בשבוע שעבר התקיימה ההילולה השנתית, ה-15 במספר, שעורך הרב יעקב איפרגן לזכר אביו, רבי שלום איפרגן. השנה זכתה ההילולה לתשומת לב תקשורתית מיוחדת הודות לסערה שפקדה את המדינה בעקבות הודעתה של שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, שהיא "שומעת קולות" ומתקשרת עם ישויות חיצוניות ולא לגמרי ברורות, המנחות אותה בהחלטותיה ומגלות לה את העתיד.
ייתכן שזו הסיבה שמצעד המשתתפים בהילולה היה השנה מרשים במיוחד. ה"דה-מרקר" דיווח באכזבת מה שאמנם רק שר אחד השתתף באירוע (שר המשפטים יעקב נאמן), אך שאר המשתתפים פיצו על המחסור. בין השאר הגיעו להילולה תשעה(!) חברי-כנסת ממפלגת קדימה, ובהם שאול מופז ואבי דיכטר, כמו גם סגן שר האוצר יצחק כהן מש"ס, ראש העיר נתיבות, השר לשעבר רוני מילוא ועוד.
לצדם התייצב מספר לא מבוטל של אישים מהאליטה העסקית של המדינה, כשבראש נוחי דנקנר, יו"ר קבוצת איי.די.בי, ואחריו עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום; אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל; עמי אראל, מנכ"ל דסק"ש; איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן; אילן בן-דב, יו"ר ומנכ"ל סאני; המפכ"ל לשעבר, משה קראדי; הפרסומאים מודי כידון וג. יפית; ואנשי יחסי-הציבור רני רהב ומוטי מורל.
הרב יעקב איפרגן מנתיבות, בשבוע שעבר בהילולה בנתיבות (צילום: פלאש 90)
תופעת הרב "הרנטגן" מצדיקה דיון מעמיק, ולכן בהזדמנות זו אציע רק שתי נקודות למחשבה. הנקודה הראשונה קשורה לכינוי שדבק באיפרגן. וילהלם קונרד רנטגן היה פיזיקאי גרמני שגילה את קרני ה-X שברבות הימים נקראו על שמו, "קרני רנטגן". על התגלית שלו קיבל את פרס נובל הראשון לפיזיקה בשנת 1901. את המידע הזה אני מצטט מהערך "וילהלם רנטגן" שמופיע בוויקיפדיה, תוצאת החיפוש השנייה בגוגל למי שמחפש אחר הערך "רנטגן" (התוצאה הראשונה היא "קרני רנטגן"). מי שיוסיף אות אחת למלה "רנטגן", את ה"א הידיעה, יקבל סט שונה של תוצאות. כולן עוסקות ברב איפרגן, "הרנטגן מנתיבות".
לא לחינם זכה רנטגן בפרס נובל הראשון. התגלית שלו היתה לא פחות מסנסציה מדעית בעלת שימושים בתחומים רבים, ובעיקר בתחום הרפואה. ניתן רק לדמיין מה היה חושב הפיזיקאי אם היה שומע שיותר ממאה שנים לאחר שגילה את הקרניים, ינוכס שמו כדי לתאר רב יהודי שאחריו משתרכת עדת מעריצים המאמינה שיש לו יכולות מיסטיות פלאיות.
העובדה שהשם "הרנטגן", בה"א הידיעה, דבק באיפרגן היא האירוניה בהתגלמותה, שיעור מאלף בדרך שבה אנשים רבים מתייחסים לטכנולוגיה מתקדמת: כאל מיסטיקה. הם מתקשים לעכל את העובדה שישנן קרניים המסוגלות לחדור מבעד עצמים שנראים כאטומים. עבורם זהו סוג של קסם, נס. גם הסיפורים שנקשרו סביב פועלו של איפרגן הם לא פחות מאשר סיפורי נסים, ואם זה נס וגם זה נס, מדוע שלא לכנות את הנס באותו השם?
מגישת החדשות מיקי חיימוביץ' מגיבה לכתבה בחדשות 10 על ההילולה בנתיבות (צילום מסך)
הנקודה השנייה היא הדרך שבה התקשורת הישראלית מסקרת את אירועי הרנטגן. היא עשתה זאת כמי שמהלכת על ביצים. מצד אחד ניכר שעיתונאים רבים מגלים סוג של סקפטיות כלפי התופעה, אך מצד שני, הם נזהרים שלא לכנות אותה בשמות ולומר את הברור מאליו.
הדיווח המרתק ביותר בהקשר הזה היה של יאיר אטינגר מ"הארץ", שדיווח כיצד הרב משליך נרות אל המדורה בעת ש"הקהל עלה על גדותיו מרוב התרגשות". אטינגר מקפיד לתאר את התופעה, אך לא לאפיין אותה. את הבמה הוא מפנה לטובת בכירי הרבנים החרדים, שיצאו נגד תופעת "הרנטגן".
כך, לדוגמה, ראש ישיבת הנגב בנתיבות, הרב יששכר מאיר, מבכירי הרבנים הליטאים, אמר ערב הבחירות כי הרנטגן הוא "בור ועם הארץ", וכי התיקונים שהוא עורך הם עבודה זרה. הרבנים החרדים האשכנזים – ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אהרן לייב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי – פירסמו מכתב ובו כינו את הרנטגן "רשע", והזהירו כי מי שיתקשר עימו "אין לו חלק בעולם הבא". אטינגר מדגיש כי הסיבה לכך אינה עניינית, אלא פוליטית: הרבנים חששו כי הרנטגן יכרסם בכוחו של הגוש החרדי בנתיבות בבחירות האחרונות.
כדי להבין עד כמה מוזרה הדרך שבה התקשורת הישראלית מכסה את ההילולה הזו צריך רק לדמיין כיצד היו אותם גופי תקשורת מדווחים על אירוע דומה באיראן, שבמהלכו היתה האליטה העסקית והפוליטית מגיעה לחינגה דתית בחצרו של מיסטיקן, ואנשי העסקים, הצבא (כן, גם דובר צה"ל אבי בניהו היה בהילולה) והפוליטיקה היו מסבירים עד כמה אותו מיסטיקן מסייע להם בקבלת החלטות, כל זאת כשברקע המיסטיקן האמור מתרוצץ סביב מדורה ומשליך אליה באקסטזה קופסאות של נרות. כמה בוז היה נשפך מהמסך נוכח המנטליות המוסלמית המנוונת, באיזה גיחוך היה מוצג המחזה הגרוטסקי. חומר משובח לתוכניות סאטיריות.
בישראל, מה? בתוכנית החדשות המרכזית של ערוץ 10 מוצג אייטם על ההילולה, ובסופו מרימה מיקי חיימוביץ' גבות ומחייכת. זהו יישום מושלם לדרך שבה התקשורת הישראלית מסקרת את התופעה שאין דרך לתאר אותה אלא כמפגן ירוד של פגאניות. אף מערכת תקשורת אינה מתייצבת באומץ נגד עבודת האלילים המאוסה הזו כיוון שאף אחד לא רוצה לצאת נגד חברת סלקום, חברת שופרסל, חברת דלק נדל"ן, קבוצת דסק"ש ואחרים.
אחרי הכל, מי יפרסם בעיתונים, מי ייתן ראיונות, מי יספק סקופים למערכת העיתונאית שתוקיע את ראשי חברות הענק שבאים לבקש ברכה מהמקובל שורף הנרות? משום כך העיתונאים מעדיפים להרים גבה ולחייך. אז מה אם זהו טיפול חלקי, צבוע ומתחסד בתופעה נקלית? בקטנה.
בפעם הבאה שצביקה יחזקאלי יציג בפינתו "העולם הערבי", שבתוכנית "לונדון את קירשנבאום", קטע וידיאו שבו ייראו כמה מוסלמים עם מלבושים מוזרים מתייעצים עם איש דת, ובפעם הבאה שאותו איש דת יסביר לאותם מוסלמים, אולי אנשי עסקים כלשהם, שכדי להחליט אם לבצע עסקת מיזוג ענק עליהם להתנזר מיחסי מין במשך שבוע, לקפוץ על רגל אחת שלוש פעמים כל שעה עגולה ואז להדליק נרות לנביא מוחמד, ובפעם הבאה שנתגלגל מצחוק ונמלמל, "המוסלמים האלה, כאלה פרימיטיבים", כדאי שניזכר לרגע ברנטגן מנתיבות, ובעיקר בגבות של מיקי חיימוביץ'.