לאדר כהן, לשעבר המפקח הארצי למקצוע האזרחות במשרד החינוך, כבר היה סיבוב אחד מול "מקור ראשון" וראש הדסק המשפטי שלו יהודה יפרח. בשנת 2011 פורסמה במוסף "צדק", שערך יפרח, כתבה שהאירה את המפקח לשעבר באור שלילי ביותר. בעקבות הכתבה הגיש כהן תביעה נגד העיתון ובסופו של דבר זכה להבהרה והבעת צער על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

ובכל זאת, החודש שוב הופיע שמו של כהן ב"מקור ראשון", שוב הוצג המפקח הארצי לשעבר באור שלילי והפעם בכתבה שכתב יפרח עצמו.

מוסף "דיוקן" של "מקור ראשון", 8.9.2017

בפיסקה שנכללה בכתבה והוקדשה לתקופתה של יולי תמיר כשרת החינוך נכתב על כהן כך: "בהמשך להמלצות דו"ח קרמניצר התרחבו לימודי החובה באזרחות מיחידה אחת לשתי יחידות, ובמקביל מונו אנשי מפתח שתפיסותיהם תאמו את אלה של השרה. כפי שתואר בתחקיר מקיף שפורסם בזמנו במוסף 'צדק' של 'מקור ראשון', תמיר הדיחה למעשה את המפמ"רית אסתי ברנד, תושבת קדומים, כשמינתה מעל לראשה את אדר כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לתפקיד 'יועץ השרה לענייני אזרחות'. [...] כהן מונה למפמ"ר ושלט ביד רמה במערכת. הוא קידם את הדגש על 'החינוך לאזרחות'".

אותו "תחקיר מקיף" שמוזכר בכתבה מאת יפרח הוא התחקיר שבגינו הגיש כהן את תביעתו והביא את העיתון לפרסום התנצלות והבעת צער, מידע שלא הובא בפני קוראי "מקור ראשון".

כהן זעם על הפרסום המחודש של טענות כנגדו ופרסם פוסט מחאה בחשבון הפייסבוק שלו. "קשה לי להאמין שאני כותב את הפוסט הזה, אבל כנראה שיש אנשים (ובהם אפילו עיתונאים!) שמסרבים ללמוד מהניסיון המר, כולל שלהם עצמם", כתב. בחליפת מיילים עם "העין השביעית" הסביר כהן כי כעס בעיקר על האופן שבו הוצג, אך גם על ההתעלמות של העיתון מההליך המשפטי שהסתיים בהבהרה והבעת צער ועל כך שכלל לא קיבל פניה לתגובה לפני פרסום הכתבה.

כתב "מקור ראשון" יהודה יפרח בקמפיין לעיתון

כתב "מקור ראשון" יהודה יפרח בקמפיין לעיתון

לפי כהן, העיוות הבסיסי בכתבה שפורסמה החודש טמון בהצגתו כחלק מ"כוחות השחור", כלומר חלק מקבוצה של אולטרה-ליברלים, כפי שמתייחס להם "מקור ראשון", דוגמת פרופ' מרדכי קרמניצר והשרה תמיר. לא שיש לו התנגדות למי שאוחז בדעות ליברליות מנומקות, מדגיש כהן, אולם לדבריו זו אינה תפיסת עולמו, כפי שיפרח יכול היה להבין לו שוחח עמו לפני פרסום הכתבה, קרא את ספרו או עיין במאמריו שפורסמו בבלוג הפרטי שלו ובשלל עיתונים, כולל ב"מקור ראשון".

בנוסף טוען כהן כי בכתבה שובצו כמה וכמה טענות שגויות, שנועדו לשרת את הנרטיב של יפרח. כך, לדוגמה, בכתבה נטען, תוך התייחסות לכהן, כי בתקופת תמיר "מונו אנשי מפתח שתפיסותיהם תאמו את אלה של השרה". לדברי כהן הוא התחיל את תפקידו במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בספטמבר 2005, בתקופת השרה לימור לבנת, והתקבל לעבודה כממונה על החינוך האזרחי על ידי פרופ' יעקב כץ, מינוי של ליבנת. בנוסף טוען כהן כי לתפקיד המפמ"ר מונה בנובמבר 2008, חודשים בודדים לפני שתמיר עזבה את המשרד, כך שרוב תקופת כהונתו עבד תחת גדעון סער, וזאת בניגוד לרושם העולה מהכתבה כאילו בא בתקופת תמיר וערך את השינויים שרצתה.

עוד טוען כהן כי הצגתו כ"אדר כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה" נועדה אף היא לשרת את הנרטיב המעוות שבכתבה. הוא אמנם עבד במכון כשנה וחצי אך ארבע שנים מחייו עבד ביד-ושם וחמש שנים בעמותת גשר של הרב דניאל טרופר. לדבריו, לו היה מזוהה בכתבה עם מקומות עבודה אלו, המסר כאילו הוא באיש שמאל היה נפגע.

דוגמה נוספת לטענה שגויה בכתבה, לדברי כהן, נוגעת לחלק בו נכתב: "כהן מונה למפמ"ר ושלט ביד רמה במערכת. הוא קידם את הדגש על 'החינוך לאזרחות'". לדבריו, ניתן להבין מכך כי פעל לקידום האג'נדות שלו ושל השרה תמיר בניגוד לרוח תכנית הלימודים. אולם השינויים הללו, טוען כהן, התקבלו בוועדת המקצוע עוד בשנות ה-90, פורסמו בתכנית הלימודים העדכנית ב-2003 (בתקופת השרה לבנת) ואותה רוח בסיסית שרתה גם על התכנית של 2011.

יולי תמיר (צילום: משה שי)

יולי תמיר (צילום: משה שי)

לדברי כהן, הרושם שנוצר כאילו הוא "הוצנח" ואחר כך "שלט ביד רמה" להשלטת האג'נדות שלו אף סותר חלק מהודעת ההבהרה של "מקור ראשון". לפני כארבע שנים ניתן תוקף של פסק דין לנוסח שבו נאמר בין היתר: "אין ולא היתה לעיתון טענה כי מר כהן פעל כדי לקדם את תפיסת עולמו, תוך ניצול תפקידו כמפמ"ר לאזרחות, ובניגוד לנהלי משרד החינוך, או תוך הפרת אמונים, או שהיתה מצדו הטעיה כלפי מעסיקיו".

גם המשפט בכתבה שבו נכתב על "השפה האולטרה־ליברלית מבית מדרשם של קרמניצר, תמיר ואדר כהן", אומר כהן, לא ראוי היה להידפס. לטענתו, זו שגיאה לכרוך אותו יחד עם פרופ' קרמניצר. מה גם שחיבור זה עומד בניגוד לחלק אחר בהתנצלות של העיתון, שקבעה: "אין ולא היתה לעיתון כוונה לקבוע קביעה עובדתית לגבי תפיסתו הציונית של מר כהן, וככל שעולה בעיני הקורא קביעה כלשהי בעניין זה, הרי אין זו עמדתו של העיתון".

בתשובה לפניית "העין השביעית" מסר יפרח כי הכתבה כלל לא עסקה בכהן אלא בשיח האזרחות הנוכחי וכי המפקח לשעבר "אוזכר אגב תיאור היסטורי של גלגולי המאבקים סביב וועדת המקצוע בעבר". לדברי יפרח, "מסיבה זו בלבד הוא לא רואיין לכתבה". יפרח גם שולל את הטענה כאילו ביקש להציג את תמיר וקרמניצר כחלק מ"כוחות השחור". "הם מביעים עמדה שנויה במחלוקת אך לגיטימית", הוא מבהיר.

עם זאת, יפרח אכן מודה כי כריכתו של כהן לקבוצה אחת יחד עם קרמניצר, תמיר ואחרים אכן היתה שגויה. "משיחות שערכתי עם מקורות לאחר פרסום הכתבה בעקבות פנייתך", מסר יפרח, "התרשמתי כי סגנון השיח שמקיים אדר כהן היום מובחן ושונה מאד מזה של חלק מהשחקנים בשיחה הליברלית האלימה. הוא מתואר כאדם קשוב, מכיל, נותן מקום לדעות חולקות ולא מגדיר את מי שלא מסכים איתו כ'בני חושך' או 'פשיסטים', ובמובן הזה הכללתו עם חברי הקבוצה הרדיקלית שתוארה בכתבה אכן לא נכונה".