלם גם אחרי שאורות הזרקורים ייכבו. הוא מתלבט, משתהה, נוצר את לשונו. אחרי דקה ארוכה הוא פולט, 'אבל היו כל-כך הרבה רגעים כאלה', ואוחז בראשו".
והיה בראיון גם החלק הישראלי: "כאשר פלפס נשאל על הבנות האורבות לפתחו, הוא פוצח בנאום נלהב על התגובות והפידבקים שהוא מקבל ממעריצים בישראל ובכל העולם".
הראיון ב"7 ימים" השתרע על פני חמישה עמודים. הציטוטים מפי פלפס היו באורך של כ-2,000 מלה, רובן תשובות לשאלות. כל השאלות נשאלו על-ידי חלילי, כך משתמע מהראיון. בשום מקום בכתבה לא יוחס ציטוט כלשהו לכלי תקשורת אחר. לקורא אין ספק כי הראיון בלעדי מתחילתו ועד סופו, וכולו ציטוטים בלעדיים של פלפס ל"ידיעות אחרונות". לראיון באורך כזה נדרשת לפחות פגישה של שעה.
בסיום האירוע קיבלו כמה עיתונאים שתיים-שלוש דקות ספיישל עם פלפס. כך למשל בקי אנדרסון מה-CNN, או בהמשך היום, באירוע מטעם ויזה, אנדי ג'ורדן מה"וול-סטריט ז'ורנל". האם חלילי קיבל באמת ראיון של שעה ספיישל עם פלפס, או שזכה לאותה פגישה חטופה כמו האחרים? אגב, ספורט "מעריב" פירסם את הראיון מה-CNN יום לפני אותו מופע "בלעדי" ב"7 ימים".
יש לציין כי חלילי פירגן לחברה שבזכותה היה העיתונאי הישראלי היחיד באותה מסיבה מיוחצנת, ואף הורשה לשאול שאלה אחת. "השיער שלו רך, נקי ומלא ברק", תיאר בכתבה, "אולי בגלל שבימים אלה הוא מקדם את שמפו הד-אנד-שולדרס". גם בסיפור מסגרת קצר על אמו של השחיין הוזכר פרוקטר-אנד-גמבל פעמיים כמי שדאג לאירוח האמהות ב"בית המשפחות".
"הראיון הבלעדי" עם בולט
"ראיון בלעדי", שער מוסף "24 שעות"
הבלעדיות של חלילי בראיון עם בולט ב"24 שעות" מופלאה עוד יותר. כאמור, חלילי ציין את הרגע שבו נפגש עם האצן: שעה קלה לאחר שזה קבע דאבל היסטורי בריצות הקצרות בשתי אולימפיאדות בזו אחר זו. ה-9 באוגוסט 2012 היה לילה נפלא לספורט העולמי, ומכל מאות העיתונאים והצלמים שצבאו עליו, בחר בולט דווקא בכתב מישראל כדי לחלוק איתו בלעדית את תחושותיו.
חלילי הכיר בגודל הרגע וגייס את מיטב היצירתיות שלו כדי לתאר את הסיטואציה, שבה הוא נמצא סולו עם האתלט המהיר בתבל: "אוסיין בולט רוכן קדימה. מניח את כובד שתי ידיו על השולחן, מישיר מבט חודר ונותן לי הוראה חד-משמעית: 'תרשום שאני אגדה, אגדה חיה. עשיתי משהו שאף אחד לא עשה לפני. הוכחתי לכולם שאני הכי טוב. אתה רושם? אני אבדוק בעיתון, ואם אני אראה שלא כתבת לא אתן לך ראיון לעולם'. ואז הוא פורץ בצחוק משוחרר ומסיר את חליפת האיומים שעטה על פניו".
את האזהרה הזו, "אני אבדוק בעיתון", השמיע בולט במסיבת העיתונאים המרכזית שנערכה אחרי נצחונו, באוזני למעלה מ-100 איש. את הציטוט הזה שלו, שמתייחס גם לתחנות טלוויזיה, אפשר למצוא בפסקה האחרונה בדיווח של ESPN מאותו אירוע.
בשער "24 שעות" מה-12 באוגוסט מודגשות המלים "ראיון בלעדי" בתוך עיגול על רקע ירוק-צהוב, כצבעי דגל ג'מייקה, ארצו של בולט. כותרת המשנה הבטיחה: "אוסיין בולט יורה לכל הכיוונים ומספר ליניב חלילי גם על הקריירה העתידית והשאיפה לבקר בישראל".
בפתיחת הכתבה, שתפסה שלושה עמודים, כתב חלילי שבולט "מנצל את הראיון הבלעדי שהוא מעניק ל'ידיעות אחרונות' על מנת לעשות פיזיותרפיה לנשמתו". אורך הציטוטים מפי בולט הוא כ-1,200 מלה. לשם כך נדרשת שיחה של חצי שעה לפחות.
יצוין כי בתום נצחונו בריצת ה-200 מטר, החל בולט במצעד ניצחון היתולי מול היציעים, התגרה בצלמים, עלה ליציע העיתונות, פיזר ראיונות חטופים ובהמשך הופיע למסיבת העיתונאים הראשית. באירוע הזה הוא תיאר את עצמו כ"אגדה", כ"גדול בכל הזמנים", תקף את אצן העבר קרל לואיס, השווה את עצמו למייקל ג'ורדן ולמוחמד עלי, סיפר שבוב מארלי הוא ההשראה שלו, שהיה רוצה להידמות לאתלט ג'סי אואנס ולשחק כדורגל במנצ'סטר יונייטד. את כל אלה ועוד דברים אחרים שאמר אפשר היה לקרוא באותו לילה בכל אתרי הספורט בעולם (כמו ב"דיילי מייל", ב"גרדיאן" או ב"וושינגטון פוסט") ולמחרת בעיתונים. הדברים הופיעו יום לפני הפרסום ב"ידיעות אחרונות". אותם ציטוטים הופיעו גם אצל חלילי, בתוספת פרטי ביוגרפיה ופיסות רכילות. לא היה שום דבר חדש ובלעדי שלא נאמר לאחרים.
היה בראיון גם חלק ישראלי, בדומה לדברים שאמר פלפס: "אני מקבל מיילים והודעות רבות מילדים וילדות מכל העולם, גם מישראל, שחולמים להיות אוסיין בולט... אשמח לבוא לבקר בישראל ולפגוש את המעריצים שלי".
בראיונות בלעדיים ומיוחדים נהוג בעיתונים רבים, ו"ידיעות אחרונות" מצטיין בכך במיוחד, לפרסם בגאווה את צילומי הכתב ליד המרואיין הנכסף. משום-מה, חלילי לא הנציח את עצמו בתצלום ליד שני ספורטאי-העל הללו.
גלגולה של בלעדיות
מאות עיתונאים מחזרים כל ימות השנה על פתחי חגורת הניהול האנושית שמקיפה את כוכבי-העל בניסיון לזכות בראיון, והנה הגיע חלילי שלנו משומקום ונתן לכולם נוקאאוט. איך קרה שהפך לבר-המזל היחיד עלי אדמות, והצליח לראיין את פלפס ובולט באחד על אחד? מדוע זכה דווקא הוא להתרשם במהלך פגישותיו האישיות איתם, וגם כתב זאת, שפלפס מסתחבק בקלות ובולט עושה פרצופים ומתבדח?
"ראיון בלעדי" משמעו הבטחה לקוראים שאת השיחה שלפניהם הם יוכלו לקרוא רק כאן, בדפים האלה, משום שהיא התנהלה רק בין שניים: הכתב הזה והמרואיין הזה; ראיון אקסקלוסיבי מהסוג שעיתונאים מוכנים להתאבד עליו.
יכול להיות שחלילי אכן הצליח להגיע להישג עיתונאי יוצא דופן. ניסינו לברר אצלו את תקפותה של האפשרות הזו, אבל הוא סירב להגיב והפנה את "העין השביעית" לעורך "ידיעות אחרונות", רון ירון, כדי שיאשר לו לשוחח עימנו. בקשה לתגובת העיתון ולמתן אישור לכתב בלונדון לשוחח עם כותב שורות אלה נשלחה ללשכת העורך, אבל נותרה ללא מענה.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il